ירידה בכמות המשקעים בשנים האחרונות הביאה לתמותת שיחים נרחבת בצפון הנגב. החוקרים מודאגים מתגובת שרשרת אקולוגית שהגבירה את תהליכי המדבור באזור. ''יש אזורים שבהם כמעט תשעים אחוזים מהשיחים נעלמו בשנים האחרונות'' אומר דר' אלי צעדי ממרכז מחקר גילת במרכז וולקני
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 21-10-2013
צילום: מורדי תמיר משרד החקלאות
רצף של שנים עם מיעוט משקעים הביא לתמותת שיחים נרחבת בשטחים טבעיים בצפון הנגב, וכתוצאה מכך לתגובת שרשרת אקולוגית שהגבירה תהליכי מדבור באזור. כך עולה ממחקרים שעורכים באזור חוקרים ממרכז וולקני והמכון לחקר המדבר בשדה בוקר השייך לאוניברסיטת בן־גוריון. כמות הגשמים באזור צפון מערב הנגב היתה על פי הממוצע הרב־שנתי כ–200 מילימטרים, אולם בעשר השנים האחרונות ירדה למחצית.
כתוצאה מכך, החל תהליך תמותה נרחב של שיחים אופיינים לאזור "יש אזורים שבהם כמעט תשעים אחוזים מהשיחים נעלמו בשנים האחרונות", אומר הד"ר אלי צעדי ממרכז מחקר גילת הפועל במסגרת מרכז וולקני, "השיחים מתייבשים וכעבור זמן מתפוררים ונעלמים". בהיעדר השיחים, פני הקרקע בנגב מתחילים לעבור שינוי המדרדר את המערכת האקולוגית.