איילים, צילום: שי מזורבכתב אישום שהוגש לבית משפט השלום באשדוד כנגד מפעל לעיבוד והתקנת מוצרי שיש, הפועל באזור התעשייה באשדוד וכנגד בעל המפעל ומנהלו, נטען כי במספר מועדים בין השנים 2006-2007 השליכו משאיות המפעל פסולת בכמות ניכרת באזור הסמוך לשמורת טבע, תוך סיכון הסביבה.
בכתב האישום נטען, כי הפסולת שהושלכה כללה רכיבים מזהמים רבים, כגון מוצרי דבק, שמחלחלים לקרקע, וכן משטחי שיש, ברזלים, קרטונים, ועוד. מפקח המשטרה הירוקה תיעד את השלכת הפסולת, ולבית המשפט הוגשו תמונות.
הנאשמים הודו במעשים והורשעו בעבירות של איסור לכלוך והשכלת פסולת בניגוד לחוק שמירת הניקיון. בטיעוניו לעונש, ביקש המשרד להגנת הסביבה, באמצעות עו"ד עופרה אורנשטיין, להטיל על הנאשמים קנס של 60 אלף שקל, ולהחתים אותם על התחייבות כספית משמעותית, שלא לבצע עבירות דומות בעתיד. לטענתו, רק פגיעה בכיסם של עברייני סביבה תגרום להרתעה אפקטיבית ולמיגור תופעת זיהום הסביבה.
עו"ד דן כ"ץ, בא כוחם של הנאשמים, טען כי בעבר פעל במקום אתר פסולת שנסגר, וכי הנאשמים, כמו מפעלים אחרים באזור, המשיכו להשליך לשם את הפסולת מתוך הרגל. הסניגור ביקש מביהמ"ש להתחשב בכך שנאשמים לקחו אחריות, הודו במעשיהם ותיקנו את הטעות, כאשר פעלו לפינוי הפסולת מהמקום. עוד הוסיף, כי הנאשם הבין את טעותו מיד עם חקירתו, ומאותו יום הקפיד שפסולת המפעל תושלך אך ורק לאתר מורשה. לפיכך ביקש להקל עם הנאשמים, ולגזור עליהם עונש של התחייבות בלבד.
ערימות פסולת תחת רגליה של איילה יפת מראה השופט אלון רום ציין, כי בעת בחינת הראיות, צדה את עינו אחת התמונות, באמצעותה למד כי אין ספק שהשלכת הפסולת גרמה לסכנה ממשית ביותר גם לסביבה וגם לחיות הטבע המוגנות באזור.
"... על רקע תמונות הנוף היפה הנשקף בתמונות, ניתן לראות ערימות פסולת וביניהם מפזזת את דרכה איילה", כתב השופט, "הלב נכמר לראות את התמונה שכן ברור כי מדובר במופע מיוחד במינו של מפגש בין יופי הטבע... שמשתקף בגבעות החוליות ובצמחייה המיוחדת, כאשר מעל אלה משוטטת אותה איילה יפת מראה, ותחת רגליה מצויות ערימות פסולת בניה וכן קרטונים שונים ולבטח גם חומרים מזיקים שעלולים לגרום פגיעה קשה בחיה מוגנת זו".
"כוחה של תמונה זו יפה מאלף מילים", המשיך השופט, וקבע כי אמנם יש להתחשב בכך שהנאשמים לקחו אחריות, הביעו חרטה ופעלו לאיסוף הפסולת, אך עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהעבירה בוצעה מספר פעמים, ובמסגרתה הושלכה פסולת רבה, שעלולה לגרום לנזקים חמורים ביותר לסביבה.
עוד נקבע, כי עצם העובדה שבעבר היה במקום אתר פסולת, אין בה כדי לרכך את העבירות שבוצעו. "פגיעה באדם ובסביבתו וזיהום פני השטח, עלולים להביא לפגיעה באיכות החיים, פגיעה בחי ובצומח", כתב השופט, וקבע כי במקרה זה יש להעדיף את האינטרס הציבורי שבהגנה על הסביבה והאדם, על פני האינטרס של הנאשמים.
לפיכך, השופט הטיל על המפעל קנס של 40 אלף שקל והתחייבות של 100 אלף שקל להימנע מביצוע עבירה זו למשך שלוש שנים, ועל בעל המפעל - קנס של 10,000 שקל וכן התחייבות של 50 אלף שקל להימנע מביצוע העבירה למשך שנתיים.
אין להשלים עם הדרך הקלוקלת בה נקטו גורמי החקירה עו"ד ניר יסלוביץ', העוסק בתחום הפלילי, מתייחס לטענות שהעלו הנאשמים בדבר התנהלותם הקלוקלת של גורמי החקירה, אשר לדעתו הצדיקו את זיכויים מטעמי הגנה מן הצדק ואכיפה סלקטיבית: ראשית, הוא מבהיר, כי הנאשמים הוכיחו את הטענה כי רבים כמותם נהגו להשליך אשפה לאותו מקום, אך המשרד להגנת הסביבה לא הגיש נגדם כתבי אישום. לדבריו, "לא יעלה על הדעת, שהדין יאכף באופן סלקטיבי כנגד הנאשמים, בעוד שאחרים יוצאים פטורים בלא כלום." שנית, מוסיף עו"ד יסלוביץ, כי בעל המפעל טען כי טרם חקירתו הוא לא הוזהר שיש לו זכות להיוועץ בעו"ד ו/או לשמור על זכות השתיקה.
"התנהגות כזו אינה מתקבלת על הדעת, שכן מדובר בזכויות חוקתיות", הוא אומר. "בית המשפט היה צריך לפסול את הודעת הנאשם ולא להתעלם מהדרך בה היא התקבלה, ולדעתי היה מקום אפילו לזכות את הנאשם".
לפסק הדין לחצו כאן הידיעה פורסמה באתר המשפט הישראלי "פסקדין" 
למידע נוסף בדיני איכות הסביבה
