צילום: החברה להגנת הטבעבסיס חיל האוויר בפלמחים, עיריית נתניה, עיריית ירושלים, פעילים תושבי עמק חפר ופרויקט חינוך בשרון, הם הזוכים באות החברה להגנת הטבע על פעילות לשמירה על הטבע והסביבה, שתוענק בכנס ירושלים לסביבה וטבע החמישי של החברה להגנת הטבע. השנה תוענק האות על פעילות למען שמירת המגוון הביולוגי. כנס ירושלים לסביבה וטבע החמישי של החברה להגנת הטבע, שיתקיים ביום שני, 5 לנובמבר, בבנייני האומה בירושלים, יוקדש השנה לנושא הים, הלחצים המופעלים עליו ואיך לשמור עליו בצורה הטובה ביותר, וישתתפו בו שרים, חברי כנסת, מומחים מחו"ל לנושא ניהול הים, אנשי אקדמיה, קובעי מדיניות, מקבלי החלטות והציבור הרחב. הכנס יתקיים בשיתוף רשות הטבע והגנים, המרכז האקדמי רופין, המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה והמים.
המגוון הביולוגי מתאר את עושרו של הטבע: מגוון המינים של כל היצורים החיים, ההבדלים ביניהם, היכן הם חיים והקשר בין היצורים החיים לסביבתם, את מכלול היצורים בטבע ואת תועלתם לאדם. לכל יצור חי, החל מחיידקים ווירוסים, יש תפקיד. הטבע מספק לאדם שירותים חיוניים לקיומו - איכות אוויר, איכות מים, אספקת מזון, האבקה של גידולים חקלאיים, פוריות של הקרקע, תרופות שמקורן מהטבע - ולכל אחד מאלה השפעה ישירה ועקיפה על הקיום שלנו. כל פגיעה במגוון הביולוגי היא, בסופו של דבר, פגיעה גם באדם. החברה להגנת הטבע מקיימת פעילות מגוונת בנושא שמירה על המגוון הביולוגי, החל משמירה על בריכות חורף, פעילות למיגור למינים פולשים, שמירה על בתי גידול נדירים, סדנאות למקבלי החלטות ועוד.
לדברי מנכ"ל החברה להגנת הטבע, קושה פקמן, שיעניק לזוכים את האות, "החברה להגנת הטבע, הארגון הסביבתי הגדול והוותיק בישראל, תציין בשנה הקרובה 60 שנות פעילות. בתום שישה עשורים של עשייה למען הטבע והסביבה, מהחרמון בצפון ועד אילת בדרום, החלטנו כי זה נכון וראוי שנחלוק כבוד והוקרה לאנשים, גופים וארגונים, המבצעים פעילות חשובה למען הטבע והסביבה ומוציאים לפועל יוזמות חלוציות של לקיחת אחריות על הסביבה בה הם חיים. אנו רואים לנו למטרה לעודד ולתמוך בפעולות אלו, אשר עשויות להוביל לשינוי משמעותי. אנחנו שמחים וגאים שיש לנו את ההזדמנות להבליט עשייה למען הטבע והסביבה, בתקווה כי בשנים הבאות נהיה עדים ליוזמות נוספות וחדשות לשמירה והגנה על הטבע והסביבה".
נימוקי הזכייה:בסיס חיל האוויר בפלמחים, בזכות פעילות לשמירת הטבע בחולות - חולות מישור החוף הם מערכת אקולוגית נדירה וייחודית, העשירה בערכי טבע רבים, בעלי חיים לצד צמחים. מינים פולשים הם הגורם השני בהשפעתו השלילית על אבדן המגוון הביולוגי. מאות מחיילי ומפקדי בסיס חיל האוויר בפלמחים, בהובלה של מפקד הבסיס, קצין בדרגת תת אלוף ובתמיכה של קרן הדוכיפת, מבצעים באופן קבוע פעילויות שונות בשטח החולות והכורכר בבסיס, למניעה, ביעור מוקדם והקטנת ההשפעה של מינים פולשים. החיילים והמפקדים עוקרים צמחים פולשים בשם טיונית החולות ומבערים ריכוזים של עץ פולש בשם שיטה כחלחלה, בשטחים של מאות דונמים. בנוסף, מתקיימות פעילויות חינוכיות שונות בתחום הבסיס, להגברת הזיקה לערכי הטבע והמורשת. הפרויקט מוכיח כי גם גוף שמטרתו אינו שמירת טבע ביסודה, המנהל שטחים ערכיים, יכול לקחת אחריות ולשמר, תוך עשייה פעילה, את המגוון הביולוגי הייחודי שבתחומו.
עיריית ירושלים, בזכות חלוציותה בתחום הטבע העירוני - עיריית ירושלים היא העיר היחידה בארץ החברה בתכנית LAB (LOCAL ACTION FOR BIODIVERSITY), של ארגון ICLEI, ארגון הגג לרשויות מקיימות. במסגרת התכנית העיר מחוייבת לחמישה שלבים ביישום תכנית לניהול מגוון ביולוגי עירוני – הכנת סקר, מתווה פעילות עירונית, שולחן עגול של כל בעלי העניין, תכנית חינוכית עירונית ועוד. בנוסף, העירייה הייתה חלוצה בתחום סקרי הטבע והיא פועלת לשמירת המגוון הביולוגי על ידי פעולות כמו פיתוח עמק הצבאים, שיהיה אתר הטבע העירוני הגדול בישראל, קידום תכנית לשמורת מקלט פרחי בר, סקרי עצים בעיר ועוד. עיריית ירושלים מכינה בימים אלה את תכנית הב הראשונה בארץ, לטבע עירוני והיא אחת מארבע רשויות הפיילוט של תכנית Urbis – urban biosphere העולמית, העוסקת בקשר שבין אדם וסביבה, בדגש על שמירת המגוון הביולוגי ופיתוח עירוני.
עיריית נתניה, בזכות מינוי אקולוגית עירונית ראשונה בישראל – בנתניה נכסי טבע ונוף רבים וייחודיים לעיר, בעלי חשיבות לאומית: אירוס הארגמן, בריכת החורף, חורשת הסרג'נטים וחוף הים. מעבר לשימור שאבי הטבע העירוניים, חשוב למנף אותם לטובת מערכת החינוך העירונית, על מנת לשפר ולמתג את הדימוי העירוני וכמשאב תיירות פנים וחוץ. שימור הטבע בעיר דורש הכוונה כיעד עירוני, ועל מנת להשיג יעד זה, יש להקצות תשומת לב ומשאבים מקצועיים לטובת הנושא. עיריית נתניה היא הרשות הראשונה בישראל שמינתה ומעסיקה אקולוגית מקצועית כ"אקולוגית עירונית" – אביב אבישר, במסגרת אגף מהנדס העיר. העוסקת בניהול בפועל של 4 שטחים עשירים בערכי טבע בקנה מידה לאומי – בריכות חורף, כורכר, חמרה וחוף הים. במסגרת עבודתה, האקולוגית העירונית מפעילה מערך של פעולות ניהול וממשק אקולוגיות לשמירת טבע, כמו ביעור מינים פולשים, הסדרת שבילי ביקור, העברת השתלמויות למערכת החינוך העירונית ושיקום של בתי גידול פגועים. האקולוגית העירונית עוסקת בייעוץ לתוכניות בינוי הסמוכות לאתרי טבע, על מנת להתאים אותן לשמירה על ערכי הטבע ויוזמת פעולות לשיקום, דוגמת גינון בצמחי בר מקומיים. עיריית נתניה מהווה חלוץ בלקיחת האחריות ברמה המקצועית על שמירת נכסי הטבע הייחודיים שבשטחה, מתוך הבנה כי אקולוג עירוני מביא תועלות לעיר הן ברמה הציבורית והן ברמה הכלכלית.
קבוצת פעילים תושבי עמק חפר, בזכות המיזם הקהילתי "מקום טוב לחיות" – "מקום טוב לחיות" הינו מיזם קהילתי במועצה האזורית עמק חפר, המעודד שימוש בחיות בר בעלות יכולת הדברה ביולוגית להדברת מזיקים, חרקים ומכרסמים והפחתה של השימוש בהדברה כימית דרך עשייה קהילתית. בין הפעילויות אותם מקדם המיזם – חפירה, הדרכה, ניטור ושימור של בריכות חורף, בית גידול לדו חיים, בניית תיבות לינה לעטלפי חרקים באזורים הבנויים, בניית תיבות קינות לעופות דורסים, להתקנה בשטחים החקלאיים ובניית תיבות קינון לירגזים, להתקנה בגינות הפרטיות. ייחודו וחשיבותו של הפרויקט, מעבר לערכו הזואולוגי והחינוכי, הוא בהיותו מיושם על ידי הקהילה עצמה, עשייה המעודדת חיי חברה וקהילה פעילים, כחלק מרקמה סביבתית חיה. הפרויקט, ביוזמתו ובהנחייתו המדעית של ד"ר משה נתן, החל בגן יאשיה, כפיילוט, והוא הורחב ליישובים נוספים, כמו בת חפר, חבצלת השרון, כפר חיים, בית יצחק וכפר ויתקין, מתוך מטרה להפיץ את המיזם לשטחים רחבים ולהשפעה אקולוגית משמעותית. כל יישוב שמצטרף זוכה לליווי, להדרכה, להתאמה אישית של היישובים הקהילתיים ולסבסוד של 50 אחוז מעלות הפרויקט. לשם כך גוייסו תקציבים מהמשרד להגנת הסביבה ומהמועצה האזורית עמק חפר.
נדב גופר, ראש מדור חינוך והסברה ביחידה לאיכות הסביבה באזור השרון, בזכות תכנית המיפוי למגוון המינים המקומי - גופר מקדם זו השנה הרביעית תכנית למיפוי קהילתי של מגוון המינים העירוני ולשמירת הטבע העירוני. הפרויקט פועל בקרב בתי ספר מ - 6 רשויות מקומיות ומטרתו לעורר את סקרנות התלמידים לטבע, לחשוף את התלמידים לטבע המקומי בפתח הבית וליצור בהם מודעות ומעורבות. התלמידים לומדים על המגוון הביולוגי העולמי והמקומי, על משבר המגוון הביולוגי ועל הפתרון של פיתוח בר קיימא. התלמידים יוצאים לסיור חקר להכרה ולתיעוד מצולם של המינים וכך יוצרים מאגר מצולם של מגוון המינים המקומי. הפרויקט כולל תכנית שנתית מתמשכת, המופעלת על ידי המורים, בהנחייה וליווי של אנשי היחידה הסביבתית, המופעלת השנה בכ - 20 בתי ספר יסודיים.
הפרויקט כולל, בין היתר, דגם פעילות של "מעבדת שדה" - יום מרוכז לחקר ולאיסוף נתונים מהשטח, המופעל בקרב 30 בתי ספר. בכל שנה משתתפים בפרויקט מאות תלמידים ובסך הכול השתתפו בו לאורך השנים עשרות מורים וכ - 6000 תלמידים. המודל החינוכי לשימור המגוון הביולוגי שפותח על ידי גופר והיחידה לאיכות הסביבה, אומץ על ידי המשרד להגנת הסביבה והורחב לרשויות נוספות.
כנס ירושלים לסביבה וטבע החמישי של החברה להגנת הטבע, יתקיים בבנייני האומה בירושלים, ביום שני, 5 בנובמבר
