אתיופיה היא אי של שקט יחסי באזור בלתי יציב. ב-2011, קראה הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי להרחיב את המשק האתיופי ולהגדיל את יבוליו החקלאיים כחלק מן המאמץ לייצב את מזרח אפריקה.
יבול מרכזי אחד, חִמְצָה או חומוס
(Cicer arientinum), עומד במוקד פעילותה של הסוכנות. גרגרי חמצה נצרכים בעולם כדי להכין ממרח חומוס למאכל וגם כמרכיב מזין בתוספי מזון הניתנים לאנשים באזורים מוכי רעב, והביקוש להם הולך וגדל. כמו כן, חומוס הוא גידול בר-קיימא באופן יחסי: הוא פועל כמדשן טבעי משום שהוא מקבע חנקן באדמה וזקוק לפחות מים מגידולים נפוצים אחרים כדוגמת הדגן טֶף הנפוץ באתיופיה.
אתיופיה היא ממילא מגדלת החומוס הגדולה באפריקה, אבל החוקרים רצו לפתח זרעים שינבטו ויצמחו באופן יעיל יותר. באוגוסט 2006 התפרסם בכתב העת לחקר חקלאי באזורים טרופיים צחיחים-למחצה מחקר שערכו מדענים מן המכון הבין-לאומי לחקלאות באזורים טרופיים צחיחים-למחצה (ICRISAT) ובו הם בררו תכונות רצויות מתוך 20,000 גרסאות של הקוד הגנטי של צמח החומוס. הדבר אפשר להם להרבות צמחים עמידים יותר לבצורת ולמחלות שמגיעים לבגרות מהר יותר. במקום להשביח את הצמחים באמצעים ביוטכנולוגיים, השתמשו המדענים בטכניקות הכלאה מסורתיות, שהן יעילות ועם זאת זולות יותר. חוקרי ICRISAT נעזרים באותן טכניקות לשיפור גידולים אחרים בכמה מדינות מתפתחות. טנזניה, סודן, קניה, מיינמאר (בורמה) והודו נהנות כולן משיפור בגידולי חומוס, דאל, בוטנים, דוחן ודּוּרָה.
השפעתם של גרגרי החומוס המשופרים כבר ניכרת: יבול החומוס באתיופיה גדל ב-15% ממארס 2010 עד מארס 2012. החקלאים מוכרים גרגרים שלמים ויבשים לשווקים המקומיים, שם הם נמכרים כחטיפים או נטחנים לקמח. הייצוא המתפתח עונה גם לביקוש ההולך וגדל לחומוס בעולם. חברת פפסי, השותפה [עם חברת שטראוס הישראלית - העורכים] בבעלות על יצרנית הסלטים סברה, שיתפה פעולה ב-2011 עם USAID ועם תכנית המזון העולמית של האו"ם במטרה להקל על חקלאי אתיופיה את הגישה לזרעי החומוס המשופר ולהכשיר אותם בשיטות של חקלאות בת-קיימא כמו השקיה בטפטוף. טימותי דורגן, מ- ACDI/VOCA, ארגון ללא מטרות רווח העוסק בפיתוח והשתתף ביישום הסיוע החקלאי שהגישה USAID לאתיופיה, אומר ש"שיפור השיטות [החקלאיות] אמור לאפשר לאתיופיה להגדיל את הייצוא וגם להיטיב ולענות לביקוש המקומי."
* הכתבה פורסמה בגיליון 62 דצמבר-ינואר 2013 בהוצאת ''סיינטיפיק אמריקן ישראל'' www.sciam.co.il
