בית המשפט העליון בראשות כבוד הנשיא גרוניס, הוציא צו על תנאי בו הורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטל או ישונה תוואי הגדר באזור הכפר בתיר, ולחילופין מדוע לא תשונה תצורת הגדר, לרבות הנמכתה, עיבוייה בחלקה התחתון ועוד. לפני כשנה, הוגשה עתירה לבית המשפט העליון ע"י ארגונים סביבתיים ותושבי המקום, בדרישה לעצור את בניית גדר ההפרדה בפאתי הכפר בתיר באזור ירושלים.
השטח בו מבקשת המדינה להקים את הגדר הוא אתר מורשת ייחודי, המתאפיין בנוף התרבות החקלאית הקדומה של הרי ירושלים. במרכז הכפר נובע מעיין אשר מימיו משקים טרסות חקלאיות בשיטות עיבוד שהיו נהוגות לפני אלפי שנים. האחראי על חלוקת המים מהמעיין לבעלי החלקות השונים, מסתייע ב"קנה מידה" בעזרתו הוא מודד ומחלק מידי יום את כמויות המים המגיעות לכל חקלאי.
הטרסות עצמן מעובדות בשיטות מסורתיות בהן משלחים את המים בתעלות שבין הערוגות. חלק מהשטחים החקלאים, המעובדים בשיטות מסורתיות אלו, מצויים מעבר לקו הירוק ואף מעבר למסילת הרכבת הישנה לירושלים.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק לפי הצעת משרד הביטחון שהוצגה בבית המשפט, חומת הבטון שתוכננה באזור תוחלף בגדר רשת. רשות הטבע והגנים הציגה חלופה משלה שלפיה תיבנה גדר רשת פשוטה יחסית שתגובה באמצעי התרעה טכנולוגיים מצד אחד, ובשיחי צבר מן הצד השני. אולם תושבי בתיר וארגון ידידי כדור הארץ דחו את שתי החלופות. התושבים הציגו חלופה שמעבירה את הגדר מערבה אל שטח ישראל.
בארגונים הסביבתיים טוענים כי הקמת גדר במקום תחצוץ בין הכפר לחלקות העיבוד והדבר יוביל לפגיעה בנוף ולפגיעה חמורה ביכולת העיבוד והתפקוד של המערכת החקלאית המסורתית במקום, כמו גם בשלמות ובאותנטיות של המקום. ''נוף תרבות אורגני זה הינו האחרון בהרי ירושלים ומאפשר למבקרים במקום לחזות בשיטות עיבוד בהם נהגו גם אבותינו. לאור ייחודיותו של המרחב, הוא ראוי לזכות במעמד של אתר מורשת עולמית.''
בהחלטתו ציין בית המשפט השבוע, כי קודם להגשת תשובת המדינה ראוי שתתייעץ עם רשות הטבע והגנים נוכח מעמדה הסטטוטורי. מרשות הטבע והגנים נמסר כי החלטה זו חשובה ביותר, ופותחת פתח לשיתוף פעולה עם גורמי הביטחון, לצורך תכנון שייתן מענה לצרכים הביטחוניים, תוך צמצום הפגיעה בערכים הנופיים והתרבותיים הייחודיים הקיימים במקום.
