ועדת קדמי הגישה היום את
המלצותיה הסופיות לשרי התמ''ת והאוצר ותגובות משרד החקלאות וארגוני החקלאים לא מאחרות לבוא. דו״ח הועדה מציע שורת הצעות שיביאו לסגירתן של מאות רפתות במשק המושבי באזורי הפריפריה ולפגיעה חמורה ברווחיות ענף הרפת.
ממשרד החקלאות נמסר היום בתגובה: ''משרד החקלאות נדהם מפרסום דו''ח ועדת קדמי. הצוות לא קיים שום דיון בתוצאות השימוע שנערך בראשית חודש אפריל לנציגי ענף החלב. לדו''ח לא צורפה כל התייחסות להסתייגויות המהותיות של משרד החקלאות האמון על ניהול משק החלב. פרסום הדוח גורם להטעיית הציבור, ועל כן משרד החקלאות דורש לגנוז מיידית את הדוח, כיוון הוא מטעה את הציבור ואת מקבלי ההחלטות.''
מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, קורא לראש הממשלה בנימין נתניהו שלא להעלות את דו״ח קדמי בנושא החלב לישיבת הממשלה, ללא הגעה להבנות עם הרפתנים. ''אל תפתח חזית נוספת עם הרפתנים ׳מלח הארץ׳, ועשה כל מאמץ להגיע להסכם הוגן עמם (דבר שלא נעשה בדו״ח קדמי לנושא החלב). חבל שדווקא אתה תירשם בהיסטוריה כמי שחיסל את ענף החלב - פאר היצירה של החקלאות הישראלית והעולמית במאה השנים האחרונות''.
''גם הצרכנים זוכרים שמחירי מוצרי החלב האמירו גם בזמן שמחיר החלב הגולמי ירד''בהתאחדות מגדלי הבקר לחלב אומרים היום כי למרות שכבר הוכח על ידי מחקרים ובדיקות, כולל חברת ממ"י של הכנסת, כי אין כל קשר בין מחיר מוצרי החלב לצרכן לבין מחיר הניתן לרפתן עבור החלב הגולמי ולמרות שהמחיר לרפתן לא השתנה ולא עלה מינואר 2008 ועומד עדיין על 2.09 ₪ לליטר חלב גולמי, ממשיך השר שמחון במסע לחיסול הרפת הישראלית וחיסול הפרנסה בפריפריה הרחוקה כנקמה ברפתנים וכחבל הצלה להישרדות פוליטית לאחר שנכשל ניסיונו לזכות בתפקיד יו"ר קק"ל.שמחון אף מחרים את ישיבות המשא ומתן שיזם מנכ"ל משרד ראש הממשלה.''
יעקב בכר, מנכ"ל התאחדות מגדלי בקר לחלב: ''שר התמ"ת שלום שמחון דרש בעבר מהרפתנים לוותר על 10 אג' ממחיר החלב הגולמי, כאשר לא עלה בידו, ניתק מגע עם הרפתנים ופועל בכוחנות לשלוח יד לכיסם של הרפתנים, שהינם האחרונים בשרשרת הרווח של החלב, ועל לא עוול בכפם. המלצות ועדת קדמי מוכיחות, כי העובדות כלל לא הפריעו לאותם גורמים שמלכתחילה החליטו להביא לקריסת משק החלב הישראלי. המטרה שסומנה בראשית דרכה של הועדה בעינה נותרה מבלי כל קשר לכל חוות הדעת המקצועיות ובהתעלמות מוחלטת מאופיו המיוחד של משק החלב ואף התעלמות בוטה מטובת הצרכן ומצרכיה הדמוגרפיים של מדינת ישראל.''
עוד אומר בכר, כי ''השר שמחון יודע היטב, כי האשם בעליית מחירי מוצרי החלב הינו פער התיווך של רשתות השיווק. גם הציבור יודע זאת ולמרות זאת ממשיך שמחון את משא הנקמה האישית, כאשר הוא יודע, כי תוצאותיו יהיו הרות אסון לפריפריה. אנו שמחים, כי הרוב המכריע של חברי הממשלה כמו גם של חברי הכנסת הבהירו הבהר היטב, כי לא יתנו לגחמה של שר אחד ומספר פקידים להביא להרס מטה לחמם של מאות רבות של משפחות בעוטף עזה, בעמקים, בגולן ובכל הפריפריה הישראלית ובטוחים, כי גם הצרכנים זוכרים שמחירי מוצרי החלב האמירו גם בזמן שמחיר החלב הגולמי ירד. ענף החלב ימשיך לקיים את המגעים האינטנסיביים עם לשכת ראש הממשלה על מנת להבטיח המשך התייעלות משק החלב בישראל מבלי להביא לקריסתו" אומר יעקב בכר.
תנועת המושבים: ''לא נקבל הסכם שפוגע רק בחקלאות ומגדיל את הרווחיות של המחלבות ורשתות השיווק''בפגישה שנערכה אמש מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל מאיר צור לנציגי הרפתות המשפחתיות על רקע ההסכם המתגבש במשק החלב, אמר צור כי יאפשר רק הסכם כולל המטפל ברווחיות רשתות השיווק והמחלבות ולא רק בחוליה הכי פחות משמעותית למחיר הצרכן – הרפתנים. ״לא נקבל הסכם שפוגע רק בחקלאות ומגדיל את הרווחיות של מחלבות ורשתות השיווק״. הצהיר צור בפגישה והוסיף: ״זו בושה שמשרד רוה"מ מציע תקציב של 250 מליון ₪ לחיסול של 150 רפתות במקום ללהקצות את הכסף לפיתוח הפריפרייה, בנגב, בערבה ובגליל. הסכם שלא יכלול את כל שרשרת הערך, לא יתקבל".
בתנועת המושבים זועמים על הצעת משרד רוה"מ שכותרתה חיסול 150 רפתות במושבים. צור דורש לערוך הסכם כולל במשק החלב, שיכלול את כל הגורמים – רפתנים, מחלבות, רשתות שיווק וממשלת ישראל, ולא להיטפל לחוליה החלשה והכי פחות משפיעה על המחיר לצרכן - הרפתן. "להוריד כמה אגורות לליטר חלב גולמי רק יפגע ברפתנים ויגדיל את הריווחיות של המחלבות ורשתות השיווק, זה לא ישפיע על המחיר לצרכן״ אמר צור. לדבריו, חייבים ליצר הסכם כולל שהצדדים שותפים בו לפי חלקם היחסי; מכאן שעל כל אגורה שתקוצץ במחיר חלב גולמי, יש לקצץ 4 אג' מהמחלבות ו 8 אג' מרשתות השיווק.
בהתייחסו למדיניות הממשלה אמר צור: "חבל שממשלת ישראל היא האחרונה להבין את חשיבות הייצור המקומי בחקלאות ובתעשייה, ועסוקה בהגדלת הייבוא והקטנת הייצור המקומי - מהלך שהוכיח עצמו כלא יעיל שלא מפחית את הנטל מהצרכן ורק פוגע במקומות עבודה. לאחר שנה של מאבק מול הממשלה שרוצה לפגוע בנו, הגיע הזמן להסכם ארוך טווח, ל-10 שנים, כדי שנוכל להמשיך ולהיות משק החלב המוביל בעולם. ההסכם צריך להגדיל את מכסת המינימום של המשק המשפחתי ל-700 אלף ליטר, מה שיאפשר התייעלות. ישנן השלכות לפגיעה בחקלאות. נטישת שטחי קרקע עצומים תהפוך אותם לשממה ותעודד כניסה של גורמים פולשים אליהם. זו תהיה למעשה מסירה מרצון של הקרקעות לגורמים אחרים וסיום עצוב של אחד הפרקים החשובים בציונות".
צור פנה לשרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד וכתב:" מהיכרותי עמך אני יודע שתפיסה זו נוגדת את תפיסת עולמך. את, שדואגת להגדלת היקפי החקלאות ולרווחתם של החקלאים, דוגלת בפיתוחים ומחקר ופועלת רבות למען מטרות אלה. לא זו מטרת הציונות והמפעל ההתיישבותי המפואר ובטח לא מטרתו של משרד החקלאות ופיתוח הכפר. רק מתווה נרחב שיכלול בתוכו את המחלבות, דרך הרשתות ועד לצרכן הקצה, יביא בשורה אמיתית.
איפה ההמלצות הספציפיות לגבי היצרנים, היבואנים והרשתות?מייסדי תנועת ישראל יקרה לנו, בני גרוברמן ואייל עופר, מיוזמי מחאת הקוטג' ויוקר המחייה מסכימים שהמסקנות אמנם חותכות לגבי היצרנים והמשווקים: ''הם העלו מחירים גם איפה שלא היה צריך, אולם אין במסקנות פגיעה ממשית בהם, בניגוד לפגיעה ברפתנים. אנו מצפים מהכנסת להציב את הורדת מחירי המזון כיעד לאומי ולמדוד את השגתו מדי רבעון. אין בדו"ח המלצות ספציפיות שהיינו מצפים לראות בדו"ח של וועדה מקצועית שעבדה במשך שנה''
"התנועה מברכת על ההכרה כי בעיית התחרותיות, וקיומם של אוליגופולים בשוק המזון מוכר כעת כסיבה העיקרית לכך שישראל היא המדינה היקרה ביותר בעולם במחירי מזון. אנו מצרים על כך שלמרות שהועודה קיבלה את עמדתנו לגבי ריכוזיות מקטע האספקה (יצרנים ויבואנים) וכן מקטע השיווק - לא מופיעות בדו"ח המלצה ברורה לפירוק המונופולים - כצעד אחרון שאותו יש לנקוט והיה אם מחירי המזון לא ירדו. הציבור הישראלי מצפה לראות ירידה אמיתית ורציפה במחירי המזון, איננו רוצים לחכות עוד שנה ולשמוע ש'פטיש חמישה קילו' לא עבד.
"דווקא כעת, כאשר ברור שהבלוף של שר-האוצר נחשף וברור שכלכלת ישראל נחלשת - יש להביא לירידת מחירים כאמצעי להגברת הביקושים המקומים. מחירי המזון הם ההוצאה העיקרית של השכבות החלשות והן אלו שזקוקות יותר מכל לירידה במחירים".
למעט ההמלצות לגבי הרפתנים, המלצות ועדת קדמי הן עמומות וכלליות ומותירות לממשלה לעשות עמן כרצונה, כלומר את דרכי הפעולה המעשיות הוועדה מותירה לממשלה. כך למשל, הוועדה הסכימה ששוק המזון בישראל בעייתי אולם לא המליצה לאסור על חברות בגודל מסוים לקנות חברות קטנות. הוועדה המליצה לעודד מותגי מזון קטנים, אולם לא הבהירה כיצד יש לעשות זאת בפרקטיקה. הוועדה המליצה לעודד רשתות לפתוח סניפים באזורים מעוטי תחרות, בין היתר בהטבות בנדל"ן, אולם לא הבהירה מה מותר יהיה ומה אסור
