מאות חקלאים, יזמים ואנשי עסקים השתתפו ב'ועידת קנט 2013'

מאות חקלאים, יזמים ואנשי עסקים השתתפו ב"ועידת קנט 2013" שנערכה השבוע בתל אביב בשיתוף עם העיתון גלובס. הוועידה, הראשונה מסוגה, התמקדה השנה בחקלאות מצמיחה הזדמנויות ובחנה את נקודות הממשק בין החקלאות בישראל, המגזר העסקי ועולם ההשקעות. מטרת הוועידה הייתה לחשוף בפני המגזר העסקי את הפוטנציאל הכלכלי העצום והחשיבות הלאומית שיש לחקלאות, על מנת לקדם אפשרויות השקעה ויזמויות בתחום.

שר החקלאות ופיתוח הכפר, יאיר שמיר, ששהה בביקור ממלכתי בפרו, חשף בראיון מוקלט בפני באי הועידה כי בכוונת המשרד להקים פארקים לטכנולוגיות חקלאיות במקומות שונים בארץ, בהם יתאפשר לחברות גדולות וקטנות, לחממות טכנולוגיות ולחברות הזנק,  לקבל סיוע מקצועי ומדעי כדי לפתח את מוצריהם. יו"ר קנט שלמה שטרית, ציין כי צריכת המזון העולמית צפויה להכפיל את עצמה עד שנת 2050 כאשר מנגד הקרקעות החקלאיות הולכות ומתמעטות, וקרא להגדיל את תקציבי המחקר כדי לאפשר את הגברת התפוקה לדונם. מנכ"ל קנט דוד גינזבורג, חשף בפני באי הוועידה את הנתונים העדכניים של החברה בנוגע להיקף נזקי הטבע לחקלאים שעמדו מתחילת השנה על כ-85 מיליון ₪ ואת הפוטנציאל הכלכלי הטמון בחקלאות.

''החקלאות היא הדבר הגדול הבא''

מנכ"ל מכתשים-אגן ארז ויגודמן, שדיבר על החקלאות כעל ''הדבר הגדול הבא'' הציג נתון מדהים, לפיו היקף המזון שהעולם יידרש לייצר ב-40 השנים הבאות שקול לכל המזון שיוצר בעולם ב-10,000השנים האחרונות. לדבריו, החקלאות הינה מהתעשיות החשובות שיש בארץ וכזו שיכולה להתחרות בעולם, כאשר התפקיד של המדינה הוא לייצר את הפלטפורמה שתאפשר לה להתפתח ולייצא.

פרופ' איל קמחי מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האונ' העברית, וסגן מנהל מרכז טאוב לחקר המדיניות חברתית בישראל, קרא לממשלה לתמוך יותר בחקלאות על מנת שמדינת ישראל לא תהיה תלויה בייבוא של מזון.  פרופ' יהודה (אמריטוס) כהנא, מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, וראש מכון אקירוב לעסקים והסביבה, אמר כי הסיכונים בענף החקלאות יוצרים הזדמנויות. כמו כן, ישנם כלים רבים להתמודד עם סיכונים וקנט למשל מהווה כלי מצוין בהתמודדות מול אסונות ונזקי טבע בכך שהיא מכסה סיכונים בכל ענפי החקלאות.  פרופ' עודד שוסייב מהמכון למדעי הצמח והגנטיקה בפקולטה לחקלאות של האונ' העברית הרחיב על החדשנות המאפשרת ניצול נכון של הטבע לטובת פיתוחים טבעיים שאינם מזהמים את הסביבה: "לבסוף החקלאות תחליף את תעשיית הדלקים והפולימרים הסינטטיים ותשמש גם את תעשיית הרפואה" אמר פרופ' שוסייב.

החקלאים עסוקים בהישרדות במקום לעסוק בייצור

בפאנל החקלאים תיארו המשתתפים מציאות מורכבת בענף החקלאות, שלפיה, למרות איתנותה של ישראל בתחום, חשוב להמשיך ולתמוך בה על מנת שלא להביא לדעיכתה. אורי רבינוביץ', חקלאי מהישוב צופית המתמחה בגידולי ירקות, קבל על כך כי החקלאים עסוקים בהישרדות במקום לעסוק בייצור. מוטי אלקבץ, מזכיר ארגון העופות ציין כי החקלאים לא מעבירים הלאה לדורות הבאים את העסק, ובמקום לעסוק בחקלאות הם עסוקים בהרבה דברים אחרים. דודו עברי, מנכ"ל ענבי טלי התייחס לדימוי של החקלאים בעיני הציבור:  "כל הדימוי של החקלאות בארץ הוא לא טוב ורחוק ממה שהיה פעם, וחלק מכך הוא באשמתנו". גיא בינשטוק, מנכ"ל מהדרין פריאור התייחס לעובדה כי ענף החקלאות עובר בשנים האחרונות לידי חברות גדולות וגורם לחקלאים רבים לעזוב את הענף. ''קיים יתרון לגודל, הוא לא חזות הכל אבל לא ניתן להתעלם ממנו".

בשיחה אחד על אחד על החשיבות לניהול נכון של סיכונים בענף החקלאות בין רו"ח ניצן צדוק ממשרד ש. צדוק רואי חשבון ודח"צ בקנט ושרון ויטקובסקי-טביב שותפה ראש מגזר ניהול סיכונים ומנהלת קב' ביקורת פנימית וניהול סיכונים BDO זיו האפט, התייחסה ויטקובסקי-טביב לכך שאין לפחד מתהליך ניהול הסיכונים, אלא להיפך. חשוב לדעת לנהל נכון את הסיכונים הקיימים בעסק ולהתמודד עימם. רו"ח ניצן צדוק ציין כי "עסקים נופלים על רמת המודעות לסיכון עסקי ומי שלא נזהר עלול ליפול".

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

במסגרת הוועידה נתנה קנט במה לסטארטאפים בתחום הפיתוח החקלאי כמו Danzigger Innovation, המפתחת טכנולוגיה ייחודית להשבחת הצמחים, Roots שפיתחה טכנולוגיה לחימום וקירור שורשי הצמח, Mirobot שפיתחה רובוט לשליטה מרחוק ברפתות וחברת Futuragene שעוסקת בטכנולוגיה לשיפור תכונות הגנים בצמחים.