שטח החפירה בתל מוצא. צילום: חברת Skyview, באדיבות רשות העתיקותעדויות נדירות לאופי חיי הדת והפולחן מראשית ימי ממלכת יהודה נחשפו לאחרונה בתל מוצא שממערב לירושלים. בחפירות שעורכת רשות העתיקות בימים אלה באתר הארכיאולוגי תל מוצא לפני עבודות לביצוע כביש 1 החדש משער הגיא אל ירושלים ע"י חברת "נתיבי ישראל" נחשפו מבנה פולחני (מקדש) ומצבור של כלי פולחן בני כ-2,750 שנה.
לדברי אנה אייריך, ד"ר חמודי חלאילה ושועה קיסילביץ, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "המבנה הפולחני בתל מוצא הינו ממצא יוצא דופן ובולט על רקע היעדרם הכמעט מוחלט של מבני פולחן בני התקופה ביהודה בתקופת קיומו של בית המקדש הראשון. ייחודו של המבנה בולט אף יותר בשל קירבתו לבירה ירושלים, המשמשת כמרכזה הפולחני המרכזי של הממלכה באותה עת". לדברי החוקרים, בין השאר, נמצאו במקום צלמיות חרס של גברים, האחד מזוקן, שפשרם עדיין אינו ידוע.
תל מוצא וסביבתה ידועים כאזור בעל חשיבות ארכיאולוגית ראשונה במעלה. בעבר נחשפו באתר שרידים רבים השייכים לתקופות שונות. במהלך שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים האתר נחפר כחלק מתכנון התוואי החדש של כביש מס' 1. חופרי האתר אז הציעו מחדש לזהות את המקום עם היישוב המקראי 'מֹּצָה', המוזכר בספר יהושע - עיר בנחלת שבט בנימין על גבול יהודה (יהושע יח: כו). הצעה זו התבססה, בין היתר, על חשיפתם של ממצאים שהדגישו את חשיבותו של האתר במערכת המנהל של ממלכת יהודה בימי הבית הראשון. בין היתר, נחשפו במקום בניין ציבורי, מבנה מחסנים גדול ומספר רב של ממגורות. לטענתם, האתר שימש כמחסן התבואה של ירושלים, והוא נוהל על ידי פקידות רמת דרג.
בחפירה הנוכחית נחשפו עדויות המוסיפות נופך נוסף להבנת האתר. לדברי הארכיאולוגים אייריך, ד"ר חלאילה וקיסילביץ, "בחפירה הנוכחית נחשף חלק ממבנה גדול - מראשית ימי המלוכה (תקופת הברזל 2 א'). קירות המבנה מסיביים ובתכניתו משולב פתח כניסה רחב הפונה למזרח, כמסורת בניית המקדשים במזרח הקדום: קרני השמש המפציעות במזרח, מאירות ראשונה את החפץ המונח בתוך המקדש פנימה, המסמל את הנוכחות האלוהית בו. בחצר המקדש נחשף מבנה מרובע, ככל הנראה מזבח, ובקרבתו התגלה מצבור של כלי פולחן. מכלול כלים זה כולל כלי חרס בעלי אופי פולחני, בהם שברי קובעות (קערות על בסיס גבוה ששימשו בטקסי פולחן), כני פולחן מעוטרים, ומספר צלמיות חרס משני סוגים: הראשון, ראשי צלמיות זעירות בדמות אדם (צלמיות אנתרופומורפיות) שלהן כיסוי ראש שטוח ושיער מתולתל; השני - צלמיות של בעלי חיים (זואומורפיות) - בעיקר של בהמות רתומות". החופרים מדגישים, כי "מציאתו של המבנה הפולחני על מכלול כלי הפולחן שנתגלו בו, ובמיוחד ההשפעה החופית הניכרת בצלמיות האנתרופומורפיות, דורשים עדיין מחקר מעמיק".
הפולחן בתחומי ממלכת יהודה מתועד במחקר הארכיאולוגי בעיקר מתוך שפע של צלמיות חרס וכלי פולחן אחרים, שהתגלו באתרים רבים בארץ - בדרך כלל כחלק מפולחן ביתי, אך רק באתרים בודדים בני התקופה התגלו שרידים של במות ומקדשים שבהם התקיימו טקסי הפולחן. לדברי מנהלי החפירה, הממצא שנחשף כעת בתל מוצא מהווה עדות ארכיאולוגית נדירה לקיומם של מקדשים ומתחמי פולחן בממלכת יהודה בכלל ובסביבתה של ירושלים בפרט, טרם כינונן של הרפורמות הפולחניות ברחבי הממלכה בשלהי תקופת המלוכה (בימיהם של חזקיהו ויאשיהו), אשר ביטלו את כל מקומות הפולחן וריכזו אותו במקדש בירושלים בלבד.
צלמיות אדם. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
צלמית סוס. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
