מפעל המים בתל גזר, צילום: רשות הטבע והגנים במעבה האדמה בגן לאומי גזר, נמצא מפעל המים הכנעני הגדול ביותר שנחשף עד כה בעולם. המתקן שנחצב ע''י תושבי העיר העתיקה גזר, מורכב מפיר שבנוי משני חללים עיקריים: החלק הראשון הוא חלל גדול חצוב בסלע באורך של כ־7 מטרים. בסופו ישנה ירידה מדורגת בשיפוע של 39 מעלות, שגובהה 7 מטרים, רוחבה 4 מ' ואורכה כ־50 מטרים, אשר ממנה מגיעים למעיין תת קרקעי. המתקן המונומנטאלי שמש את תושבי העיר הקדומה כמקור מים בחיי היומיום ובעיקר בעתות מלחמה ומצור. האתר נחשף לראשונה לפני למעלה מ-100 שנים על ידי הארכיאולוג האירי מקליסטר, אך נסתם ונשאר סגור. עתה, במבצע הנדסי מורכב, משלחת משותפת של רשות הטבע והגנים והסמינר התיאולוגי הבפטיסטי של ניו אורלינס משלימה בעונת החפירות הרביעית במקום, את חשיפת מפעל המים בגן הלאומי תל גזר.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק ראשי המשלחת, הדוקטורים צביקה צוק מרשות הטבע והגנים, ג'ים פרקר, דן ורנר ודניס קול מהסמינר התיאולוגי הבפטיסטי של ניו אורלינס, מקווים להגיע אל תחתית מפעל המים ובעזרת הממצאים לאשש את תיארוכו המוצע לתקופת הברונזה התיכונה (1500-1650 לפנה"ס). נפח החציבה בסלע שנאמד בכ-1500 טונות, מעיד על היכולת האדירה והטכנולוגיה שהשתמשו בה תושבי המקום. בצמוד למפעל המים נמצא מגדל ענק, חומה בנויה מאבנים ענקיות ושער מרשים הבנוי מלבני בוץ. בתחתית המפעל נחשפה גם מערה שככל הנראה נוצרה על ידי תושבי המקום בעת הרחבת מפלס מי התהום.
תל גזר הוא אתר ארכאולוגי וגן לאומי בישראל, השוכן ליד דרך הים הקדומה, בין לטרון לרמלה, ומזוהה עם העיר הכנענית העתיקה גזר. התל הוא מהחשובים שבתלי א''י, ביניהם תל חצור, מגידו ובאר שבע. עברו משתרע על כ־5,000 שנים, מתום התקופה הנאוליתית עד לימי הצלבנים. הוא נתגלה בשנת 1871, ומאז הפך לאתר של חפירות ארכאולוגיות רבות, המהוות מפתח חשוב לחקר אורח החיים של יושבי ארץ ישראל הקדומה. העיר העתיקה גזר נחשבה לאחת הערים החשובות ביותר בארץ ישראל בתקופה הכנענית, עד לתקופה הישראלית עת בנה אותה מחדש המלך שלמה.
הביקור במפעל המים אפשרי כרגע רק בחלקו העליון אך בכוונת רשות הטבע והגנים לאפשר בעתיד ירידה לחלק התחתון על ידי פיתוח המקום במסגרת פרוייקט תמ"ר של משרד ראש הממשלה.
מפעל המים בתל גזר, צילום: רשות הטבע והגנים 
מפעל המים בתל גזר, צילום: רשות הטבע והגנים 
מפעל המים בתל גזר, צילום: רשות הטבע והגנים
