היום (ב') דן בית המשפט המחוזי בירושלים בשתי בקשות לתביעה ייצוגית שהוגשו נגד חברת "תנובה" בעקבות תחקיר כלבוטק שחשף התעללות בבעלי חיים במשחטת "אדום אדום" - האחת בסך 100 מיליון ₪ והשנייה בסך 200 מיליון ₪. התובעות טוענות כי "תנובה" הטעתה את ציבור הצרכנים כשיצרה מצג שווא של הקפדה על תקנים מחמירים ויחס הוגן לבעלי החיים.
בתחקיר כלבוטק ששודר בדצמבר האחרון, חשף התחקירן רונן בר, עיתונאי ופעיל ב"אנונימוס", התעללות חריפה ושיטתית בבעלי החיים במשחטה. בין היתר תועדו עובדים המכים עגלים וטלאים במקלות ובשוקרים חשמליים, משליכים טלאים באוויר, וגוררים במלגזה עגלים שאינם מסוגלים לעמוד על רגליהם.
השופטת תמר בזק-רפפורט הציעה ל"תנובה" להידבר עם התובעות, והשוותה את המקרה לפרשת הסיליקון בחלב של "תנובה": "אם שתיית סיליקון בחלב פוגעת באוטונומיה של האדם על אף שלא הוכח שיש לזה משמעות מעשית, קל וחומר שאדם יכול להרגיש שלא בנוח מכך שהוא ניזון מבשר כשחלק מהכללים לא נשמרו".
תנובה: אין חובה ליידע את הצרכנים בדבר הליך ייצור הבשר בתגובה מקדמית שהגישה לבית המשפט טוענת "תנובה" כי אין לה כל חובה ליידע את הצרכנים כיצד היא מייצרת את מוצריה, ואף מבקשת להצדיק את הסתרת המידע. "תנובה" מציינת כי "על מנת לשחוט את בעלי החיים הם מוכנסים, כשהם בהכרה מלאה ולעתים גועים באימה, למתקן הקרוי 'תא עקידה', בו נלחצות אל גופם ואל ראשם זרועות התופסות אותם בכח. לאחר מכן הם נהפכים יחד עם התא ב-180 מעלות, ובעודם מוחזקים כך נחתך צווארם והם מדממים עד אובדן הכרה. לא יכול להיות חולק כי שידור סרטון המתעד פעולות 'תקינות' אלה היה גורם למרבית צרכני הבשר הצופים זעזוע, אף שמדובר בהתנהגות חוקית למהדרין". לטענת החברה, "מידע מסוג זה הוא בדיוק המידע שצרכניהם מעוניינים שיוסתר ויורחק מהם. זאת, על מנת לאפשר להם ליהנות מהמוצר ולענג את חיכם תוך הדחקת המחשבה כי תענוג זה כרוך בגרימת סבל ליצור חי".
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק בכתבי התביעה, שהוגשו בנפרד על ידי על-ידי רות קוליאן באמצעות עו"ד האני טנוס, והשנייה על-ידי פרח אמזלג באמצעות עו"ד אביעד אמזלג, נטען כי התחקיר הוכיח שפרסומי "תנובה" "אינם נכונים בעליל. תהליך השחיטה במפעל לא זו בלבד שאינו איכותי, אף אינו מפוקח על ידי גורמים מפקחים ועומד בניגוד לתקנות ולנהלים". עו"ד אמזלג מצטט את אתר האינטרנט של "תנובה", המצהיר על הקפדה על איכות ועמידה בתקנים מחמירים, וטוען כי החברה "נהגה בחוסר תום לב שעה ששיווקה מוצרי בשר שיוצרו תוך התעללות חמורה בבעלי חיים, והציגה עצמה כמי שעומדת בתקני התברואה והאיכות". כך למשל, בעמוד שכותרתו "צער בעלי חיים" באתר האינטרנט של "תנובה" נכתב כי הובלת עגלים לשחיטה "נעשית במתינות וללא שימוש בשוקר חשמלי כדי למנוע כל חשש כשרות", וכי השימוש בשוקר נעשה במתח נמוך ביותר ורק "במקרי צורך". ואולם לאחר התחקיר נמחקה ההתייחסות לשוקרים החשמליים מהעמוד.
התובעות: הסתרת הפגיעה בבעלי החיים מהווה פגיעה באוטונומיה של הפרט לטענת התובעות, מדובר בהטעיית צרכנים המהווה הפרה של סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן. לדבריהן, "תנובה" "התעשרה שלא כדין על גבם של לקוחות רבים, אשר לא היו רוכשים את מוצריה, אילו היו מודעים למעשים ולמחדלים הנהוגים במפעלה". התובעות טוענות שהסתרת הפגיעה בבעלי החיים מהווה פגיעה באוטונומיה של הפרט, שכן נשללה מהצרכנים הזכות לדעת את השלכות הליך הייצור של מוצרי "תנובה" ולקבל החלטה מושכלת האם לרוכשם או להימנע מכך.
סוגיה נוספת הנדונה בכתבי התביעה היא סוגיית הכשרות של מוצרי "תנובה". קוליאן, אשה חרדית, פנתה לרב מחפוד, שמעניק את ההכשר המהודר ל"אדום אדום", וכן לרבני בד"צ העדה החרדית. בתגובה, קיבלה מהרבנים הצהרות בכתב לפיהן מתן הכשר מותנה בהקפדה על מניעת צער בעלי חיים. אולם בדיון בנושא ברבנות הראשית הוחלט שלא לשלול את הכשרות מהמפעל.
בתוך כך, בשבוע שעבר הגישה הפרקליטות לבג"ץ עדכון בהתקדמות החקירה הפלילית בפרשה, בהתאם להוראת השופטים בדיון בעתירה שהגישו "אנונימוס" ו"תנו לחיות לחיות". מהודעת העדכון עולה כי טרם הוגשו כתבי אישום בפרשה, וכי חומרי צילום ממצלמות האבטחה במשחטה טרם עובדו, אף שחלפו כחמישה חודשים מאז הפשיטה המשטרתית שבה הם הוחרמו.
