ההסכם שנחתם במאי 2011 בין ישראל לתאילנד להסדרת סוגיית הבאת עובדים לעבודה בחקלאות בארץ היה אמור לסמן מפנה דרמטי בכל הקשור ליחס המדינה למהגרי העבודה התאילנדים המועסקים בענפי החקלאות למשך תקופות ממושכות. חקלאים מכל רחבי הארץ מדברים על תחושות קשות של תסכול וייאוש
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 12-09-2013
צילום ארכיון: דורון לב, הפורטל לחקלאות טבע וסביבה
ההסכם שנחתם במאי 2011 בין ישראל לתאילנד להסדרת סוגיית הבאת עובדים לעבודה בחקלאות בארץ היה אמור לסמן מפנה דרמטי בכל הקשור ליחס המדינה למהגרי העבודה התאילנדים המועסקים בעבודות החקלאות השונות למשך תקופות ממושכות.
מטרתו העיקרית (והמוצדקת) של ההסכם היתה להגן על העובדים באמצעות ביטול דמי התיווך הגבוהים שהם נאלצו לשלם רק בשביל "הזכות" להגיע ולעבוד בישראל, ולמנוע את "גזירת הקופונים" על חשבונם מצד גופים רבים במהלך הדרך הזו. אולם יותר משנתיים לאחר חתימת ההסכם נראה כי אם מבחינתם של העובדים התאילנדים ההסכם אכן פתר את סוגיית התשלום המופרז, בכל הקשור לחקלאים הישראלים - ההסכם הזה רק גרם לצרות, וצרות גדולות.
לכתבה המלאה ב-nrg מעריב לחצו כאן