איגוד התעשיה הקיבוצית: העלאת הארנונה לתעשיה - שערורייתית

''ההחלטה להעלות את תעריפי הארנונה לתעשייה היא צינית ושערורייתית ותפגע בתושבים בפריפריה'' כך אומר מנכ''ל איגוד התעשייה הקיבוצית אודי אורנשטיין, זאת לאחר ששר האוצר יובל שטייניץ ושר הפנים אלי ישי, החלו במתן אישורים להעלאת תעריפי הארנונה בשיעורים חריגים.

עד כה אושרה בקשתן של 10 רשויות בהן 4 מועצות אזוריות (עמק חפר, חוף הכרמל, עמק הירדן וגזר) להעלאה בשיעור של עד 20% ועל השולחן מונחות עוד 66 בקשות נוספות, רבות מביניהן בדרום הארץ, לרבות האזורים מוכי הטילים וכן באזור הצפון. ההעלאות יחולו רטרואקטיבית מתחילת  2012 כך שעל המפעלים יוטל תשלום חד פעמי גבוה ובשנה הבאה צפויה התייקרות נוספת. על פי תחשיב שערך האיגוד עלות ייקור הארנונה לתעשייה הקיבוצית תסתכם ב-50 מיליון שקל.

''מי שיפגעו במיוחד הם מפעלים אזוריים שמשתרעים על שטח נרחב כמו למשל חבל מעון שמתאושש כעת מההשבתה הכפויה בעקבות המבצע ואנשיו מטווחים כבר עשר שנים'' אומר אורנשטיין. ''לא יאומן שבתקופה שבה החקלאים והעובדים במפעלים ובבתי האריזה עושים מאמץ עליון לשמור על הייצור תוך אי ודאות כלכלית גדולה, הם מקבלים סכין בגב מממשלתם. מפעלי התעשייה בפריפריה סופגים כבר שנים הוצאות כבדות בשל ריחוקם הפיסי, הוצאות ביטחון ועוד. יש להתפלא על כך שידם של השרים לא רעדה כשהצביעו לאשר את הגזירה. רבים מהם מגיעים למפעלים באופן אישי ומכירים אותם ואת הקשיים עימם הם מתמודדים.''

יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, יונתן בשיא, פנה למנכ"ל משרד הפנים עמרם קלעג'י, בבקשה לפעול לשינוי ההחלטה, שלדבריו פוגעת בכושר התחרות של התעשייה הן בשווקי היצוא והן מול יבוא מתחרה. העלאת הארנונה מצטרפת לשורה של התייקרויות נוספות בתעריפי החשמל וחומרי הגלם. התוצאה הבלתי נמנעת תהיה פיטורי עובדים דווקא בתקופה קשה במשק. ההחלטה היא ברת שינוי והממשלה יכולה וצריכה לחזור בה בטרם הנזקים יגרמו.

ראשי האיגוד הציגו את ההשלכות הקשות של העלאת הארנונה בישיבת נשיאות התאחדות התעשיינים בה השתתף שר הפנים אלי ישי, וביקשו ממנו לעצור את האישורים. השר ישי אמר בתגובה כי הוא מבין את עמדתם, אך שינוי ההחלטה הוא מעבר לתחום אחריותו ועל התעשיינים לגבש תמיכה רחבה בקרב השרים ומקבלי ההחלטות כדי להביא לשינוי. מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית אמר שיש לצפות מהשרים שאחראים על הנושא לקחת מנהיגות ולמצוא פתרון ולא להסתתר מאחורי החלטות פרוצדורליות שכביכול אינן באחריותם.