עצי דקל תמר, צילום: יובל כהן - משרד החקלאות ופיתוח הכפר לתשעה זני תמרים הגדלים בישראל ישנן תכונות המגנות מפני מחלות לב ומחלות כלי דם. כך עולה ממחקר המשותף לקבוצת חוקרים ישראלים: פרופ' מיכאל אבירם וקבוצת המחקר שלו מהמרכז הרפואי רמב"ם והפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, ביחד עם ד"ר חמוטל בורוכוב-נאורי וקבוצתה ממו"פ ערבה דרומית. המחקר שהתפרסם בעיתון היוקרתי Journal of Agricultural and Food Chemistry - JAFC הינו המשך לעבודתם של קבוצת החוקרים, שהיו הראשונים להראות את התכונות הבריאותיות של פרי התמר.
במחקר הקודם של פרופסור אבירם ועמיתיו, שהתפרסם גם הוא בכתב העת JAFC בשנת 2009, גילו החוקרים כי אכילת כשלושה תמרים ביום אינה גורמת לעלייה ברמות הסוכר בדם, מורידה את רמות הטריגליצרידים, ואף משפרת את איכותו של הכולסטרול בדם (הורדת מידת החימצון שלו).
המחקרים לאיתור פירות וירקות המכילים נוגדי חמצון פעילים במיוחד, העשויים לשפר את איכותו של הכולסטרול בדם על ידי עיכוב חמצונו, מתרכזים בהבנת מנגנוני עיכוב טרשת העורקים ותוצאותיה - מחלות לב וכלי דם.
פרופסור אבירם היה הראשון שהצליח להראות ולאפיין את נוגדי החימצון (אנטיאוקסידנטים) מקבוצת הפוליפנולים (נוגדי חימצון פעילים במיוחד), היעילים ביותר בעיכוב התהליך הטרשתי אשר מצויים בפרי הרימון, ביין האדום (שמקורם מקליפת הענב) ובשמן הזית.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק במחקר הנוכחי הראו החוקרים כי לכל תשעת זני התמרים שנחקרו יש יכולת מרשימה בעיכוב תהליכי חימצון הכולסטרול, שהם מהגורמים המרכזיים בזירוז טרשת העורקים ותוצאותיה - התקף לב ושבץ מוחין. פרופסור אבירם הראה כי בנוסף לכך, לתמרים יש יכולת ברורה לזרז סילוק של עודפי כולסטרול מתאי דופן העורק - תהליך שעשוי להביא להאטה, בלימה ואפילו רגרסיה של התפתחות טרשת העורקים.
נמצא כי הזנים היעילים ביותר בעיכוב התהליכים הקשורים בהתפתחות טרשת העורקים הם ברהי צהוב, דרי, מג'הול, וחאלאווי.
גידול תמרים הוא ענף חשוב מאוד בחצי האי ערב, במזרח התיכון ובצפון אפריקה כבר יותר מ-5,000 שנה. היתרונות התזונתיים והרפואיים של הפרי הזה נסקרו בספרי דת ורפואה עממית. פרי התמר נחשב כחומר מחזק ברפואה האינדיאנית המסורתית, ומשמש לטיפול במחלות שונות ברפואה העממית במזרח התיכון, מן הסתם בשל תכונותיו החיסוניות, האנטי-בקטריאליות והאנטי-פטרייתיות. יתר על כן, תמציות של תמרים מכילות נוגדי חימצון ומסלקות רדיקלים חופשיים.
פרי התמר הוא מקור תזונה רב אנרגיה, הודות לתכולת הסוכר הגבוהה, ואולם הוא גם עשיר מאד בסיבים (הנקשרים לשומני הדם וכך מרחיקים אותם מן הגוף) , במינרלים (אשלגן, סידן, מגנזיום ואבץ) וברכיבים פוליפנוליים לרבות חומצות פנוליות ופלבונואידים.
חוקרי הטכניון ורמב"ם אומרים כי לאור מחקרים אלו ואחרים, מומלץ לצרוך במזוננו פירות וירקות, כאלו הקשורים לתזונה הים–תיכונית, ולתזונה המקראית כאחת. יתר על כן, לשימוש בפרי ובירק השלם כמו גם לשילוב הפירות והירקות הראויים, יש עדיפות על פני השימוש במרכיבים בודדים (הפעילים כנגד עקות חימצוניות ספציפיות) שכן כך מנטרלים טווח רחב של גורמים מחמצנים ומזרזי טרשת עורקים, וכתוצאה מכך – מגנים מפני מחלות לב וכלי דם.