הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


תוכנית לאומית להשקעה במחקר ופיתוח חקלאי תובא לאישור הממשלה


יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל חשף את עיקרי התוכנית להרחבת פיתוח הטכנולוגיה החקלאית בכנס משבר המזון העולמי. שרת החקלאות: ''משבר המזון מאיים גם על המדינות המפותחות''

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  03-12-2012


"יותר ויותר אנשים ברחבי העולם מתמודדים עם מחסור במוצרי מזון בסיסיים. מצב זה מאיים על מדינות מתפתחות ומפותחות כאחת. פתרון הבעיה הוא משימה לא פשוטה. אני מקווה שבכנס יוצגו דרכים מועילות להתמודדות עם המחסור". כך אמרה אתמול בערב (א') שרת החקלאות אורית נוקד, בפתיחת 'כנס משבר המזון העולמי' במכון וולקני (מינהל המחקר החקלאי). הכנס יעסוק במציאת פתרונות טכנולוגיים למחסור הצפוי במוצרי המזון הבסיסיים ביותר.

המועצה הלאומית לכלכלה תביא לממשלה בשבוע הבא הצעה להשקת תוכנית לאומית להשקעה בטכנולוגיות חקלאיות שאמורה להתפרס על פני שבע שנים. יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל הציג בכנס את עיקרי התוכנית שאמורה להיות מתוקצבת ב־320 מיליון שקל. התקציב הסופי יקבע רק לאחר הקמת הממשלה החדשה ואישור תקציב המדינה לשנים הבאות. פרופ' קנדל מונה ע''י ראש הממשלה באפריל 2011 לעמוד בראש ועדה משותפת למשרדי ראש הממשלה, האוצר והחקלאות, שתבחן דרכים לשדרג את המחקר והפיתוח שנעשה בישראל בתחום הטכנולוגיות החקלאיות. התוכנית שהוצגה אתמול הינה פרי עבודתה של הועדה, ומכון וולקני אמור להיות הגורם המרכזי בהוצאתה אל הפועל.

"מדינת ישראל נוסדה בקשיים עצומים ובתנאים כמעט בלתי אפשריים'' אמר בכנס פרופ' קנדל. ''האקלים חם מאד, מחסור במים, גלים של מהגרים שהיה צורך לספק להם מזון. בישראל הבינו משלב מאד מוקדם שללא טכנולוגיה מתקדמת לא יוכלו להאכיל את האנשים. ישראל מובילה בעולם בתחום המחקר החקלאי פשוט כי לא הייתה ברירה".

קנדל הוסיף כי הצורך עדיין קיים, האוכלוסייה ממשיכה לגדול והתנאים הקשים לא נעלמו. הבעיות של ישראל הן כעת הבעיות של העולם כולו. מאז שנות ה-60 החלה אוכלוסיית העולם לגדול בקצב מהיר, איכות החיים עלתה ומדינות רבות בעולם סובלות מקשיים לספק מזון לאזרחיהן במציאות המשתנה. ''ישראל יכולה לחלוק את המומחיות שלה בנושא עם מדינות העולם וזו המטרה המרכזית של הכנס. המפתח להתמודדות מוצלחת עם האתגר שעומד בפנינו הוא מעורבות התעשייה והמגזר הפרטי בשימוש בטכנולוגיות החדשות, והכנסה שלהן לשימוש בשווקים רבים, גדולים בהרבה מישראל".

ראש מכון וולקני פרופ' יורם קפולניק אמר כי "האתגר שלנו הוא למצוא דרכים להפיק יותר עם פחות. לישראל תנאי פתיחה קשים: מחסור בקרקע, מקורות מים מועטים ותנאי אקלים מדבריים. למרות זאת ישראל מובילה בעולם בתפוקה חקלאית לדונם, בתפוקת החלב, בניצול מים מושבים לחקלאות ועוד. במצב זה של ניצול גבוה של משאבים, התייעלות נוספת תבוא רק מטכנולוגיות חדשות שטרם הומצאו. רק באמצעות פיתוח טכנולוגי ושיפור הכלכלה החקלאית נוכל להגביר את ביטחון המזון של אזרחי ישראל".

באיגרת ששלח נשיא המדינה לכבוד פתיחת כנס משבר המזון העולמי, כתב שמעון פרס: "עתיד האנושות תלוי ביכולת לשלב פיתוחים ומחקר בחקלאות. ישראל נמצאת בחזית ההתפתחות הטכנולוגית והתוצרת החקלאית שלה היא בשורה גלובאלית. חקלאות העתיד אינה מבוססת על שטחים נרחבים אלא על ניצול יעיל של השטחים הקיימים ושימוש בפיתוחים מדעיים".