צילום: דורון לב, הפורטל לחקלאות טבע וסביבההצעת חוק שהגישה חברת הכנסת איילת שקד מהבית היהודי בנושא החמרת הענישה לפולשים לשטחים חקלאיים, עברה היום בכנסת בקריאה טרומית. הצעת החוק מבקשת להחמיר את הענישה לעברייני הפשיעה החקלאית ולעצור אותם לתקופה של שישה חודשים.
פריצות למשקים וגניבות חקלאיות הפכו מזמן לשגרה מתסכלת עבור החקלאים. התרחבות תופעת הגניבות והשחתת רכוש חקלאי גורמת לנזקים כספיים אדירים למגדלים שנפגעו, ומגדלים אחרים נאלצים להשקיע סכומי עתק במיגון ואבטחה. בקרב החקלאים ישנה תחושה כי המדינה הפקירה אותם. את הואקום ממלאות התארגנויות מקומיות של חקלאים או ארגון כמו 'השומר החדש'.
אף שחלף למעלה מעשור מאז החמיר המחוקק עם העבריינים, המציאות בשטח לא השתפרה כלל. למרות שענף המקנה זכה להחמרה בענישה, מאז תוקן הסעיף לחוק לא חלה ירידה בהיקף הגניבות של בקר וצאן, אלא להיפך. המדינה מנסה לתת פיתרון למצב ע"י הפניית כוחות מג"ב לאיזור הכפרי, אך למרות זאת, התופעה אינה נבלמת.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק''חקלאים רבים במדינת ישראל סובלים מתופעה זו אשר פוגעת בעבודתם בשגרת חייהם ולעיתים בבטחונם. החיים של אותם חקלאים גיהנום'' כך כתב היום השר נפתלי בנט, יו''ר תנועת הבית היהודי, בדף הפייסבוק שלו. ''שורפים להם שדות, חותכים להם גדרות, גונבים להם יבול, משחיתים להם ציוד וטרקטורים ועוד. אלו האנשים הטובים ביותר במדינה, ורכושם ובטחונם הפקר''
''חברים, חמישה וחצי מיליוני דונמים משטחה של ישראל מוחזקים ונשמרים בידי החקלאות לענפיה השונים!'' כותב בנט. ''חקלאי ישראל הם שומרי הקרקע האמיתיים של מדינת ישראל. החקלאות היא ציונות. היא ערכית, חברתית וכלכלית ועלינו להגן עליה מכל משמר. לצערי, מתוך אוזלת ידה של המשטרה כיום, אזרחים רבים מוותרים מראש על הפניות הישירות למשטרה ופונים לארגונים כמו "השומר החדש" "רגבים" וכדומה. אלו ארגונים נפלאים, אך ראוי שבמדינה מתוקנת המשטרה היא שתשמור עלינו. ''
''החמרת הענישה נזקקת מכיוון שהיא תייצר הרתעה, ובעיקר תבהיר את האינטרס הציבורי שבחקירת מקרים כגון אלו לשם איתור העבריינים ומיצוי הדין איתם באופן שיביא למיגור התופעה. ועוד מילה: מעבר להחמרת הענישה, חיוני ממש שהמשטרה תגביר את האכיפה.'' כותב השר בנט.
חה''כ שקד: החקלאות היא תחום ציוני וכלכלי ראשון במעלה הצעת החוק שהוגשה ע''י חברת הכנסת איילת שקד וחברי כנסת נוספים, נועדה להחמיר את העונש לעבירה של כניסה לשטח חקלאי. על פלישה מכוונת של אדם או חיה לשטח חקלאי יוטלו שישה חודשי מאסר במקום שלושה חודשים הקבועים היום, או קנס שגובהו כשלושים אלף שקלים. על פלישת חיה שבעליה לא נקט אמצעים סבירים כדי למנוע אותה, יוטלו שלושה חודשי מאסר במקום חודש אחד הקבוע היום, או קנס שגובהו כשלושים אלף שקלים. בשני המקרים, הקנס המוצע הוא כפול מהקנס אותו ניתן להטיל לפי החוק כיום.
בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "בשנים האחרונות חשוף ענף החקלאות בארץ לנזקים עקב פלישות בהיקפים המאיימים על כדאיותו הכלכלית ומעמידים בספק את יכולתם של החקלאים להתפרנס בכבוד ולשרוד בתחום. על רקע הקלות הרבה שבפלישה לשטח חקלאי, על רקע הרווח שבצדה ועל רקע הסיכוי הנמוך להיתפש ולעמוד לדין, רף ענישה נמוך זה אינו מרתיע דיו, והפלישה עשויה להיתפס כסיכון מחושב ומשתלם. הצעת החוק נועדה להגביר את הרתעת הרבים מפני ביצועה. בנוסף, ההצעה נועדה להדגיש, על ידי שינוי סטאטוס העבירה מחטא לעוון, את החומרה שרואה המחוקק בעבירה זו, במטרה לסייע במיגור התופעה ולהגן על ענף החקלאות".
ח"כ שקד אמרה כי החקלאות היא תחום ציוני וכלכלי ראשון במעלה וכי גורמים פליליים מסכנים את המשך קיומו של תחום זה. היא אמרה כי המשטרה אינה אוכפת את החוק בעניין זה. שרת המשפטים ח"כ ציפי לבני אמרה כי הטענות בדבר אי אכיפה הן נכונות וכי לדעתה הבעיה היא באכיפה. ח"כ באסל גאטס התנגד לחוק ואמר כי אין מקום לחוק בספר החוקים בדומה לחוק דרומי.