...

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


איום על חופי הים: עשרות תוכניות בנייה לא ניתנות לביטול


התוכניות שאושרו לפני כניסתו לתוקף של חוק שמירת הסביבה החופית, עלולות להתממש בכל עת. חלקן צפויות לצמצם את שטחי החופים ולגרום לפגיעה בסביבה החופית. חברי כנסת ניסו להכניס תיקון שיאפשר לשקול מחדש ביצוע של תוכניות, אך ההצעה לא התקבלה עד עתה. יו''ר הועדה לביקורת המדינה: ''על הממשלה להתאים את תכניות הבניה הישנות לאינטרסים הסביבתיים''. חה''כ דב חנין: ''אנשי מינהל מקרקעי ישראל מפקירים את החופים''

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  05-06-2013





צילום: שלומית קידר, הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

91 תכניות בנייה בסביבה החופית, אינן מוגבלות בחוק השמירה על הסביבה החופית ולכן הן יכולות להתבצע בכל עת. תוכניות אלה אושרו לפני כניסתו של החוק לתוקף בשנת 2004. חלקן עות'מאניות, מנדטוריות, ומשנות ה-50 וה-60. נתון זה עולה מדו"ח על מצב השמירה החופית שהכין מרכז המידע והמחקר של הכנסת, לבקשתו של ח”כ דב חנין מסיעת חדש. הדו”ח הוצג אתמול (ג') בוועדה לביקורת המדינה, בדיון שהתקיים על דו"ח מבקר המדינה בנושא פעולות הממשלה לשמירת חופי ישראל.

רצועת החוף של מדינת ישראל משתרעת לאורך כ-196 ק"מ על שפת הים התיכון, כ-56 ק"מ על שפת הכנרת ולאורך כ-14 ק"מ על שפת הים באילת. בסך הכול כ-266 ק"מ. במשך השנים נבנו לאורך חופי הים התיכון נמלים, מזחים, שוברי גלים, רציפים, מרינות, מלונות, בתי מגורים, בסיסי צבא, תחנות כח ומתקנים שונים והותירו 53 ק"מ בלבד של חוף טבעי פתוח.

חוק השמירה על הסביבה החופית שכאמור נכנס לתוקף בשנת 2004, מגביל את אישורן של תכניות בסביבה החופית בכלל (300 מטרים מקו החוף) ובתחום חוף הים בפרט (עד 100 מטרים מקו החוף). בחופי הים התיכון ישנן 53 תכניות בשטח כולל של 10,765,602 מ''ר, שאושרו לפני כניסתו של החוק לתוקף, בחופי הכנרת 32 תכניות בשטח כולל של מ''ר, ובחופי ים סוף ישנן 6 תכניות מאושרות בשטח כולל של 778,194 מ''ר שמגבלות החוק אינן חלות עליהן. הנתונים מבוססים על מאגר מנהל מקרקעי ישראל הכולל כ-90% מהתוכניות המאושרות. חלק מהתכניות מאפשרות הרחבה של שימושים קיימים, וחלקן מיועדות לשימושים חדשים כגון: מתקני תשתיות - מסילה, כביש, מתקני מים וביוב, מתקן הנדסי; מגורים; אירוח כפרי; בנייני ציבור; ספורט ונופש; בתי עלמין; תעשייה; מחסנים; נמל; וחנייה פרטית וחניונים.

לחצי הפיתוח על חופי ישראל ילכו ויגברו בשנים הקרובות

עקב לחצי פיתוח שונים, נוספים מקרים בהם ועדות מקומיות מעניקות היתרי בנייה בחוף למרות שלא נמצאה תכנית מתאר מפורטת במידה הנדרשת, כפי שקרה לאחרונה בהרצליה, אשר בה התירה העירייה עבודות פיתוח ותשתיות בטיילת החוף. בית המשפט קבע כי לאור תכנית הבנייה הקיימת ורמת הפירוט בה, היתר הבנייה בחוף זבולון בטל וככל שבוצעו עבודות מכוח היתר הבנייה, תדאג העירייה באמצעות החברה לפיתוח להסרתן.

בנוסף, דוח מבקר המדינה לשנת 2012 מצביע על שורה של ליקויים אחרים בתוכניות בנייה בסביבה החופית. "נמצאו מספר תכניות בניין-עיר שהמועד לביצוען עבר ושמנהל מקרקעי ישראל שיווק את הקרקעות בגינן אף שלנוכח השינוי שחל במדיניות התכנון לאורך החופים, צריך היה לשקלן מחדש. דבר שלא נעשה". הדוח מתמקד בארבע תכניות: דירות נופש על המצוק בבת-ים; בניין מגורים על המצוק בבית-ים; בניית מלון לחוף הכנרת; והפיתוח בחוף הכרמל.

בשנים האחרונות ניסו חברי כנסת להכניס תיקון לחוק שמירת הסביבה החופית שיאפשר לוועדות תכנון לשקול מחדש ביצוע תוכניות שאושרו לפני שנים רבות ועדיין לא אושרו. עד עתה הצעה זו לא התקבלה. בשנתיים האחרונות מתנהל מאבק ציבורי שמובילים ארגוני הסביבה נגד תוכניות להקמת כפרי נופש בחוף בצת ובחוף פלמחים, שגם הן אושרו לפני שנים רבות. לאחרונה המליץ מבקר המדינה למינהל מקרקעי ישראל לשקול מחדש את מעמדן של התוכניות הישנות לאורך החופים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

הצעה לתיקון חוק שמירת הסביבה החופית הועלתה על-ידי חה"כ דב חנין וקבוצת חברי הכנסת, שמטרתה לתקן את הסעיף הקבוע בחוק, כי אין לפגוע בהוראות תכניות בניה שקדמו לו ושהיו תקפות במועד חקיקתו. מאחר ותכניות בניה ישנות מאפשרות הוצאת היתרי בניה חדשים, שעשויים לעמוד בניגוד להוראות החוק, מוצע כי כל היתר המתבקש במסגרת תכנית שחלפו שמונה שנים מיום שניתן לה תוקף, יהיה כפוף לאישור הולחו"ף. הצעה זהה לזו הונחה לדיון מוקדם ביולי 2012, לפני פיזור הכנסת ה-18 ונידונה בוועדת השרים לחקיקה. עמדת הממשלה היתה נגד ההצעה.

לחצי הפיתוח על חופי ישראל ילכו ויגברו בשנים הקרובות. המרחב החופי והימי צפוי להמשיך להתמודד עם הצורך בהנחת תשתיות (מתקני קליטת גז, תקשורת, התפלה, חשמל, צבא ועוד), עם נתיבי תחבורה ימית, התמוטטות מצוקים, זיהום בים, המשך חקלאות ימית ודייג, צרכי הצבא, ותיירות (מעגנות, צלילה, בתי מלון וכפרי נופש), הלחץ למימוש תכניות ישנות שאושרו טרם כניסתו של חוק החופים לתוקף (כפי שצויין לעיל), והתכנון להקמתם של איים מלאכותיים.

''נציגי מינהל מקרקעי ישראל מפקירים את חופי ישראל''

 יו"ר הוועדה לביקורת המדינה חה''כ אמנון כהן (ש"ס) הדגיש בפתח הדיון היום כי על הממשלה להתאים את תכניות הבניה הישנות לאינטרסים הסביבתיים המעודכנים. ''יש לשמור על הסביבה למען הדורות הבאים, ובסוגיה הזו אין קואליציה ואופוזיציה" אמר כהן וקרא לשרי השיכון, הגנת הסביבה, תיירות, פנים ואוצר לכנס שולחן עגול במטרה ליזום חקיקה שתתאים את התוכניות הישנות למצב העכשווי.

ח"כ דב חנין (חד"ש) התייחס בדבריו לדו"ח מרכז המידע והמחקר של הכנסת בנושא השמירה על הסביבה החופית בישראל, וציין כי הוא מדאיג אך חשוב. "מדינת ישראל היא מדינה ענייה בחופים, יש לנו חוף לא ארוך והרבה מאד חופים נלקחו עד כה לטובת פרויקטים שונים. יש לחצים גדולים מאד של פיתוח בכל מקום, ואנחנו נמצאים בסכנה מאד גדולה, לא רק לנו, אלא גם לנכדינו. הבעיה הכי קשה כיום היא התכניות הישנות, שעדיין מאיימות על החופים ושהן יכולות להתגבר מבחינה תכנונית על החוקים החדשים של הכנסת. לגבי שומרי הסף - לצערי נציגי מינהל מקרקעי ישראל מפקירים את חופי ישראל, אני יודע שזו אמירה קשה, אבל בעלי התפקידים שם שכחו את החובה שלהם, שהיא להגן על האינטרס הציבורי והם מקדמים אינטרסים אחרים. לא בשביל זה הפקידו אותם על מקרקעי ישראל, בטח לא כדי לקדם את טובת היזמים על חשבון הציבור"  אמר חנין.

הממשלה אינה תומכת במיפוי התכניות הישנות וביטולן בהתאם לצורך

עו"ד נועה יאיון מהחברה להגנת הטבע ציינה כי אמנם ישנו שינוי מגמה ומודעות גוברת לחשיבות השמירה על חופי הים לטובת הציבור, אך ישנה עוד עבודה רבה עד שנגיע למצב בו חופי הים יהיו מוגנים מאיומי בנייה ופיתוח מופרכים. ''לדוגמא, רק לפני שבוע הגיעה למוסדות התכנון תכנית ישנה משנת 1987, לבניית 46 קוטג'ים בחוף הצוק בתל אביב. אנחנו בחברה להגנת הטבע סבורים כי אין מקום במציאות העכשווית לאשר תכניות כאלה. חופי הים והסביבה החופים צריכים להיות טבעיים, פתוחים ונגישים לכלל הציבור, ולא להיות מוקד משיכה ליזמות ופיתוח כלכלי, על חשבון זכויות הציבור הרחב".  אמרה עו''ד יאיון.

שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, קרא להרחיב את הפיקוח על השימוש בחוף גם על "גב החוף", ואילו עו"ד קרן הלפרין מעמותת "אדם טבע ודין", הוסיפה כי על הממשלה לפעול בעצמה ובאופן מערכתי ולא לחכות שהציבור ילחץ".

גלית כהן, סמנכ"לית תכנון במשרד להגנת הסביבה אמרה כי משרדה תומך במיפוי התכניות הישנות וביטולן בהתאם לצורך, אך לצערה בממשלה אין לכך תמיכה.  ליאור גליק ממינהל התכנון במשרד הפנים, השיב כי משרדו מכין תכנית מפורטת לשימור החופים, מעדכן תכניות ישנות של כפרי נופש וממיר אותם ללינת שטח.  ערן ניצן, סמנכ"ל משרד התיירות אמר כי המשרד כפוף לחוק ולכן לא צריך לבנות מלונות על חופי הים בטווח של 100 מטרים. לעומת זאת, הסביבה החופית היא בעלת פוטנציאל כלכלי גדול מאד למדינת ישראל וצריך לפתח אותה ושם צריך לבנות. ''אם לא נאזן את התמונה, נשב פה בעתיד בדיון אחר, שיעסוק בשאלה מדוע מדינת ישראל לא מצליחה לבנות חדרי אירוח חדשים והיא אינה מכינה את עצמה ליעד של גידול בכמות התיירים". אמר ניצן.

בנייה מסוכנת בערים שנמצאות על קו המים

שמואל גולן, המשנה למנכ"ל מבקר המדינה התריע על העובדה כי ערים שנמצאות על קו המים כמו נתניה ובת ים בונות בצורה מסוכנת למצוק החופים.  כמו כן התייחס גולן לדמי החניה שנגבים בחופי הים אשר מונעים מחלק מהציבור ליהנות מהם.

ח"כ באסל גטאס (בל"ד) הזהיר כי "רוב האסונות הסביבתיים היו תוצאה של תכניות מאושרות". דרור אהרוני, סגן היועץ המשפטי של מינהל מקרקעי ישראל השיב כי "אין ואקום תכנוני, ואם יש תוכנית מאושרת ניתן לעשות בה שימוש בכל עת ולהוציא על-פיה אישורי בניה". הוא הוסיף כי וועדות התכנון, ולא המינהל, צריכות לבדוק את האיזונים הנדרשים עם שמירת הסביבה. לגבי הבניה בחוף בת ים, ציין אהרוני כי התב"ע היא ביוזמת העירייה ולא ביוזמת המינהל, וכי הם אינם מעכבים מי שפועל ע"פח דין.  סמנכ"ל העירייה, נתנאל לרנר ציין כי הם פועלים לפי תב"ע מאושרת וותיקה, אך בימים אלו העירייה מכינה תב"ע חדשה שתגן על החוף תוך כדי פיתוח. גם ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, כרמל סלע אמר כי כל התכניות אושרו בוועדות ועברו את ההתנגדויות. לגבי בניית המלון בצפון חוף נחשולים ציין סלע כי אחרי האישור הגישו אזרחים מכל הארץ התנגדות לבנייה, ואכן נבדק והוחלט לדחות את התכנית.

עו"ד דרור אהרוני, סגן היועץ המשפטי של מינהל מקרקעי ישראל: "אנחנו גוף מבצע, מי שמקבל את ההחלטות היא מועצת מינהל מקרקעי ישראל, שמנחה אותנו לגבי מדיניות. אנחנו לא נהנים משום הכנסה, הכול עובר לתקציב המדינה. אני לא יכול לנקוב בתאריך, אבל נקיים בקרוב דיון בנושא תכניות בחופים והתאמתן למציאות ולמצב החדש."

בסיכום הדיון קרא יו"ר הוועדה למינהל מקרקעי ישראל לפעול, בראיה רחבה וכוללת מעבר לראיה הכלכלית, בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה''. כהן קרא למשרד הפנים לשקול עריכת סקרי השפעה סביבתית ע"י ועדות מחוזיות אובייקטיביות ולא ע"י היזם שהוא בעל אינטרס. הוועדה גם דרשה מהממשלה להכין תוך 30 יום חקיקה למען שמירת הסביבה החופית. בהעדר חקיקה ממשלתית, ישקלו חברי כנסת לחוקק חקיקה פרטית בנושא.