הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בצעה בשנת 2011 סקר חומרי הדברה בחקלאות, בתברואה ובווטרינריה. הסקר נערך לאחר סדרת התייעצויות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, מתייחס לשנים 2010-2008 ומהווה חלק מסדרת פעולות המתבצעות במסגרת הצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD.
סקר אחרון שעסק בחומרי הדברה לחקלאות נערך על ידי הלמ"ס בשנת 1998. בשלב זה מוצגים ממצאי הסקר המתייחסים לחומרי הדברה בחקלאות בלבד. כלל ממצאי הסקר יוצגו בפרסום שייצא בקרוב.
הסקר כולל את החברות המייצרות ו/או המייבאות חומרי הדברה בישראל, מספק מידע על כמויות המכירה והיבוא של חומרי ההדברה ונועד לסייע בזיהוי מגמות ותהליכים בשיווק חומרי ההדברה בארץ. בנוסף מאפשר הסקר השוואת נתונים עם מדינות אחרות. במסגרת הסקר נשלחו שאלונים אל כ-90 חברות לצורך קבלת כמויות מכירה של תכשירי חומרי הדברה בחקלאות המאושרים ע"י משרד החקלאות. לאחר קבלת המידע נערך ניתוח של הנתונים לפי כמויות והרכבים כימיים של התכשירים.
» הצטרפו אלינו לדף הפייסבוקבלמ"ס מציינים בהודעה, כי הסקר מייצג את היקף מכירות חומרי ההדברה המאושרים לשימוש על ידי משרד החקלאות, ולא את השימוש בפועל בשנים הנסקרות.
עיקרי הסקר: • בשנים 2008-2010 נמכרו בישראל בין 7.3 ל-6.6 אלפי טון חומר פעיל מתכשירי הדברה, בשנה. • בין השנים נרשמה מגמה מעורבת בכמות החומר הפעיל שנמכרה ליעדים השונים ובסך הכל, בשנת 2009 ירדה כמות החומר הפעיל בכ- 9% בהשוואה לשנת 2008 ואילו בשנת 2010 נרשמה עלייה של כ-2% בהשוואה לשנה קודמת. • יעדי השימוש העיקריים לאורך השנים הם קטילת פטריות וחיידקים, אידוי קרקע , קטילת עשבים וקטילת חרקים ואקריות. מכירות החומר הפעיל בתכשירים ליעדים אלו מהוות מעל ל-90% מסך המכירות בשנים הנסקרות. • מספר התכשירים שנמכרו בשנת 2010 עמד על 569 סוגי תכשירים ליעדים השונים. מספר סוגי התכשירים הרב ביותר נמכר ליעדים הבאים: קטילת חרקים ואקריות (165), קטילת פטריות וחיידקים (141) וקטילת עשבים ומשלכים (129). • בכמות המכירות של החומר הפעיל לאידוי קרקע חלה ירידה חדה של 26% בשנת 2009 ועלייה של 8% בשנת 2010. בכמות מכירות של החומר הפעיל בקוטלי עשבים נרשמה עלייה חדה של 29% בשנת 2009 וירידה של 11% בשנת 2010. • היחס בין כמות החומר הפעיל (בחומרי הדברה) שנמכרה לבין שטח הגידולים החקלאיים עלה וירד בין השנים 1998,1980,1970 ו-2010. עם זאת, עבור שנת 2010 ערך זה גבוה משמעותית מהשנים הנזכרות. • בישראל, יחס כמות החומר הפעיל בחומרי הדברה לאלף דונם קרקע חקלאית עומד על 3.5 והוא גבוה יחסית למדינות OECD אחרות.
לסקר המלא לחצו כאןתגובת משרד החקלאות: הסקר אינו משקף את יישום המדיניות בשנים האחרונותממשרד החקלאות ופיתוח הכפר נמסר בתגובה כי הפיקוח על הימצאות שאריות חומרי הדברה בירקות ופירות מבוצע במספר רבדים. ''משרד החקלאות ופיתוח הכפר עוסק בפיקוח ברמת החקלאים בשדה ובבתי האריזה. התוצרת נבדקת מדגמית לאחר קטיפתה ולפני שיווקה לרשתות השיווק ולשווקים. קיום הפיקוח אצל החקלאים ובבתי האריזה מאפשר למשרד לכסות את כל צינורות השיווק האפשריים שמהם מגיעה תוצרת לשווקים ולרשתות השיווק. משרד הבריאות מפקח על התוצרת כאשר היא נמצאת כבר בשווקים וברשתות השיווק, הן בהיבטים של בדיקת שאריות חומרי הדברה והן בהיבטים נוספים.''
''אישור תכשירי ההדברה לשימוש חקלאי נעשה על ידי משרד החקלאות לאחר הערכה של השפעת החומרים לאדם ולסביבה. שותפים לתהליך ההערכה הם מומחים של משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת (בריאות העובד). התקן הישראלי לשימוש בחומרי הדברה קובע אילו חומרים מותרים בשימוש בגידולים השונים ובאיזו רמה. התקנות שנקבעו לוקחות בחשבון בין היתר את סל המזון שאותו צורך אדם במדינת ישראל ורמת השאריות הנקבעת כמותרת לחומר הדברה היא רמה הכוללת גם טווח ביטחון שמונע כל מצב של סיכון.
מדיניות משרד החקלאות ופיתוח הכפר הנה צמצום השימוש בתכשירי הדברה בכלל והוצאת חומרים מהדור הישן (זרחנים אורגניים, טריאזינים, פחממנים כלוריים) מרשימת החומרים המותרים לשימוש. משרד החקלאות מעודד שימוש בחומרים "רכים" קרי ידידותיים לאדם ולסביבה וטכניקות המאפשרות הדברה משולבת.
הסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינו משקף את יישום המדיניות בשנים האחרונות. נרשמה ירידה של 7-9% בשימוש בתכשירים בתקופה 2007-2009. יש לצפות שמגמה זו תעמיק בשנים הבאות עד שנת 2014 שבהן יתבטא ביטול השימוש של כ-30 חומרים פעילים הנמצאים בעשרות רבות של תכשירים מסחריים. כמו כן אנו מצפים שתתבטא ירידה נוספת בשימוש בשנים 2011-2012 כתוצאה מהכנסת שיטות ידידותיות שאינן צורכות חומרי הדברה שהמשרד תומך בהן כמו מלכודות ללכידה המונית ופיזור זבובים עקרים להדברת זבוב הפירות הים תיכוני במטעים ופרדסים ולהדברת זבוב הזית לזיתים לשמן. המשרד תומך במענקים לחקלאים העוברים להדברה ביולוגית בפלפל ובתות שדה.
מדי שנה, מבצע המשרד סקר הכולל בין 600 ל-1,000 בדיקות מדגמיות של תוצרת חקלאית טרייה להימצאות שאריות חומרי הדברה, בהתאם לתקנים ולרמות המאושרות. המדגם הנבדק בכל סקר שנתי לוקח בחשבון את היקף התוצרת, את שיעור הצריכה ואת מידת החריגות של הגידול בסקרים קודמים. בדיגום ישנה חלוקה לאזורים גיאוגרפיים ולחודשים הלוקחים בחשבון את העונתיות של הגידולים השונים.
יש לציין כי ישראל מייצרת תוצרת חקלאית שרובה מיוצאת לשוק האירופי, ארה"ב והמזרח, בדומה למדינות יצואניות של תוצרת חקלאית כמו איטליה, צ'ילה, יוון אשר גם חברות ב OECD. ההשוואה של ישראל לשוודיה נורבגיה ופינלנד מגמתית ושגויה. המדינות אינן חקלאיות וגם עם אקלים שאינו דומה לאקלים במדינת ישראל, מה שאומר שהנגעים והמזיקים שונים לחלוטין.
מדינת ישראל חתומה על פרוטוקול מונטריאול שמטרתו הגנה על שכבת האוזון תוך הגבלת שימוש בחומרים הפוגעים בו. עם יישום הפרוטוקול השימוש החקלאי במתיל ברומיד הופסק לפני כשנה. אין מכירה של תכשירים המכילים חומר זה.
בשנים האחרונות נרשמת ירידה בשימוש בחומרי הדברה, בכל סוגי הירקות והפירות הנבדקים. ניתן לזקוף זאת לפעילות אכיפה ובקרה מוגברת המתבצעת על ידי המשרד. במסגרת מדיניות המשרד להפחתת השימוש בחומרי הדברה מבוצעות פעולות אכיפה בגינן נפתחים הליכים משפטיים ומוטלים קנסות נגד חקלאים שחרגו. חקלאים חורגים נחקרים, ועם הוכחת העבירה, יש אפשרות למתן קנס מינהלי או העמדה לדין, בהתאם לנסיבות המקרה.
מדריכי שירות ההדרכה והמקצוע של המשרד (שה"מ) הפזורים בכל הארץ מלמדים את החקלאים ומטמיעים בקרבם שיטות ותכניות להדברה משולבת, הכוללות, כאמור, שימוש באויבים ביולוגים, שימוש בחרקים מועילים ועוד.''
