מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן, מגיב היום בחריפות על כוונת רשות המים לייקר את מחירי המים, בהם את מחירי מי הביוב המטוהרים לחקלאות ממפעלי חברת מקורות.
''רשות המים מוציאה את דיבת חקלאי ישראל לרעה'' אומר וילן. ''על-פי החלטות ממשלת ישראל נקבע מחיר המים למפעל השפד"ן המביא מי קולחין מטוהרים מגוש דן ליישובי עוטף עזה בנגב המערבי בהסכם רב-שנתי - כפרויקט לאומי. הניסיון לנגח חקלאים העומדים מול קו האש על לא עוול בכפם הינו בגדר חרפה לשמה. מתקן ההתפלה שורק שיתחיל לפעול בעוד כשנה וחצי לערך לא אמור לשמש כתירוץ להעלאת מחירי המים לחקלאות או לצרכנים הביתיים כעת.''
החקלאות משלמת תוספת של כ-12 אג' לקוב מים נוספת כל שנה, בין היתר, בגין השימוש הגדל במי ההתפלה. וילן אומר, כי יש לבדוק ברצינות ובאחריות את תמחירי מקורות, חברת המים הלאומית, ובעיקר את מפעלי הקולחין היקרים שלה, כדי למצוא את הסיבות לעלויות היקרות. ''רשות המים הינה גוף עצמאי, המייצג את הציבור כולו ואיננה כלי שרת של הממשלה בלבד. החקלאים משתמשים לצרכיהם בקולחין ש-75% מהם מגיעים ממפעלי השבה שהם עצמם הקימו או שהינם שותפים בהם ולנסות לגלגל באופן ציני את בעיית חברת מקורות עליהם הינו בגדר עלבון למסד הנתונים הידוע לכל מי שעוסק בנושא המים. אני קורא לרשות המים, במקום להלך אימים על הציבור ולהסית מגזר ברעהו, לגבש מדיניות ביחד עם ממשלת ישראל שתיתן תשובה לעלויות התשתית של המים, כמקובל ברוב מדינות המערב, ואזי יתברר, כי בתשלום קטן יחסית של ממשלת ישראל ניתן להוריד באופן דרמטי את מחיר המים לצרכן.''
ראוי לדעת, כי מלבד אספקת המים על ידי חברת מקורות, חלק לא קטן מצריכת המים בחקלאות מופק ע"י מפעלי מים פרטיים המשלמים היטלי הפקה ישירות לקופת המדינה, ללא שאלו מוחזרים למשק המים לצורכי פיתוחו.
יקור החשמל תעריפי החשמל הועלו ב- 9% באפריל 2012 ואלו נלקחו כבר בחשבון בהעלאת תעריפי המים לחקלאות ולכלל הצריכה ביולי 2012.
העלאות נוספות לכשיתרחשו יילקחו בחשבון על פי חוק המים המחייב זאת.
השפעת תעריפי החשמל בנוסחה היא של 5%, ומרבית ההשפעה היא של עליית המדד הכללי לצרכן בין תקופות עדכון התעריפים – כך שאין צורך להלך אימים על הציבור.
כניסת התפלה 1. | כניסת מתקן התפלה חדש במחצית 2013, איננה מחייבת העלאת התעריפים בטרם המתקן מספק בפועל מים לכלל צרכניו. |
2. | חברת מקורות מוכרת כיום מים לצריכה ביתית בתעריף ממוצע של כ- 5 שקלים/מ"ק. |
3. | אספקת המים כיום כוללת כבר כ- 300 מיליון מ"ק מים מותפלים, האמורים לשקף עלויות רכישה גבוהות לעומת המתקנים החדשים. כניסה של מתקן שורק, אמורה, על פי פרסומים בזמנו, להטיל עלות רכישה של 2 שקל/מ"ק מים מותפלים שיקלטו על ידי מקורות |
4. | בכדי להשתמש בתוספת ההתפלה כסיבה לייקור תעריפים, על רשות המים להתנהג בשקיפות ולהציג את חשבון השפעת ההתפלה על מערך העלויות – שהיה צריך לרדת ולא לעלות במערכת התעריפים הקיימת. |
5. | הנקודה החקלאית – החקלאים התחייבו בהסכם המים לשלם את עלות הפקת המים, כולל נוסחה המוסיפה להם נתח מעלויות ההתפלה. יחד עם זאת, העלאת תעריפים, מחייבת גם על פי ההסכם עריכת חשבון מדויק של חלקה של החקלאות בכלל עלויות ההפקה של חברת מקורות – בדיקה שבוצעה והופעלה על תעריפי המים לחקלאות בשנת 2010, ואמורה להתחדש בימים אלו. |
6. | יחד עם זאת, במידה ובשורת ההתפלה לא מוצאת ביטוי בתוספת הקצאות מים לחקלאות, שהיא המגזר היחידי העובד תחת משטר הקצאות ומגבלת כמויות מים – הדבר יוצר בעיה. |
מי קולחין לחקלאות 1. | חברת מקורות מספקת רק 25% ממי הקולחין המופקים ומסופקים לחקלאות – פרט למפעל השפד"ן. |
2. | מפעל השפד"ן מסובסד במסגרת הסכם המים, והבנת הממשלה על הצורך באספקת מים אלו לישובי הנגב המערבי. |
3. | יתרת מפעלי הקולחין מקבלים מים הנחותים באיכותם באופן גורף לעומת השפד"ן. |
4. | חזרה לקולחין רגילים - קולחין שניונים שהינם מים נחותים להשקיה מוגבלת עולים 80 אג' – מי קולחין שלישונים הראויים להשקייה נרחבת עולים 86 אג' – ולא 80 כפי שנכתב. |
5. | עלות הפקה של מים אלו בגובה של 1.5 שקל/מ"ק מעלה תמיהה גדולה ביחס ליעילות חברת מקורות, ויש לרדת לעומק הנתונים בכדי לשפוט את חוסר יעילותה לעומת הפקת קולחין פרטית. אולי הפיתרון נעוץ בהפרטת המפעלים ומכירתם מהחברה לאומית ליוזמה הפרטית, ויבוא לציון גואל |
סבסוד החקלאות עד כה הוצאו לתקשורת מספרי סבסוד של החקלאות בגובה 500 מיליוני שקלים, וכעת הרשות נוקטת ב- 400 מיליוני שקלים – הם נמצאים בדרך הנכונה.
תעריפי המים השפירים לחקלאות מתעדכנים בהדרגה לעבר "מחירי היעד" המשקפים את עלות האספקה לחקלאות – הנמוכה מזו של העיר.
החלטת המדינה, להטיל את הפערים הזמניים על הצרכן הביתי, תחת כיסוי ההוצאה מתקציב המדינה, אינה אלא התנערות שלה מחובתה להשית מחירי מים סבירים על הצרכן הביתי, ושיסוי המגזרים האחד בשני.
להערכתנו, בדיקה מחודשת של עלויות חברת מקורות, בתנאי שתיעשה כראוי, לא תצביע על הצורך בהטלה משמעותית נוספת על התעריפים החקלאיים.
עקרוני – נושא התשתיות וההשקעות הלחץ שמפעילה רשות המים על התעריפים, כמו גם עצירה של תוכניות פיתוח, נובעת מהחלטה קשיחה של קיום משק מים סגור מבחינה כספית.
משק המים, כמוהו כשירותי תשתית חיוניים נוספים, ושורש הרע הוא בקיום החלטה מעין זו – שכרגע מעוגנת בהחלטת ממשלה, ויש רצון אף לעגנה בתיקון יזום של חוק המים.
יש לקיים בהיבט זה דיון ציבורי רחב שאינו מרוכז רק בחקלאות אלא בעיקרון עלות הקמת תשתיות מם לאוכלוסייה כולה.
ארגון עובדי המים: ירידה לטמיון של מפעלי ההשבה המפואריםמנכ"ל ארגון עובדי המים, ארז וייסמן מגיב גם הוא על כוונת הרשות להעלות את מחירי המים ואומר כי הסיבה להצלחה, בכל קנה מידה בינלאומי, של מפעלי השבת הקולחים בישראל, היא שיתוף הפעולה המתקיים לאורך עשרות שנים בין האגודות החקלאיות לבין רשות המים. ''מדובר בפרויקט לאומי, שהקמתו נמשכה שנים רבות. כדי להפסיקו לאלתר לעומת זאת, כל מה שנחוץ זו פעולה לא חכמה וחד צדדית של העלאת מחירם של מי הקולחים. הצרכנים היחידים של מים אלה כיום הם החקלאים, שכתוצאה מהמעבר לשימוש במי קולחים נדרשו להשקיע משאבים רבים בהתאמת מערכות ההשקיה והגידולים למים המושבים. השימוש החקלאי במים מושבים מאפשר העברת מאות מיליוני קוב מים שפירים בשנה, לצריכה הפרטית.''
לדברי וייסמן, העלאת מחירי הקולחים הופכת את השימוש בהם, בכל אספקט כלכלי, לבלתי כדאי. ''התוצאה היא ברורה - חקלאי שלא יהיה כדאי לו לשלם עבור מים יותר ממחירם היום ייבש את השטח ולא יגדל. מעבר לנטישה המסוכנת של שטחים חקלאיים, שרובם מצויים באזורי ספר, ברור שמצב כזה פרושו ירידה לטמיון של מפעלי ההשבה המפוארים והענפים שהקימה רשות המים ושמהווים דוגמא ומופת להתנהלות כלכלית וסביבתית נכונה בעולם כולו.''