פרדס הדרים במדבר. צילום: מכון וולקני כשדוד בן גוריון קרא בשנת 1955 להפרחת השממה בנגב, הוא כנראה לא דמיין שלאחר כמה עשורים, יהפוך האזור למרכז ידע בינלאומי בנושא חקלאות על סף מדבר. מרכז מחקר ראשון מסוגו, שיעסוק בהעשרת הידע בתחום החקלאות המדברית האינטנסיבית, יוקם בקרוב בנגב על ידי מכון וולקני. המרכז ייתן מענה למדינות רבות בעולם אשר מתמודדות עם משבר המזון העולמי המחריף, כתוצאה מההתחממות העולמית ושינויי האקלים.
החקלאות הישראלית עשתה במשך השנים את הלא יאמן. המחסור בתנאים בסיסיים כמו מים, שטחי גידול ומחסור בכוח אדם, הובילו בסופו של דבר לפיתוחים טכנולוגים מתקדמים המיושמים כיום ברחבי העולם. אל מכון וולקני, האחראי ל-70% מהמחקר החקלאי בישראל, מגיעות בכל שנה בממוצע כ-50 משלחות מחו"ל, על מנת לבדוק אפשרויות של שיתוף פעולה מחקרי, זאת לנוכח משבר האקלים הקשה המאיים על היכולת לספק מזון במחיר סביר לכל נפש, גם במדינות יציבות מבחינה כלכלית.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק"שטחים רבים בעולם הופכים ונעשים צחיחים יותר וכמויות המים השפירים פחות זמינות'' אומרת ד"ר לאה צרור, מנהלת מרכז מחקר גילת במכון וולקני. ''אוכלוסיית כדור הארץ הולכת ומתרבה ומאלצת את המגדלים להשתמש במים מליחים ובקרקעות שוליות שלא שמשו בעבר לחקלאות. מדינות רבות, גם מפותחות ומתקדמות, באות אלינו לבקש ידע. ישראל מאז ומעולם הייתה מדינה ששני שליש מהשטח שלה מוגדר כצחיח למחצה עד מדברי, ולכן צברה ידע רב במהלך השנים בתחום הזה. כבר היום ישנה דרישה לידע הזה, ואנו חושבים שהיא תלך ותגבר. לכן הוחלט להקים מרכז ידע בין לאומי המיוחד לכך."
כיום, מתנהלים שיתופי פעולה מחקריים של מכון וולקני עם מגוון מדינות כמו: סין, הודו, אוסטרליה, קניה, קזחסטאן ומדינות דרום אמריקה. שיתוף פעולה מיוחד נוצר עם סין באזור מונגוליה הפנימית הנמצאת בשטחה. על כך מספר ד"ר אלון בן-גל ממכון וולקני: "מונגוליה הפנימית הוא אזור החולש על אלפי קילומטרים. אנו בקשר עם קבוצת חוקרים סיניים ומנסים ללמוד יחד, על סמך הניסיון והידע שצברנו, כיצד ניתן להשתמש במי תהום מליחים להשקיית יבולים לתעשייה בצפון סין. השקיה של חלקות חקלאיות באזורים יבשים, אפילו במים באיכות יחסית טובה, גורמת להמלחת הקרקע ומי התהום, מה שיכול לפוגע ביבולים במידה ולא מנהלים את המשאבים בצורה נכונה. כיום המחקר המשותף תורם רבות להצלחת גידולי תעשייה כמו עגבניות, חמניות ותירס באזור של הנהר הצהוב המשותף במונגוליה הפנימית". שיתוף פעולה אחר מסוגו קיים עם תאילנד, שם עובדת קבוצת חוקרים ממכון וולקני ומתאילנד, על הכנת פרויקט של צילום תרמי. טכנולוגיה זו מאפשרת השקיה מיטבית במדינה שהינה דלה באמצעי השקיה, תוך ייעול השימוש במים ושיפור רמת היבולים.
בשל בעיות האקלים המשפיעות על כמות התוצרת החקלאית, הוחלט להתמקד בחקלאות אינטנסיבית-תעשייתית שמטרתה הגדלת כמות היבולים. "אנחנו מעוניינים לסייע לאפריקאים להפוך ליצרנים משמעותיים של מזון ולהעביר אליהם ידע אינטגרטיבי הנחוץ היום לחקלאות מתקדמת בתנאים צחיחים, כולל התאמת הזנים לתנאי הגידול המיוחדים ועד לאחסון הפרי אחרי הקטיף. תרומה משמעותית תעשה אם נכנס לשטחים חדשים שבהם לא ניתן היה לגדל עד כה, תוך שימוש במקורות מים חדשים'' אומר ד"ר אורי ירמיהו ממרכז מחקר גילת במכון וולקני.
בהקמת המרכז לחקר חקלאות על סף המדבר שותפים מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני, הנהלת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, קרן יק"א, קק"ל ומועצה אזורית בני שמעון. במרכז יוקם מבנה חדש לטובת המחקר, מספר התקנים יוגדל ב-40% ויוקצו תקציבים למחקרים ייעודיים.
