רציף כרמל בנמל חיפה, צילום: יח''צ''מדינת ישראל ונמלי הים של מדינת ישראל אינם ערוכים לשינויים המתחרשים בעולם הספנות העולמי עד כדי חשש שתוך מספר שנים מועטות נמלי ישראל לא יוכלו לקלוט ולטפל באוניות משא גדולות, שיהוו את עיקר אוניות המסחר של מדינות אירופה'' כך מזהיר נשיא לשכת הספנות ד"ר יורם זבה בפאנל שדן בהתפתחות הנמלים בישראל במסגרת כנס חיפה הראשון לחקר הים התיכון של אוניברסיטת חיפה.
לדברי ד"ר זבה, בשנתיים הקרובות מרבית מדינות אירופה יעברו לסחור באוניות גדולות שיכולות לשאת כ-13 אלף מכולות, שלהן אין מענה מספק בנמלים הישראלים כיום. "זו תהייה הפעם הראשונה שלא תתאפשר כניסה לישראל של אוניות גדולות ומודרניות. אם זה לא יקרה תוך שנתיים-שלוש זה יקרה תוך ארבע-חמש שנים, אבל זה לא משנה, כי הרציפים החדשים שיכולים לקלוט ספינות בגודל כזה יבנו על פי התחזיות בעוד שבע-שמונה שנים". בהקשר זה אמר מנכ''ל חברת נמלי ישראל שלמה ברימן כי הוא מתחיב שהחברה תעמוד בלוחות הזמנים בהקמת שני הנמלים עליהם החליטה הממשלה.
הפאנל הראשון בכנס, שהובל על ידי בית הספר למדעי הים של אוניברסיטת חיפה והמרכז הישראלי לחקר הים התיכון שבראשו עומדת האוניברסיטה, דן ביחסי הגומלין שבין הנמלים בישראל, התעשייה ומשרדי הממשלה השונים. "בעולם שבו מרבית משאבי היבשה הולכים ומתדלדלים - הים לא יכול להיות המוצא - הוא חייב להיות המוצא!'' אמר נשיא אוניברסיטת חיפה עמוס שפירא והוסיף כי העמקת הידע לגבי יכולותיו של הים, הוא האתגר שאוניברסיטת חיפה, בית הספר למדעי הים על שם ליאון צ'רני והמרכז הישראלי לחקר הים התיכון לקחו על עצמם.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוקד"ר זבה התייחס עוד למאבק שבין ממשלת ישראל לעובדי הנמלים ואמר כי ההתמקדות בשאלה האם העובדים יעילים או האם התחרות תייעל את העבודה היא מוטעית, מכיוון שהמחסור הקיים בישראל והצורך בפיתוח ובהקמת נמלים שיכולים לתת מענה לדרישות של עולם הספנות המודרני אינו קשור כלל לאיכות העבודה של כוח האדם. "אסור שהשקעה של מיליארדים בפיתוח הנמלים תבוא כדי לפתור בעיה מול העובדים ואסור שפתרון בעיות מול העובדים או של העובדים יהיו קשורות לשאלות של פיתוח", אמר. בעניין הספציפי של המאבק בין הממשלה לעובדים אמר ד"ר זבה כי בישראל יש "פטנט" מיוחד, שבו בכל פעם שיש מחלוקת בין המעסיק לעובדים, הולכים לבית משפט. "בתי המשפט הם לא המקום לפתור בעיות מול העובדים. הם לא פתרו עד היום שום דבר והם לא יפתרו גם בעתיד".
"לא פעם הנמלים מגלגלים את האחריות על פריקת התוצרת על הלקוח. אני לא בטוח שאני כלקוח של הנמל נמצא במרכז", אמר נדב שחר, יו"ר ומנכ"ל חיפה כימיקלים ונתן כדוגמא את המקרה של מסוף האמוניה, "המסוף לא שייך לנו, הוא שייך לנמל, אבל מסיבות כאלה ואחרות, הם לא רוצים לתפעל אותו, ואנחנו נאלצים להיות אלה שמתפעלים אותו", בעיקר דבריו של שחר הוא תאר את הקשיים של חברה בינלאומית להתמודד עם תנאי אי הוודאות שהנמלים בישראל יוצרים. "כדי לעמוד ב'מודל הישראלי' עלינו לבצע מספר פעולות שמגדילות את העלויות בצורה משמעותית. עלינו להגדיל מלאים ולפזר אותם, גם בחו"ל, יש לנו גידול בעלויות חומר ועוד". גודל העלויות הנוספות אותן הציג שחר הסתכמו בכ-80 מיליון דולר לשנה. "בסופו של דבר חוסר הוודאות דוחף עסקים החוצה מפה. השער של מדינת ישראל שנקרא 'נמל ימי' חייב לעבוד ביעילות, תוך שהוא שם את הלקוח במרכז".
