חבל מודיעין, צילום: משה פרלמוטר, החברה להגנת הטבעדוח האיומים ה-6 על השטחים הפתוחים של החברה להגנת הטבע לשנת 2013 חושף: 119 איומים על השטחים הפתוחים, 9 יותר מאשר בשנה שעברה, מתוכם 17 חדשים, שלא היו בדוח הקודם ו-9 איומים הנחשפים לראשונה. 4 איומים הסתיימו בשנת 2012 בהצלחה, לעומת 6 שמומשו. משנת 2008 ועד היום, חלה עלייה של 75% בכמות האיומים ונוספו בשנים אלה 51 איומים חדשים. מנגד, באותן שנים רשמה החברה להגנת הטבע הצלחה ב-28 איומים, ושטחים פתוחים רבים בכל רחבי הארץ נשארו טבעיים בזכות כך. האזור המאוים ביותר בישראל הוא מרחב חיפה והכרמל, עם 17 איומים.
הדוח כולל, בין היתר, 10 איומים של הקמת יישובים חדשים, 29 של פיתוח תשתיות תחבורה, 11 של פיתוח תשתיות אנרגיה, 17 של פיתוח כפרי וחקלאי, 20 של פיתוח תשתיות למשק המים, ו-17 איומים של פיתוח תיירותי.
את הדוח, אותו כתבו איתמר בן דוד, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע ונופר אבני, המתכננת הסביבתית של החברה להגנת הטבע בקהילת באר שבע והסביבה, מפרסמת החברה להגנת הטבע היום, רביעי.
איומים שהסתיימו בהצלחה בשנת 2012מניעת הרחבת העיר אלעד לכיוון שמורת נחל שילה, מניעת הקמת יישוב חדש בכתף ניצנה בנגב המערבי, הקמת גשר בנחל כזיב ובניה בגבעת יעל בירושלים. איומים מרכזיים שהסתיימו בהצלחה משנת 2009 - מניעת פיתוח מאסיבי של חוף ונמל עכו, בנייה בנחל נדר בחיפה, קידום פארק עמק הצבאים בירושלים, הרחבת העיר יבנה לכיוון נחל שורק, קידום פתרון קציר המלח בבריכה מספר 5 בים המלח, ופירוק המגרש לאחסון מכוניות בשטחים הפתוחים מול קיבוץ יהל בערבה.
איומים חדשים מרכזיים שנחשפים לראשונה בדוח השנהקיטוע המסדרון האקולוגי במרחב הכרמל – גבעות אלונים (איום מספר 16): מסדרון אקולוגי חשוב, המאוים על ידי כבישים ותשתיות. החברה להגנת הטבע תומכת בפיתוח המרחב בראייה כוללת, תוך שמירה על ערכי הטבע והנוף שבו;
מיקום מתקן התפלה בשטחים החקלאיים של שורק על שטח של מאות דונמים, בשדות החקלאיים של שורק. החברה להגנת הטבע תומכת בהגדלת יכולת ההתפלה של מתקנים קיימים, על מנת לחסוך את הקמתם של מתקנים חדשים, בלב שטחים פתוחים וערכיים;
בינוי בשטחים הטבעיים של נס ציונה ברצף של גבעות הכורכר והחמרה, באזור בו מתקיים עולם עשיר של צומח, כולל מינים נדירים, מתוכנן מבנה ציבורי. החברה להגנת הטבע תומכת בהקמתו של המבנה הציבורי, במיקום חלופי, לא על השטחים הפתוחים והטבעיים ובקידום של הגנה על אזורי הכורכר והחמרה;
מיקום מתקן לטיפול בפסולת בציר הגבעות של חבל מודיעין המקודם בתמיכת המשרד להגנת הסביבה, בשטח ערכי ורגיש ובאזור בעל חשיבות נופית ואקולוגית גבוהה. החברה להגנת הטבע תומכת בהקמת המתקן, בחלופה מתאימה יותר במרחב, שתמנע או תמזער את הפגיעה בטבע.
איומים חדשים נוספים: לחצי פיתוח על מרחב תות – אליקים, בדרום מזרח הכרמל; פיתוח החופים הדרומיים של חיפה ללא תכנית אסטרטגית או ראייה רחבה; קידום תכניות נקודתיות במרחב חיפה ללא תכנון כולל; קידום תכניות נקודתיות במרחב ירושלים ללא תכנון כולל.
''ניסיון מתמשך להחליש את התכנון הארצי ואת כוחן של תכניות המתאר הארציות''מנכ"ל החברה להגנת הטבע, קושה פקמן: "לנושאים הסביבתיים ולשמירה על ערכי טבע ונוף, מעבר לחשיבות אקולוגית, יש השלכות חברתיות וכלכליות והשפעה ישירה על איכות ורווחת החיים של האזרחים, אנו קוראים לחברי הכנסת הבאה, שייכנסו לתפקידם בעוד כמה שבועות, לשים את הנושאים הסביבתיים במקום גבוה בסדר העדיפויות שלהם ולפעול לקידום חקיקה והגנה על השטחים הפתוחים, על המרחב הימי, על מים לטבע ועל המגוון הביולוגי, כדי לחולל שינוי של ממש ביחסה של המדינה לנושאים אלה".
סמנכ"ל החברה להגנת הטבע, ניר פפאי: "לשמחתנו, הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, שאיימה לקעקע את מערכת התכנון, תוך שהיא מבטלת כמעט לחלוטין את התכנון המחוזי ומפוררת את התכנון הארצי, נבלמה בשלב זה, הודות למאמץ ממושך ומשותף של ארגוני הסביבה והחברה. עם זאת, אנחנו עדים למגמות תכנוניות בשנה האחרונה, המלמדות על ניסיון מתמשך להחליש את התכנון הארצי ואת כוחן של תכניות המתאר הארציות, והחשש העיקרי הוא כי הסכר שנבנה בעמל רב, על ידי עורכי ומתכנני תכנית המתאר הארצית לבנייה, לפיתוח ולשימור (תמ"א 35), עלול להיפרץ ועמו ייפגע התכנון הכוללני, אשר כה חשוב לשמירת השטחים הפתוחים''
לדברי ניר פפאי, רפורמה בתחום התכנון צריכה לכלול מספר מרכיבים מרכזיים, כמו טיפול בחסמים המונעים מימוש עשרות אלפי יחידות דיור מאושרות בתכניות, הקצאת משאבים מתאימים למוסדות התכנון, עיגון בחקיקה של שיתוף הציבור בתכנון וייצוג הולם של מגזרים שונים באוכלוסייה. ''במקביל, אנחנו קוראים לשר הפנים לקדם את הכרזתן של שמורות טבע שכבר עברו את כל האישורים הנדרשים, ומעוכבות מסיבות שונות."
כותב ועורך הדוח, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, איתמר בן דוד: "בשנים האחרונות אנו עדים להתעוררות מבורכת של קבוצות אזרחים הפועלות למען הטבע והסביבה: בחופים, בנחלים ובתוך הערים. עם זאת, מאכזב ומדאיג לגלות כי ממשלת ישראל פועלת במגמה הפוכה - צמצום שיתוף הציבור והדרתו מההליך התכנוני, כפי שבא לידי ביטוי בחוק התכנון והבנייה החדשה. כל חקיקה בנושא זה, חייבת לעגן את שיתוף הציבור בתכנון ולפעול לייצוג הולם לכל מגזרי האוכלוסייה במוסדות התכנון".
קישור לדו''ח המלא
