ההוצאה הממשלתית למחקר ופיתוח בישראל - הנמוכה במדינות ה-OECD

תחנת הניסויים 'יאיר' - באדיבות: מו''פ ערבה תיכונה וצפונית

ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח (מו"פ) במגזר הממשלתי בישראל עומדת על 5.3 מיליארד ₪, המהווים כ-0.9% מהתמ"ג וכ-15% בלבד מסך כל ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרח – שהסתכמה בשנת 2012 ב-39.4 מיליארד ₪ . מדובר בשיעור ההוצאה הממשלתית למו"פ הנמוך ביותר בין מדינות ה-OECD: בארה"ב עומד שיעור זה על 31%, בבריטניה 33%, בהולנד 44% ואף בטורקיה 34%. שיאנית ההוצאה הממשלתית היא פולין עם 60% מכלל ההוצאה. כך עולה מדו"ח פורום מדענים ראשיים במשרדי ממשלה, שאותו מוביל משרד המדע, הטכולוגיה והחלל, הוצג אתמול (ב') בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

ההוצאה הממשלתית למו"פ כוללת ביצוע מחקרים, הזמנת מחקרים וקשרי מדע בין-לאומיים באוניברסיטאות ובטכנולוגיה תעשייתית. באמצעות תקציבים אלה, מממשים משרדי הממשלה את מדיניות המחקר והפיתוח שלהם, כל משרד בתחומו, כדי להבטיח איכות גבוהה של המו"פ באמצעות התחרות. שאר ההוצאה הלאומית למו"פ בישראל נעשית על ידי המגזר העיסקי ועל ידי חברות גלובליות.

"מצב המדע הממשלתי המוכוון במדינת ישראל לא טוב'' אמר שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי אשר הגיש את הדו"ח. ''בשנים האחרונות נשחקים תקציביהם של המדענים הראשיים במשרדי הממשלה השונים, ובחלק קטן מהמשרדים אף לא טורחים לאייש את התפקיד. לצערי הרב השפעתם על מקבלי ההחלטות נמוכה והדבר משפיע גם על יכולתו של פורום המדענים הראשיים להיות גוף מוביל, משמעותי ואפקטיבי בתיאום ובהובלת מדיניות המחקר הממשלתי של מדינת ישראל".

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

הדו"ח שנערך על ידי פורום מדענים ראשיים במשרדי הממשלה, שבראשו עומד שר המדע ואותו מרכז המדען הראשי של המשרד פרופ' אהוד גזית, סוקר את פעילות המחקר והפיתוח בממשלה, את פעילות הפורום, את מצב המדענים הראשיים במשרדי ממשלה ואת הירידה בתקציבי המחקר והפיתוח.  במהלך הדיון הטיח שר המדע פרי ביקורת על התנהלות המדען הראשי במשרד הכלכלה אשר מהווה שחקן מרכזי בהקצאת משאבים ותקציבים למחקר ופיתוח בישראל: "ישנם לצערי מדענים ראשיים, כגון המדען הראשי במשרד הכלכלה, אשר למרות שמאפייני תפקידו וסמכויותיו שונים משל המדענים הראשיים האחרים, הוא חבר הפורום – שלא מקפידים לקחת חלק ולהשתתף במפגשים. אני מצר על כך כי הדבר פוגע מאוד ביכולות הפורום".

מדינות OECD רבות הגדילו את התקציבים הממשלתיים המוקצים למחקר והפיתוח בעשור האחרון בכ-4.5% בשנה בממוצע. באותה תקופה, הגדילה ממשלת ישראל את החלק התקציבי המוקדש למחקר ופיתוח רק ב-0.7% בשנה בממוצע. גידול איטי זה הביא לכך שההשקעה הממשלתית במו"פ בישראל, כחלק מסך המו"פ האזרחי, היא בין הנמוכות ב-OECD.

לדברי המדען הראשי של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל פרופ' אהוד גזית, "הקיצוצים התקציביים האחרונים בתקציבי המו"פ הממשלתיים עשויים להביא בטווח הארוך והקצר לפגיעה במעמדה המוביל של ישראל בעולם. התקציבים מיועדים להבטיח את עתודות הפיתוח והמחקר של הכלכלה והאקדמיה הישראלית וללא תכנית אסטרטגית תאבד ישראל במהרה את נכסי ההון האנושי והידע שצברה לאורך השנים והמשק כולו ייפגע". ¬

מניתוח הוצאות הממשלה למימון מו"פ לפי תחומים, עולה כי ניתנת עדיפות גבוהה למימון בלתי מכוון של מחקר באוניברסיטאות (44% מהסך הכולל), לקידום טכנולוגיות תעשייתיות (38%) ולחקלאות (7%). בשלושת התחומים האלה שיעור המימון גבוה מזה שברוב מדינות ה-OECD. ואולם, בכל אחד מהתחומים – בריאות, איכות הסביבה, אנרגיה, חקר החלל ופיתוח תשתיות – שיעור המימון הוא כאחוז אחד או פחות ונמוך במידה ניכרת, מהמקובל במדינות OECD.

עוד נידון בדו"ח, מצב המדענים הראשיים אשר גם הוא נשחק בשנים האחרונות. מהדו"ח עולה כי מתוך 23 משרדי ממשלה, רק ב-11 מהם מאוישים תפקידי מדענים ראשיים. המשרדים שבהם אין כיום מדען ראשי: משרד האוצר; משרד המשפטים; משרד החוץ; משרד הפנים; המשרד לפיתוח הנגב והגליל; משרד התרבות והספורט; משרד הבינוי והשיכון; משרד הרווחה והשירותים החברתיים; משרד התיירות; המשרד לשירותי דת; והמשרד לאזרחים ותיקים וכן משרד ראש הממשלה.