שר התמ"ת שלום שמחון נפגש היום (ג) עם מזכ"ל ארגון ה OECD אנחל גורייה וקיבל לידיו דוח שחובר ע"י מומחים בינלאומיים מטעם ארגון ה-OECD, שהוגש למטה לפיתוח אזורי במשרד התמ"ת, הממליץ להפוך את העיר אילת לעיר הירוקה הראשונה בישראל. עוד מציע הדו"ח - להקים מינהלת "קלינטק" באזור שתהווה שחקן מקשר בין גורמי המחקר, התעשייה והמימון בדרום ותחבר אותם לשלל התוכניות הממשלתיות. הדו"ח מצביע על הפוטנציאל התעסוקתי הגלום בפיתוח התעשייה הירוקה ושילובם של כעשרת אלפים עובדים במעגל התעסוקה, הודות לפיתוחה ואף ממליץ למנף את ההשקעה הצפויה במעבר בסיסי צה"ל לנגב, לטובת קידום הנושא.
במסגרת חברותה בארגון ה-OECD הצטרפה ישראל ביוזמת משרד התמ"ת לוועדה לפיתוח מקומי, כלכלי ותעסוקתי (LEED) בארגון. במסגרת זו וכחלק מסדרת מחקרים שמקיים ה-OECD לעידוד יזמות מקומית ויצירת עסקים במתווה של "צמיחה ירוקה", הושק מחקר לבחינת פיתוח תחום הקלינטק בנגב. המחקר בחן את הפוטנציאל לפיתוח תעשיית קלינטק משמעותית בנגב שתרכז סביבה מסה קריטית של חברות, הון אנושי, גופי מחקר, תשתיות תומכות והתקשרויות עם תעשיות אחרות, ואת תרומתה לקידום חדשנות בנגב – וכמובן הדרכים למימוש פוטנציאל זה.
אחת הדרכים למימוש פוטנציאל הקלינטק, כמנוע לפיתוח אזורי בנגב, היא הנעת מדיניות של "יירוק הנגב". ליבתה ואחד מהמפתחות להצלחתה, יכולה להיות יוזמת פיילוט לבנייה ירוקה וברת קיימא באילת כמודל לעיר ירוקה. האפקט של אימוץ מדיניות כזו, כך על פי הדו"ח, יכול להיות כמעין מאיץ לשינוי תפיסות לגבי האזור, להזדמנויות הכשרה ותעסוקה איכותיות לתושבי האזור ולהקמתם של עסקים קטנים חדשים בתחום זה. אחד המפתחות לפרויקט אילת העיר הירוקה יהיה בהפיכת מלונות אילת הקיימים ליעילים אנרגטית באמצעות מימון ממשלתי (ישיר או עקיף) לביצוע התאמות אלו במבני המלונות. מימון הייעול יכול לבוא ממימון מקדים של הממשלה, אשר יוחזר מהקטנת העלויות העתידיות בחסכון אנרגטי של בעלי המלונות. באותו אופן ניתן יהיה לגשת גם לייעול אנרגטי של מבני ממשל וציבור, בי"ס ובי"ח, מבני תעשייה ועוד. באופן דומה, גם תחום התחבורה יכול לעבור מהפיכה אם הרגולציה תחייב שכל התחבורה הציבורית בעיר, וזו שבבעלות הממשלה והעירייה, תהיה חשמלית. להשלמה היוזמה, מציע הדו"ח לגבש תוכנית להסמכה של עסקים כעסקים ירוקים, והכשרה והסמכה של עובדים תיושם בעיר עצמה.
הדו"ח עב הכרס, אינו מתספק בהמלצות בכל הנוגע לאילת אלא עוסק במכלול המרכיבים שיש לחזק לצורך פיתוח תחום הקלינטק, בתפקידם ותרומתם של שחקנים ממשלתיים, מקומיים ופרטיים לפיתוח התחום וכן בפרקטיקה הנוהגת לחיזוק חדשנות בישראל בכלל ובתחום הקלינטק בפרט. על פי הדו"ח, פוטנציאל תעשיית הקלינטק בנגב מקבל חיזוק מהימצאותן של כ-50 חברות קלינטק מקומיות, ומשעור הגידול הגבוה בארץ של פירמות בתחום – כמעט פי 2 מכל אזור אחר בארץ: 4 חממות טכנולו, מחלקות מחקר אוניברסיטאיות ומרכזי מחקר עצמאיים המהווים כשליש מסך היקף המחקר בתחום בישראל. זאת, במקביל להיקף ההשקעות הפרטיות ההולך וגדל בתחום בישראל ועומד כיום על כ 415 מיליון דולר.
עוד קובע הדו"ח כי קיים פוטנציאל לביקוש מקומי מהתעשייה הכימית המתקדמת הממוקמת בנגב ומהמעבר של בסיסי צה"ל בהשקעה מצטברת של כ-26 מיליארד שקל. עורכי הדו"ח ממליצים כי חלקים מהתקציב האמור, יוקדשו ויופנו להשקעה בתשתיות ובנייה ירוקה, שתאפשר מחד, חיזוק התעשייה הירוקה בנגב בטווח המיידי ובטווח הארוך - תתרום לחיסכון באנרגיה ופגיעה סביבתית. בפרק האחרון בדו"ח גובשו המלצות מדיניות לפיתוח תחום הקלינטק בישראל, תוך התבססות על הניסיון הבינלאומי במדינות בהם אתגרים דומים קיבלו מענה אפקטיבי, כגון דנמרק, שוודיה, גרמניה, קליפורניה ועוד.
בין ממצאי הדו"ח:
• תחום התעסוקה וההון האנושי: הדו"ח מציין לחיוב את התרבות היזמית בישראל אך גם את המחסור בעובדים משכילים ומיומנים (מהנדסים, חוקרים) בנגב והקושי למשוך עובדים אלו לאזור. עם זאת, מחירי הדיור העולים במרכז הארץ ומעבר מחנות צה"ל לנגב מהווים הזדמנות להגירה חיובית של עובדים הנדרשים לפיתוח תעשיית הקלינטק בנגב.
• תחום העסקים: הדו"ח זיהה את המומחיות של ישראל בפיתוח טכנולוגיות מים (טיהור שפכים, התפלה) ובניצול אנרגיה סולרית ומציין כיתרון את השטחים הפתוחים שטופי השמש הרבים הנמצאים בנגב. עם זאת, חלק ניכר משטחים אלו תפוס על ידי צה"ל או נמצא במחלוקת עם האוכלוסייה הבדואית, חברות הקלינטק בנגב נתקלות בקשיי מימון ואינן מקבלות מענה הולם משוק ההון וחסרה תשתית מתכללת אשר יכולה לתאם ולחבר בין בעלי העניין.
• תחום מוסדות המחקר: כשליש מנפח המחקר בתחום ממוקם בנגב, עם התמחות בטכנולוגיות מים, שמש והנדסת חומרים. הדו"ח מיפה את השחקנים הקיימים בנגב ואת הקשרים ביניהם ומצא שבדומה למתרחש בחו"ל, לא מתבצעת זליגה טבעית של ידע מהאקדמיה אל התעשייה ויש צורך בשינוי מודל העבודה ליצירת חיבורים ישירים ביניהן. בכדי שקשר זה יהיה יעיל יש צורך בחיזוק התשתית התעשייתית בנגב הנמצאת בפיגור מאחורי תשתית המחקר.
בנוסף, הדו"ח מציע 6 פעולות מפתח אסטרטגיות על מנת לתת מענה לאתגרים העולים ממנו: השקעה ביצירת אילת כעיר מודל ירוקה , השקעה במרכזי מצוינות למחקר בתחום, הקמת מרכז אימות טכנולוגי (Validation Center) לקלינטק, קידום פרויקטים משותפים של חדשנות (בין ישראל לבין ה – OECD), קידום יוזמות של רכש ממשלתי "ירוק" והקמה וארגון של מינהלת אשכול קלינטק אזורי בנגב.
שר התמ"ת שמחון אמר כי ענף הקלינטק הוא אחד הענפים בעלי הצמיחה המהירה ביותר בעולם וזהו אתגר אמיתי בעבור ישראל להיות מובילה עולמית בתחום.
יצירת אשכול קלינטק בנגב יוכל לאפשר לממשלת ישראל לעמוד בשני אתגרים חשובים גם יחד: קידום אסטרטגיה ל"צמיחה ירוקה" שתייצר גידול במספר מקומות העבודה וההכנסה, תוך שימוש בר-קיימא במשאבים טבעיים ופיתוח אזורי המבוסס על ניצול ושיפור הנכסים הקיימים בנגב.
ההמלצות מהוות הזדמנות פז עבור ישראל ליצור מודל פיתוח מתקדם ולבסס עצמה בקדמת החדשנות העולמית בתחום והזדמנות להאיץ את פיתוח הנגב באמצעות תחום זה. ההמלצות מאפשרות שיפור המדיניות בתחום, יצירת תשתית מקומית תומכת למגזר העסקי, האצת הפיתוח הטכנולוגי וחשיפת הפעילות בישראל להתעניינות מצד שווקים מפותחים ומתפתחים המשוועים לטכנולוגיות קלינטק חדשות.
המשרד יבחן את ההמלצות ומתכוון להכין בעקבותיהן תוכנית עבודה מסודרת ליישומן, המתייחסת לכל המרכיבים שלדעתנו חשוב יהיה לאמץ.
גורייה אמר בעת הגשת הדוח כי מטרתו להפוך את הנגב לשם נרדף לדרך חדשה.
אבי פלדמן, מנהל המטה לפיתוח אזורי מציין: אנו רואים ביישום המלצות הדו"ח צעד חשוב במימוש החלטת הממשלה להפוך את ישראל למעצמה טכנולוגית בתחומי הקלינטק והאנרגיות המתחדשות ולהזדמנות להאיץ את פיתוח הנגב באמצעות תחום זה.
