המאגר שנשחף למרגלות קשת רובינסון מתוארך לימי הבית הראשון. במסגרת בנייתו של מפעל הנדסי אדיר זה, נאלצו בוניו להסיר מבנים קדומים ששכנו לאורך התוואי, ולעבור דרך מתקנים חצובים בסלע. מנהל החפירה אלי שוקרון: ''כעת ניתן לקבוע בבירור שתצרוכת המים בירושלים של תקופת בית המקדש הראשון לא התבססה רק על תפוקת מעיין הגיחון, אלא גם על מאגרי מים ציבוריים''
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 6-9-2012
המאגר שנחשף ליד הכותל המערבי, צילום: ולדימיר נייחין - באדיבות רשות העתיקות
בחפירות הארכיאולוגית הנערכות בגן הארכיאולוגי של ירושלים למרגלות קשת רובינסון, התגלה מאגר מים גדול החצוב בסלע, המתוארך לימי הבית הראשון. את החפירות באתר מנהלת רשות העתיקות, במימון עמותת אלע"ד ובשיתוף רשות הטבע והגנים. המאגר המרשים יוצג היום (ה') יחד עם ממצאים נוספים מהשנה החולפת, בכנס "מחקרי עיר דוד" ה-13, שיתקיים בירושלים.
החפירה שבמהלכה נתגלה המאגר, היא חלק ממפעל החפירות שבו נחשפת במלואה תעלת הניקוז של ירושלים מימי הבית השני, בתוואי הנמשך מבריכת השילוח צפונה לאורך שלוחת עיר דוד עד מתחת לקשת רובינסון. תוואי התעלה נקבע במרכזו של הגיא המרכזי, העובר לאורכה של העיר הקדומה מצפון לדרום, במקביל להר הבית. בתארו את ירושלים של ימי הבית השני, מכנה יוסף בן מתתיהו את הגיא בשם היווני 'טירופיאון', שפירושו המקובל הוא "גיא עושי הגבינות". פרשנות נוספת מזהה את הגיא עם 'עמק החרוץ', המוזכר בספר יואל.
במהלך חפירת התעלה התברר, כי במסגרת בנייתו של מפעל הנדסי אדיר זה, נאלצו בוניו להסיר מבנים קדומים ששכנו לאורך תוואי התעלה, ו'לעבור' דרך מתקנים חצובים בסלע, ששכנו לאורכו. מתקן מיוחד במינו שנחשף בשבועות האחרונים הוא מאגר מים גדול, מטויח במספר שכבות של טיח, המתוארך ככל הנראה לימי הבית הראשון. נפח המאגר כ-250 מ"ק, ולכן זהו אחד מאגרי המים הגדולים מימי הבית הראשון שהתגלו עד כה בירושלים, ונראה כי מדובר במאגר מים שהיה בשימוש ציבורי.
לדברי אלי שוקרון, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, במהלך החפירה, מתחת לרצפת תעלת הניקוז - נחשפה פרצה קטנה בסלע, שהובילה אותנו אל מאגר המים הגדול. ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שמאגר מים ממין זה נחשף בחפירה ארכיאולוגית. חשיפתו של המאגר הנוכחי כמו גם בורות מים קטנים יותר שנחשפו לאורך הטירופיאון מעידים בצורה ברורה כי תצרוכת המים בירושלים של תקופת הבית הראשון לא התבססה רק על תפוקת מעין הגיחון ומפעליו, אלא גם על מאגרי מים זמינים יותר, כגון זה שנחשף כעת.
לדברי ד"ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים החוקר מפעלי מים עתיקים, המאגר הגדול שנחשף, כשלצידו שני בורות מים נוספים, הינו דומה בצורתו הכללית ובסוג הטיח, לטיח בגוונים הצהבהבים שאפיינו את תקופת בית ראשון - זאת, בדומה למפעל המים העתיק שנחשף בעבר בבית שמש. כמו כן, בעבודת הגימור הסופית של הטיח נראות טביעות ידיים, בדומה למאגרי המים של תל באר שבע, תל ערד ותל בית שמש, המתוארכים אף הם לתקופת בית ראשון. לדברי ד''ר צוק, יתכן שמאגר המים הגדול, שנמצא בסמיכות להר הבית, שימש לפעילויות היום-יומיות של בית המקדש עצמו, וכן שירת את עולי הרגל שעלו לבית המקדש ונזקקו למי רחצה ושתייה.
חשיפתו של מאגר המים המרשים שמתחת לקשת רובינסון מצטרפת לסדרה של ממצאים שנחשפו במהלך החפירות האחרונות באזור הזה של העיר, המלמדים על קיומו של אזור בנוי בצפיפות, שהשתרע באזור שממערב להר הבית ושקדם להרחבת הר הבית. נראה, כי עם הרחבתו של המתחם למערב ובנייתם של מבני הציבור והרחובות שמסביב להר הבית בסוף תקופת הבית השני, פורקו המבנים מימי הבית הראשון ומראשית ימי הבית השני ששרדו באזור זה, וכל שנותר מהם היא סדרה של מתקנים חצובים בסלע, ובהם גם מאגר המים החצוב.
לדברי ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, עם השלמת החפירות בתוואי התעלה תבחן הרשות את האפשרויות לשלב את מאגר המים המרשים במסלול הביקור המתוכנן לאורכה.
