בית משפט השלום בירושלים הרשיע הבוקר (א') שני חקלאים וחברות שבבעלותם, בכך שגידלו ושיווקו ירקות שהושקו במי קולחים שלא טופלו כראוי, ובניגוד להיתר משרד הבריאות. בהחלטה צויין כי החקלאים שיווקו לציבור סוגי ירקות שונים באמצעות החברות שבבעלותם - 'ירקות צרעה בע"מ' ו'מן אניני הירקות בע"מ', שנמצאו בהם ערכים מסוכנים של חיידקים, בהם חיידקי קולי צואתיים.
בשנים 2006-2007 שני החקלאים - עבד מנסור ומשה יפרח, גידלו ירקות בשטח הקרקעות של קיבוץ צרעה הסמוך ללטרון, והשקו אותם בהיתר שנתי ממהנדסת המחוז, במי קולחים שלישוניים (מי ביוב שמוחזרו וטוהרו ממזהמים בהליך כימי יעודי) ממתקן שהוקם ע''י קיבוץ צרעה. תוקפו של ההיתר פג בסוף שנת 2007, אולם מראשית שנת 2008 ועד היום המשיכו הנאשמים להשקות סוגי ירקות שונים, כמו עגבניות, קישואים, פלפל וירקות נוספים, במי קולחים ללא היתר.
המשיכו להשקות את הירקות גם לאחר ביטול ההיתר לשימוש במתקן הטיהורבחודש מאי 2008 התקבלה בלשכת הבריאות המחוזית ירושלים בקשתו של אחד החקלאים להיתר השקיה בקולחים של 540 דונם מתוך השטח. היות ומתחילת אותה שנה נמצאו ליקויים שונים במתקן, לא ניתן לחקלאי היתר כפי שביקש. בבדיקה חוזרת בחודש יולי של אותה שנה, לאחר שנמצא כי איכות הקולחים שהפיק המתקן השתפרה והיא עומדת בתנאים של משרד הבריאות, ניתן ההיתר המבוקש להשקיית הירקות בתנאים המפורטים בו. אולם חודשיים לאחר מכן, בביקורת של פקח שבוצעה במתקן, נמצאו עדויות לחיבורי כלאיים בין צנרת הקולחים השניוניים לבין צנרת הקולחים השלישוניים בשטח, ממנה הושקו 170 דונם נוספים של ירקות. יש לציין, כי קולחים שניוניים אינם מותרים כלל להשקיית ירקות. לאור זאת בקשתם של החקלאים להיתר השקיה לשטח זה נדחתה.
בנוסף לאמור, בוצע לחקלאים שימוע בו הוזהרו מפני השקיה ללא היתר או בניגוד לתנאיו - ומפני שיווק היבולים שהושקו ללא היתר ובניגוד לתנאיו. במהלך חודשים אוקטובר ונובמבר של אותה שנה, נערכו ביקורות תכופות של המיתקן ושל איכות הקולחים המסופקים לשטח ונמצאו ליקויים וחריגות מהנדרש בקריטריונים, ובעקבות כך נשלחה לחקלאים הודעה על ביטול ההיתר שניתן.
למרות כל זאת, המשיכו החקלאים להשקות ולשווק את הירקות במהלך שנת 2008, ולמרות שנמסר להם, גם בשימועים שנערכו לשניהם כי איכות הקולחים שבהם הם משקים את הירקות אינה עומדת בקריטריונים של משרד הבריאות. ''במעשיהם השקו הנאשמים גידולים חקלאיים בקולחים ללא הסכמת המנהל ובניגוד לתנאים כנדרש על פי הכללים שנקבעו בחוק. לפיכך, לנאשמים מיוחסות עבירות של השקיית גידולים חקלאיים ללא היתר ובניגוד לתנאיו - עבירה לפי פקודת בריאות העם 1940 וכללי בריאות העם (טיהור מי שופכין - המיועדים להשקייה התשמ"א).
חריגות משמעותיות של חיידקים בגידולים החקלאייםבמסגרת הבדיקות שערכו פקחי משרד הבריאות במקום, נערכו גם בדיקות בקטריאליות לחצילים, קישואים, פלפלים, דלעת וכרוב - שמצאו חריגות משמעותיות בערכי חיידקים בגידולים החקלאיים. בתוך כך, נמצאו חיידקי קולי-צואתיים בכמות הכפולה מזה שמותר בתקן, כמות נמוכה של כלור ורמות עכירות גבוהות במיוחד.
בפתח תשובתם לכתב האישום כפרו הנאשמים בכל המיוחס להם, וטענו כי לא גידלו כלל ירקות בשטחים האמורים. בהמשך, התייחסו הנאשמים באופן פרטני יותר למיוחס להם בכתב האישום והודו כי בוצעה השקיית גידולים חקלאים אך לא בשטחים המצוינים בכתב האישום. לטענתם, ההשקיה אינה מחויבת בהיתר והאיכויות המתוארות אינן מציגות את איכות המים שהייתה בפועל. עוד טענו, כי יחוס הנאשמים לתאגידים ואחריותם בתאגידים לא היה רלוונטי למועדים המתוארים בכתב האישום.
מטעם התביעה העידו פקחי איכות מים ברק שחם ויאיר מולאי, טליה שוסברגר מהנדסת מחוזית לבריאות הסביבה, זוהר הוברמן מנהלת מעבדה לבריאות הציבור, אורי שמר מנהל עסקים קיבוץ צרעה, יהושע כרמלי מהמרכז למיפוי ישראל, רמי אוזינסקי אחראי תחום המים בקיבוץ צרעה וישראל מיטרני חשב קיבוץ צרעה.
יריעת המחלוקת היתה רחבה ביותר והתייחסה הן למיקום השטחים החקלאים, איכויות המים והן היותם של חלק מהנאשמים בעלי החברה במועדים הרלוונטיים. הנאשמים בחרו שלא להעיד בפני בית המשפט, אשר פסק כי התנהלותם בעייתית והרשיע אותם. השופט יצחק שמעוני לא קיבל את טענותיהם של החקלאים וציין כי "משרד הבריאות עמד בנטל הבאת ראיות בכל הקשור לפעילות הנאשמים ללא היתר השקיה במי קולחים". גזר הדין יינתן בקרוב והפרקליטות תבקש להשית על המורשעים קנס משמעותי או מאסר.
להכרעת הדין לחצו כאן
