שדה סולארי בקטורה, צילום: Arava Powerבג"ץ דחה השבוע את עתירתן של האגודה לצדק חלוקתי וחברת מגור החזקות בעניין הסדרת הקמתם של מתקנים סולאריים על קרקעות מינהל מקרקעי ישראל. לפיכך, יוכל המינהל להמשיך ולאפשר הקמת פרויקטים סולאריים על אדמות קיבוצים ומושבים, ולתת הקלות למתקנים שכבר החלו לעבור הליכי רגולציה, במסגרת הוראות מעבר.
בינואר השנה קיבלה מועצת מקרקעי ישראל החלטה בנוגע להסדרת מתקנים סולאריים על קרקעות מושבים וקיבוצים, לפיה הוקשחו התנאים להקצאת הקרקע להקמתם. בין היתר, נאסרה החכרת משנה של שטחים חקלאיים לחברות שיקימו בהם מתקנים סולאריים, והוטלה הגבלה על השטח עליו יוכל לקום המתקנים בכל יישוב. בנוסף, בוטלה "הנחת איזור" בפריפריה, מתוך הבנה כי מיקומם הגיאוגרפי של המתקנים שרובם בדרום, מהווה יתרון בשל קרינת השמש החזקה. עם זאת, אישרה המועצה הוראות מעבר מקלות, המאפשרות למתקנים שכבר החלו בהליכי הרישוי להנות מתנאים דומים לאלה שקדמו להחלטה.
האגודה לצדק חלוקתי הגישה עתירה בבג”צ נגד הוראת המעבר, שנמצאה לטענתה בלתי סבירה כי היא מנוגדת להחלטות קודמות של המינהל ולפסיקות בג"ץ בנושא שימוש לא חקלאי בקרקעות המינהל. הארגון טען עוד כי במסגרת ההוראה נמסרות קרקעות חקלאיות יקרות ערך למיזמים סולארים, מבלי שהמדינה תזכה לתשלום הולם עבורן. זאת, תוך מתן אפשרות להשכרתן בחכירת משנה וגריפת רווחים בלתי סבירים ממשאב הקרקע החקלאית לכיסים פרטיים. ''במסגרת הפטורים המוענקים בהחלטה זו, מוותרת המדינה על סכומי עתק, שעלותן כלל לא הוערכה, שיכלו לשמש לבניית דיור ציבורי, לסיוע לנזקקים, לחינוך, לבריאות וכדומה והכל למען התעשרותם של מעטים, ברי מזל.'' טענו באגודה.
"מצאנו שטענותיהן העקרוניות של העותרות מכוונות למעשה להסדרים קודמים שהותוו בהחלטות קודמות של מועצת מקרקעי ישראל בשנים 2008 ו-2009 ובמדיניות שהוצאה לפועל מכוחן" ציינו השופטים רובינשטיין, פוגלמן ועמית. "החלטות אלו לא נתקפו, לא במועד שבו נתקבלו ואף לא במסגרת העתירות הנוכחיות". עוד קבעו השופטים כי ההחלטה החדשה שנגדה כוונו העתירות אינה מיטיבה עם היישובים החקלאיים והיזמים הפרטיים לעומת ההסדרים שקדמו לה. ''ההיפך הוא הנכון. במידה רבה, היא מהווה תיקון לקשיים שהתגלו בהסדרים הקודמים מבחינת שיקולי צדק חלוקתי. בנסיבות אלה, נשמט הבסיס תחת חלק הארי של טענות העותרות''.
"פתרון זה אינו אידיאלי אך לפחות עומד בקנה אחד עם האינטרס הציבורי''בפסק הדין העלה השופט פוגלמן מספר נקודות באשר להתנהלות המינהל בעניין הקצאת קרקע חקלאית למען הקמת המיזמים הסולאריים והן באשר לניהול הקרקע החקלאית בפרט. ''נדמה שאין חולק שההסדר לפיו קרקע חקלאית מוענקת למיזמים סולארים ללא תמורה הולמת, מתן אפשרות להשכרת הקרקע מהיישוב החקלאי וללא הגבלת שטחי המיזמים אינו הסדר הולם.''
''כל ההתנהלות במינהל מקרקעי ישראל הקשורה בקרקעות המדינה עוברת זה שנים לא מעטות ניסוי ותעיה. או שמא בסדר הפוך, תעיה וניסוי''. אמר השופט רובינשטיין. בנוסף, אמרו השופטים כי מדובר בפרויקטים שכבר יצאו לדרך, ו"בפועל ברחו הסוסים מן האורווה". השופט רובינשטיין מתח ביקורת על המינהל, וטען כי "כל הפרשה אינה מסבה אושר" וקרא למינהל להפיק לקחים, שכן ''בשימוש בקרקעות ציבור מעורב בסופו של יום כסף רב מאוד”.
על אף דחית העתירה בבית המשפט, באגודה לצדק חלוקתי רואים בפסק הדין את הרע במיעוטו. “אמנם עתירת האגודה לצדק חלוקתי נדחתה אך האגודה שמחה על האמרות החשובות בפסק הדין אודות הקצאת משאב הקרקע החקלאית והשימושים המותרים בה. כמו כן, האגודה מברכת על כוונת המדינה להתחיל ולגבות תמלוגים בגין הפרויקטים הסולאריים כפי שהוצג לאחרונה באמצעי התקשורת. לעמדת האגודה, בעקבות העתירה שהוגשה והקמפין הציבורי שנוהל, הבינו מקבלי החלטות שהקופה הציבורית עומדת להפסיד כספים רבים מהפרויקטים הסולאריים שיוקמו על קרקעות חקלאיות והחלו בתיקון המדיניות. פתרון זה אומנם אינו אידיאלי אך לפחות עומד בקנה אחד עם האינטרס הציבורי הרחב וקבלת תמורה הולמת עבור השימוש המסחרי במשאב הקרקע החקלאית”.
פסק הדין מהווה בשורה ליזמים הגדולים בשוק האנרגיה הסולארית שממתינים לביצוע פרוייקטים שונים. עורכי הדין חי חיימסון ועירו מוניץ, ממשרד חיימסון סודאי שייצג את המשיבים בעתירה, בירכו על החלטת בג"ץ, והסבירו שבלעדיה הפרויקטים היו נעצרים. על מגור החזקות הוטלו הוצאות משפט בסך 60 אלף שקלים.
