נחילי ארבה ראשונים פלשו לישראל: כוננות במשרד החקלאות
ממשרד החקלאות נמסר כי הגורמים הרלוונטיים באזורים בהם צפויה כניסת ארבה לישראל נמצאים בכוננות המראה והדברה של הנחילים. בדרום כבר דווח על כניסת ארבה מגבול מצרים. הציבור נקרא לדווח על למשרד החקלאות על נחילי ארבה גדולים
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 04-03-2013
החשש מכניסת ארבה לישראל התממש: השלטונות המצריים לא הצליחו להתמודד עם כניסת החגבים מסודן, ולהקות ארבה ראשונות נחתו בשעות הצהריים בשדות החקלאיים בפיתחת ניצנה שבדרום הארץ. חקלאים מהאזור מדווחים כי לא מדובר בכמויות הארבה שפקדו את מצרים, אולם בהחלט מדובר בתחילתה של מלחמה כנגד הפולש.
במהלך אחר הצהריים נערכו החקלאים לסגירת החממות כדי לנסות ולמזער את הנזקים. ממשרד החקלאות נמסר כי הוא נערך לריסוס בשעות הלילה או מחר עם אור ראשון, משום שארבה אינו מתקדם בלילות.
"נסעתי להביא את הילד מהגן ואז, כמו בסרט של היצ'קוק, התחילו להתנפץ לי להקות של ארבה על השמשה הקדמית של האוטו". כך סיפר בצהריים החקלאי עדי רז מכמהין שבמועצה האזורית רמת נגב. העובדים התאילנדים דווקא מצאו נחמה בפלישת הארבה והם מתחילים לצוד אותם, לטגן ולאכול אותם כמו צ'יפס.
בעקבות התראה של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) על הימצאות נחילי ארבה באזור קהיר במצרים, הודיעו הבוקר (ב') בשירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, כי בשל משטר הרוחות ותנאי האקלים השוררים באזור, קיים סיכוי גבוה להגעת הארבה גם לישראל. עונת האביב הינה עונת ההתרבות של הארבה, ועל כן הסיכון בתקופה זו גדול.
משרד החקלאות קורא לציבור לגלות ערנות ובמידה שנצפים נחילים המכילים אלפי פרטים, להתקשר ל"קו הארבה" במשרד החקלאות בטלפון: 03-9681500, בין השעות 7:30 בבוקר ל- 19:00 בערב.
מטוסי הריסוס של משרד החקלאות נמצאים בכוננות המראה והדברה של נחילי הארבה, שעל פי ההערכה וחוזק הרוחות בשלב זה צפויים להגיע לשטחים נוספים בישראל בתוך 48 שעות, לקיבוצים והיישובים הגובלים עם מצרים וייתכן אף לתוך הנגב. משרד החקלאות פנה ליצרני חומרי ההדברה על מנת לדאוג למלאי מספק של תכשירים. לדברי מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, מרים פרוינד, כל הגורמים הרלוונטיים באזורים בהם צפויה כניסת ארבה לישראל קיבלו עדכון, ונמצאים בכוננות. ''לישראל מערך הדברה אווירי וקרקעי, המוכן לפעולה אם וכאשר נזדקק לכך. השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, נמצאים דרך קבע בקשר עם ארגון ה- FAO, שתפקידו מעקב ודווח שוטף אחר תנועות הארבה בחלקה הצפוני של אפריקה ומזרחה, עד הודו".
החקלאים עלולים לספוג נזקים בהיקף של מיליוני שקלים
החקלאים שמגדלים את התוצרת החקלאית בחממות אמנם מוגנים, אך מגדלי הכרמים, מטעי הזיתים וגידולים אחרים בשטחים פתוחים, עלולים לספוג נזקים בהיקף של מיליוני שקלים. במועצת רמת נגב נערכו מבעוד מועד למכת הארבה. מנהל המו''פ במועצה יעקב מוסקוביץ', תדרך את החקלאים לעדכן אותו במידה והם נתקלים בארבה. במועצה הוקם חדר מצב שמקבל עדכונים שוטפים מהגורמים הרלוונטיים השונים. ראש המועצה האזורית רמת הנגב פנה למשרד החקלאות בבקשה לנקוט בצעדים מידיים להשמדת הארבה בטרם יגרום לנזקים בלתי הפיכים. גם באזור הערבה נמצא המו''פ בקשר רצוף עם גורמים במשרד החקלאות ומקבל עדכונים שוטפים על תנועות נחילי הארבה. ''אולי זה יפה למסתכל, אבל מבחינתנו זה אסון טבע ומסכן את הקיום שלנו פה, בחיים בערבה'' אמר היום צחי רימון, חקלאי מעין יהב. "את פרעה זה לא שבר, אבל אותנו זה יכול לשבור".
מחברת קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות נמסר כי הביטוח כנגד אסונות טבע, בו מבוטחים מגדלי הפירות והירקות בארץ, מכסה גם נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מהארבה. בענף הירקות הביטוח מכסה את כל הנזקים הנגרמים כתוצאה ממזיקים, ובכלל זה הארבה. בענף הפירות הביטוח מכסה את הנזקים הישירים שהארבה עלול לגרום לפירות עצמם, אולם הוא אינו מכסה את הנזק העלול להיגרם לעץ. מהחברה נמסר כי היא עוקבת אחר התקדמות הארבה ועומדת בקשר רציף עם המגדלים.
ארבה המדבר (בשמו המדעי: Schistocerca gregaria), הוא המזיק החקלאי הבולט ביותר מאז שהאדם החל בגידול תרבותי של צמחים. מוזכר בכתבים עתיקים, בתנ"ך ובקוראן. הארבה הינו עדיין אויב רציני של המגדלים במדינות רבות ומהווה גורם קובע בין מזון לבין רעב. הדבר תלוי, בין היתר, במזג אויר, בלהקות ארבה, גודלן ומהירות נדידתן.
הנזק מפלישת ארבה לישראל בשנים מסוימות הגיע לרבע מיליארד דולר, בשל מספר סיבות, ביניהן: הארבה ניזון מטווח רחב ביותר של מיני צמחים; כל פרט אוכל ביום כמות השווה למשקלו, הכמות גדלה באופן הדרגתי מהזחלים הקטנים עד לבוגר ומגיעה ל-2 גר', 2-3 שבועות לאחר התפתחות הבוגר. להקות צעירות גורמות לנזק רציני; מספר הבוגרים יכול לנוע מ-40 ועד 80 מיליון בלהקה על כל קמ"ר. קיימות להקות המגיעות גם לגודל של 1,000 קמ"ר. טון אחד של ארבה (זהו חלק קטן מהלהקה) אוכל מזון כמו 2,500 בני-אדם; הארבה ניזון מעלים, פרחים, פירות, זרעים וקליפות עצים. בנוסף לכך, כנזק עקיף שובר עצים עקב המשקל כאשר מתיישב למנוחת לילה ומשחית צמחים על ידי הפרשותיו; תפוצתו נרחבת, קרוב ל-30 מיליון קמ"ר ב- 60 מדינות.
פרופסור מאיר פנר: הגעה של נחילי ארבה גדולים עלולה לפגוע משמעותית בחקלאות
ארבה המדבר נמצא במרכז אפריקה באזורים המתאימים לגידולו באוכלוסיות המפוזרות במהלך כל שנה. מזג אויר נוח וגשמי קיץ מתאימים עלולים לגרום לעלייה ברמת האוכלוסייה, ליצירת להקות ולנדידתן מארצות המוצא. ישראל נמצאת בגבול הצפוני של אזורי פלישות הארבה. בישראל נרשמו במשך כ-150 שנה 10 פלישות. בדרך כלל נמשכה כל אחת מהן מספר שנים. הקשה ביותר הייתה בשנות החמישים ונמשכה כ-10 שנים.
פרופסור מאיר פנר מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, שהינו מומחה לארבה, מסביר כי נחילי הארבה אינם מסוכנים לבני אדם אולם הם יכולים למנות מיליארדי פריטים ובשל חיבתם למזון מכל סוג שהוא הם מסוגלים לאכול לא פחות מ-10,000 טון ירק ליום. לפיכך הגעה של נחילי ארבה גדולים לישראל בהחלט עלולה לפגוע משמעותית בחקלאות". עוד אומר פרופ' פנר: "הארבה אוהב אקלים חם וקרקע לחה והוא מגיע לאן נושאת אותו הרוח. לכן, אם יגיעו נחילי ארבה גדולים לישראל עלינו לקוות לרוח חזקה שתיקח אותם למחוזות אחרים. הדרך היחידה בה אנו יכולים להילחם בארבה היא באמצעות שימוש במטוסי ריסוס שירססו בשעות הבוקר המוקדמות בהן עוד קר לארבה מכדי לעוף".
פרופ' פנר מוסיף כי הפעם הקודמת בה הגיע הארבה לישראל הייתה בשנת 2004, אולם לא ניתן לשער מתי יבקר שוב באזורנו משום שנדידתו לא עקבית. "בביקורו הקודם בארץ הארבה לא גרם לנזק משמעותי כי הוא הגיע בעיקר לאזורים עירוניים ולא לאזורים בהם מגדלים תצורות חקלאיות, אבל בהחלט אפשר לטעון שנחילי ארבה הם דבר לא סימפטי. לא במקרה זו הייתה המכה השמינית שהנחית אלוהים על פרעה ומצרים".
