מכון היצוא: המשך התחזקות השקל - בעיה לאומית

שער החליפין הראלי האפקטיבי של השקל ביחס לסל המטבעות נמצא בשפל שלא נראה כמותו בשנתיים האחרונות, שער הדולר מול השקל משלים ירידה של למעלה כ-4% מתחילת השנה, בהמשך להתחזקותו של השקל ברבעון הרביעי של 2012.

"קיימת בעיה בסיסית וארוכת טווח של החזקות השקל מול הדולר ומטבעות נוספים בעולם'' אומר יו"ר מכון היצוא רמזי גבאי ''תופעה זו גוררת שחיקה עקבית ומתמשכת ברווחיהם של היצואנים הישראלים ומצמצמת את כושר התחרות שלהם מול שווקים מתחרים בחו"ל. יש לעקוב אחר תופעה זו ולייצר מדיניות עקבית ופרקטית לטיפול בה בטווח הארוך".

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

כבר ברבעון הרביעי של 2012 צפה מכון היצוא את התחזקותו של השקל מול הדולר והמשך מגמה זו במהלך גם אל תוך 2013, במיוחד לאור ההשפעה הצפויה של תחילת ההפקה ממאגרי הגז על מאזן התשלומים. ערכו של שער השקל מול הדולר התחזק בחודש יולי והמשיך להתחזק בימים הראשונים של חודש אוגוסט, והוא עומד כיום על 3.55 זאת לעומת 3.714 בתחילת השנה ולמעלה מ 4 שקלים לדולר בתקופה המקבילה אשתקד. בחודש מאי 2011.

לדברי שאולי כצנלסון, סמנכ"ל לכלכלה ושירותים מקצועיים במכון היצוא, היצואן הישראלי מותקף מבית ומבחוץ: האטה בפעילות העסקית הבינלאומית, הנמשכת מאז 2011 ומשפיעה על צמצום הביקוש לסחורות ושירותים, והמשך המשבר באיחוד האירופי, הגורם לתחרות אגרסיבית מצד יצרנים אירופאיים המורידים מחירים. לצד כל אלה, נאלצים היצואנים להתמודד עם המשך התחזקות המטבע המקומי מול המטבעות הזרים. התחזקות זו מושפעת במידה רבה גם על ידי פעילות ספקולטיבית של גופים פיננסיים זרים שזיהו את השוק ישראלי כשוק נוח לפעולה מצידם, לצורך עשיית רווחים פיננסיים מהירים מהתחזקות השקל.

לדעת כצנלסון, הנגיד החדש לכשייכנס לתפקידו, יידרש לשים נושא זה בסדר עדיפות ראשון, ולפעול בנחישות כנגד מגמה זו, הן על-ידי המשך מוגבר של רכישות מט"ח, והן על ידי יישום צעדים משלימים נוספים. צעדים אלה צריכים לכלול הטלת מס על העברות הון פיננסיות קצרות טווח למשק, בדומה לצעד שנקטו שלטונות ברזיל לצורך התמודדות עם בעיית הספקולציה על הריאל הברזילאי, ביטול פטור קיים על ריבית מאג"ח לטווח בינוני וארוך למשקיעים זרים, גביית תשלומי מס של חברות ייצוא או רווחים ממכירת חברות למשקיעים מחו"ל, בדולרים במקום בשקלים, וייסוד מנגנון שיקצה חלק מרווחי המדינה משחיקת מרכיב המט"ח בחוב הלאומי, בחזרה ליצואנים. "המצב הקיים כיום הינו אבסורדי שכן היצואנים הם אלה הנושאים בנטל שחיקת החוב הלאומי של ישראל. מצב זה זועק לתיקון" אומר כצנלסון.