הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


הושלמו עבודות השיקום בגן לאומי עבדת


בשנת 2009 פרצו לאתר תושבי הפזורה הבדואית וגרמו לנזקים עצומים לעיר הנבטית הקדומה ולמאות ממצאים ארכיאולוגיים שבתחומה. בתום שלוש שנים של עבודות מאומצות ובהשקעה של כ-8.7 מיליון שקלים, הושלם שיקום האתר שנחשב אחד מאתרי הדגל של הארכיאולוגיה בישראל. רשות הטבע והגנים:''אף על פי כי נראה שהצלחנו להחזיר את המצב בגן הלאומי לקדמותו, ערכם של הממצאים הארכיאולוגים אבד לנצח. הנזק הוא בלתי הפיך''

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  31-01-2013



העיר עבדת לפני ההרס, צילום: רשות הטבע והגנים

עבודות השיקום בגן לאומי עבדת, אתר הדגל של הארכיאולוגיה בישראל, שהוכרז בשנת 2005 ע"י אונסק"ו כאתר בעל חשיבות מיוחדת למורשת התרבותית העולמית, הסתיימו בימים אלו לאחר שלוש שנים ובהשקעה של כ-8.7 מיליון ₪. ממשלת ישראל השתתפה בעלות שיקום הנזקים במסגרת פרויקט תלת שנתי בהשתתפות ששה משרדי ממשלה.

בליל ה-5 באוקטובר 2009 פרצו למקום חסן אל-רמאק ובן דודו אחמד מהפזורה הבדואית לאחר הריסת בית משפחתם על ידי הרשויות, כשהמניע למעשיהם היה לנקום במדינה. פקחי רשות הטבע והגנים שהגיעו לגן הלאומי בבוקר, גילו כי במהלך הלילה גרמו הפורעים נזק עצום לעיר הנבטית הקדומה ולמאות ממצאים ארכיאולוגיים שבתחומה, הפילו עמודי כנסיות שניצבו במקומם מאות בשנים, ניתצו ושברו אבנים וכתובות, ציירו על החומות כתובות גרפיטי ושמן, חיבלו קשות במזבח ובגת שבמקום - מהעתיקות ביותר בישראל, והשחיתו את המתקנים והשילוט כמעט לחלוטין.

במסגרת עבודות השיקום, הוחזרו קירות ומשקופי אבן שנעקרו ממקומם, שוחזרו קשתות, בוצע שימור מכלול הכנסיות והמקדש הנבטי ושיקומם, הוסר גרפיטי מ250 מ"ר של קירות, אלמנטים עדינים, ממצאים ארכיאולוגים ושלטים, הושבו אמצעי ההמחשה שניזוקו, חודשה התאורה שניזוקה, התשתיות והלוגיסטיקה שופצו ועוד. כמו כן, הוצבה מערכת אבטחה היקפית למניעת פריצות עתידיות.   "אף על פי כי נראה שהצלחנו להחזיר את המצב בגן הלאומי לקדמותו, ערכם של הממצאים הארכיאולוגים אבד לנצח. הנזק הוא בלתי הפיך" אמרה אורית בורטניק, הממונה על שימור אתרים במחוז דרום ברשות הטבע והגנים.

במסגרת הסדר טיעון הודו הנאשמים רק בעבירה של סיוע לשיבוש מהלכי משפט, וזוכו מאשמת גרימת נזק לאתר. ברשות הטבע והגנים אומרים שלאור הנזק הגדול ראוי היה לתת עונש כבד יותר לנאשמים. ''יחד עם זאת, בנסיבות העניין ובמגבלות שהיו בתיק הספציפי אנו בטוחים שהפרקליטות עשתה עבודתה נאמנה''.


ההרס שנגרם לאתר הארכאולוגי, צילום: רשות הטבע והגנים

עבדת הייתה העיר המרכזית על ציר המסחר הנבטי שבין פטרה לנמל עזה המכונה דרך הבשמים. מרכז העיר (האקרופוליס) שוכן בהר הנגב, על שלוחת גבעה לצד ציר התנועה העתיק מצפון לדרום, וממזרח לכביש 40. הוא נישא לגובה של 655 מטר מעל פני הים, ומשקיף על סביבתו מרום של כ-80 מטר. כלל שטחה הבנוי של עבדת משתרע על כ-85 דונם, והיא ניצבת כיום במרכזו של גן לאומי בשטח של 2,100 דונם. במקום פועל מרכז מבקרים, ובאתר עצמו שרידים רבים ומרשימים, הכוללים שכונת מגורים ומגדל תצפית, גת לדריכת ענבים, רחבת מקדשים ובה שרידי כנסיות, מחנה צבאי, מערות מגורים רבות, בית מרחץ וטרסות חקלאיות ששוחזרו בחלקן. בשנת 2005 הוכרזה עבדת כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ביחד עם שבטה, חלוצה וממשית, כחלק מדרך הבשמים.

עבדת נוסדה על ידי הנבטים במאה ה-3 לפנה"ס כתחנה לאורך דרך הבשמים, והיא נקראת על פי ההערכה על שם עבדת השני, המלך הנבטי היחיד אשר זכה להיחשב לאל לאחר מותו. בימין זכתה העיר לתנופת פיתוח. שרידי מבנים ומקדשים וכן בית מלאכה לכלי חרס שרדו באתר מתקופה זו, אך העיר נפגעה באמצע המאה ה-1 בידי שבטים ערבים. היא התאוששה והמשיכה לפרוח עד שנכבשה בידי הרומאים. עבדת הופיעה במפת פויטינגר מן המאה ה-3, ובתחילת המאה ה-4 הייתה למרכז חקלאי חשוב בנגב. מגילות הפפירוס של ניצנה מלמדות שבתקופה הביזנטית נהנתה העיר מתמיכה כלכלית וצבאית בהיותה עיר-גבול לאימפריה, ובין המאה ה-4 למאה ה-7 הגיעה לשיא פריחתה. בעיר נבנו כנסיות, נחפרו בורות מים ומערות ששמשו כמחסנים וכבתי מלאכה, וחשיבותה החקלאית עלתה. בשנת 630 פקדה רעידת אדמה את העיר והיא ננטשה. שמה נשתמר בתעתיק הערבי "ח'ירבת עבדה".