צילום: דורון לב, הפורטל לחקלאות טבע וסביבהמציאת חלופות לנפט הפכה לצורך חיוני במאה ה-21. חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פתחו תהליך ליצירת חומר גלם חלופי ירוק לנפט גולמי, אשר מופק משני החומרים הנפוצים על פני כדור הארץ - מים ופחמן דו-חמצני, שהינו גז חממה המזיק לסביבה. את חומר הגלם הירוק ניתן להפוך לדלקים נוזליים באמצעות שימוש בטכנולוגיות ובתשתיות קיימות. לעומת מקורות דלק חלופיים אחרים, כגון כלי רכב חשמליים שדורשים תשתית נוספת, חומר גלם זה פשוט יחליף את הנפט בבתי הזיקוק.
צוות החוקרים שפיתחו את התהליך הם פרופ' מוטי הרשקוביץ יו"ר קתדרת ישראל כהן להנדסה כימית וסגן הנשיאה ודיקן למחקר ופיתוח באוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' מירון לנדאו, דר' ורוקסנה וידרוק וקבוצת המחקר של מרכז בלשנר לקטליזה תעשייתית ופיתוח תהליכים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ''התהליך שפותח במרכז נמצא בהליך לקבלת פטנט וואנחנו מוכנים לצאת לדרך על מנת להציגו ולמסחר אותו", אומר פרופ' הרשקוביץ. ''הניסויים הקריטיים בנושא נערכו זה מכבר והעברת התהליך לקנה מידה תעשייתי אמור להיות פשוט למדי''.
פרופ' הרשקוביץ חשף את פריצת הדרך המהפכנית שלו בכנס בלומברג לתחליפי דלקים שנערך בשבוע שעבר בתל אביב. "זהו אתגר יוצא מגדר הרגיל להמיר דו-תחמוצת הפחמן ומימן לחומר גלם ירוק לדלקים. הטכנולוגיה מבוססת על קטליזטורים חדשניים ותהליכים קטליטיים ש'נתפרו' במיוחד למטרה זו. התהליכים שפותחו באוניברסיטת בן-גוריון מאפשרים שימוש ישיר בטכנולוגיה מסחרית זמינה. הצפי הוא שיישום קצר-טווח של התהליך ישלב גז סינתטי המופק ממקורות חלופיים ומתחדשים שונים עם דו תחמוצת הפחמן ומימן. מאחר ולא צופים מחסומים טכנולוגיים, התהליך החדש אמור להפוך למציאות תוך חמש עד עשר שנים''.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוקבהתייחס לעמדתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהבהיר כי פיתוח חלופות לנפט הינה אחת המשימות הלאומיות של מדינת ישראל היום, מדגיש הרשקוביץ כי הוא מאמין שככל שהפרדת דו תחמוצת הפחמן מתוך מקורות שונים, כולל מאוויר, ופירוק מים לייצור מימן הופכים ברי-ביצוע מבחינה טכנולוגית וכלכלית, תהליך זה יהפוך לטכנולוגיה הדומיננטית להפקת דלקים נוזליים.
בהתייחסו לדלקים חלופיים אחרים, טוען הרשקוביץ שהמצאתו מהווה גורם שמשנה את כללי המשחק. "הדלקים הנוזליים שהיו בשימוש במהלך העשור הקודם הם אתנול (אלכוהול), ביודיזל ו/או תערובות של דלקים אלה עם דלקים קונבנציונליים, והם יישארו בשימוש בעתיד הנראה לעין. אולם, החלופות הללו רחוקות מלהיות אידיאליות, ויש צורך דחוף בגישה 'משנה-משחק' להפקת דלקי תחבורה נוזליים לשימוש ישיר במנועים באמצעות תהליכים טכנולוגיים ברי-קיימא ומקובלים מבחינה סביבתית (במונחים של פליטת גזי חממה) מחומרים זולים, מתחדשים ונמצאים בשפע''.
למרכז בלשנר לקטליזה תעשייתית ופיתוח תהליכים רקורד מוכח של מסחור אפליקציות המבוססות על מחקרי הבסיס שלו. מרכז המחקר פתח תהליך לייצור חומרי ארומה המיוצרים על ידי "נגב ארומה" בנאות חובב. מרכז בלשנר, שנוסד ב-1995, פיתח את התשתית והמומחיות הנדרשות לעיסוק במגוון רחב של נושאים מאתגרים הקשורים להיבטים בסיסיים ויישומיים של קטליזטורים ותהליכים קטליטיים. מטרה זו הושגה תודות למימון מאסיבי בהיקף של יותר מ-14,000,000 דולר שגויסו ממקורות שונים, כגון קרנות מדעיות ושותפים תעשייתיים. למרכז בלשנר תפקיד מפתח במרכז למצוינות שהוקם על ידי הקרן הישראלית למדע, השתתף בשלוש תכניות שונות של הקהילה האירופאית והינו שותף לתוכנית ה-I-CORE לדלקים מתחדשים. החוקרים במרכז פיתחו תהליך חדשני להמרת שמנים צמחיים ושמני אצות לדיזל ודלק סילון ירוקים מתקדמים, וכן תהליך חדשני להפקת דיזל נטול גופרית. פרויקט זה נתמך חלקית על ידי I-SAEF, הקרן האסטרטגית הישראלית לאנרגיה חלופית.
