ב'מרכז חקלאי העמק' התקיים בשבוע שעבר פורום חקלאים צעירים, במסגרת ועדת המשק המשפחתי של המועצות האזוריות עמק יזרעאל, מגידו והגליל התחתון. עיקר הדיונים נסובו מטבע הדברים סביב סוגית השארת / השבת הבנים למשקים החקלאיים, תוך כינון הכלים והתנאים ההולמים לעיסוק בחקלאות.
בפורום נכחו מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל מאיר צור, ראש המועצה האזורית הגליל התחתון-מוטי דותן, ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל איל בצר, סגן ראש המועצה האזורית הגליל התחתון דב וולפה וסגן ראש המועצה האזורית מגידו עודד גלזר.
את הפורום הנחה איתם בירגר, מנהל ועדת המשק המשפחתי במרכז החקלאי ובעצמו חקלאי מכפר קיש. בפורום נדונו האתגרים העומדים בפני החקלאים צעירים, ובהם הקושי להעמיד דור המשך ולמשוך צעירים למקצועות החקלאות, כמו גם קשיי הפרנסה והמציאות הכלכלית של החקלאים הצעירים.
משה בן שחר (טושקו), מנכ"ל מרכז חקלאי העמק, פתח ודיבר על הבעיה העיקרית שהיא חסך בדור ההמשך: "מתווה לוקר הביא ליציאת רפתנים רבים מהענף ללא כניסת דור המשך חדש. בעמק יזרעאל ענף הרפתות הוא העיקרי ונושא זה השפיע מאוד". בן שחר הציג את מודל הועדה החקלאית של שלוש המועצות אשר מדבר על החזון לחקלאות בת קיימא. "יש לסייע לחקלאים הצעירים ברמה פרטנית וכוללת, סיוע מקצועי ובהכשרה מתאימה וייצוג החקלאים והארגונים מול הרשויות. חקלאיים קורסים בעלויות זניחות והדבר לא יעלה על הדעת''.
המשימה היא לשמור על הבנים מוטי דותן ראש המועצה האזורית של הגליל התחתון אמר למשתתפים: "כשאני רואה את הרצון של החבר'ה הצעירים לחזור הביתה ולעשות חקלאות חכמה יותר, שונה מהמסורתיות של ההורים, אני מבין שהתפקיד של המועצה והתנועה הוא לסייע וליצור מסלול ירוק וכניסה חלקה של צעירים לחקלאות. משמע הפוטנציאל כבר קיים - אנחנו רק צריכים לתת להם את הדרך. לשם כך יש לחזק את האג׳נדה החינוכית ולהתחיל במוסדות הלימוד (כדורי ככפר חקלאי לימודי), יש לעודד בעזרת מלגות, מתן שירותים וסיוע לדור ההמשך במסגרת ועדת המשק המשפחתי". איל בצר, ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל אמר כי המשימה היא לשמור על הבנים. ''אני בעצמי דור 3 לחקלאים בנהלל. להיות חקלאי היום זה אתגר, ולכן אני תומך בהכנסת לימודי כלכלה חקלאית למכללת עמק יזרעאל, עפ"י הדרישה כמובן".
מאיר צור , מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל התייחס בדבריו לשתי סוגיות והראשונה שבהם משבר המזון העולמי: "היום ברור שלא בכל מקום בעולם המודרני נוכל ליהנות מהמגוון והשפע שיש בארץ, תוך 30 שנה העולם יזדקק לפי 3 ממה שמייצר, כדי להמשיך ולצרוך את אותו מגוון ממנו אנו נהנים היום. אם זה לא ישתנה, החברה הישראלית והכלכלה ישלמו מחיר כבד. סוגיה נוספת אליה התייחס צור היא השותפויות. ''בסוף, על מנת לייצר ולהרוויח, המסה צריכה להיות קריטית. מספר חקלאים שמייצרים ומשווקים יחד מהווים כח, מעצימים את כושר הניהול והידע וזו נוסחא נכונה ומנצחת. לשם כך יש להתחבר לשיווק, להיות שותפים לכל שרשרת הערך, עם החברות שפועלות. שלא ניווכח שאנחנו מגדלים ומישהו אחר מרוויח. הרעיון הקואופרטיבי היה חכם וצריך לחזור ולהישען עליו, עפ"י המציאות כיום" אמר צור.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק במסגרת הפורום והדיון, הציגו חקלאי האזור הצעירים את משנתם ונתנו טיפים למי שמעוניין לחזור ולעבוד במשק המשפחתי. כפיר עפרוני מבית שערים, בן 31, המגדל פרדסים בעסק משפחתי עם הוריו, 2000 דונם בשותפות עם קיבוצים אמר בדיון: "לחקלאות השפעה על הקהילה כולה, יש הבנה ותמיכה מצד תושבים, שאוהבים את החקלאות קיימת ומופעלת על ידינו. אם לא אנחנו, מישהו אחר יעבד את אדמתנו" ... הבעיה הגדולה משיחות עם בני גילי היא נושא הנדל״ן. במחירים של היום לבן ממשיך אין אפשרות לרכוש נחלה כבן ממשיך חקלאי ולכן אנחנו צריכים למצוא פתרון".
אלון לרנר, ממייסדי "קיימא", חברת הזנק חקלאית ממושב שרונה סיפר איך נכנס לחקלאות: "אני מסכים שלקנות משק זה מורכב, אבל יש רעיונות יצירתיים אחרים, לעתים יש משק לא פעיל, אנחנו ב"קיימא" יושבים על דיר כבשים מלפני 40 שנים שהיה שייך להורים שלי. צריך להשקיע כסף במקום שיחזיר כסף. יש לכוון את הדור הצעיר ליצוא, להביא דברים חדשים, למצוא נישה ייחודית. חשוב להבין שכן מעריכים את החקלאות הישראלית בעולם. השם שלנו חזק וצריך לעשות בו שימוש ובלבד לשמור על המוניטין. אחד היתרונות של השיתופי פעולה - אנחנו חזקים ואנחנו חקלאים. המחסור באנשים שמבינים חקלאות בעולם הוא יתרון. החיבור שלנו של ידע ואקדמיה מעניק לנו מובילות. אני קורא לחקלאים צעירים לכו ללמוד ותחזרו למושב, למשק ושם תיישמו. חיבור בין המהות של להיות חקלאי יחד על ידע וניסיון זה הפתרון.'' אמר לרנר.
מאיר צור הודה לכל המשתתפים ולמרכז החקלאים, סיכם את הפורום ואמר שנושא השותפות והקואופרציה הוא העתיד: "יש לשמור ולפתח את המשק המשפחתי וברמה הפרקטית . באשכול יש דוגמא נפלאה להתהוות שיווק מאורגן בסיוע התנועה. כמו כן אני למוד ניסיון מעין יהב, ביתי, ששם ניהלתי את השיווק המאורגן וכל הצדדים יצאו נשכרים. אנחנו בתנועה מעוניינים לסייע לכל מי שיחפוץ, אולי אפילו בשיווק משותף כללי, עם מינימום רווח, כדי להטות את הרווחים לטובת למגדלים".
