מטמון תכשיטים נדיר ויקר ערך בן 3,100 שנה התגלה ע''י חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בחפירות בתל מגידו. המטמון הוא מהתקופה שבה התקיימה שם עיר כנענית, והוא מתוארך לראשית תקופת הברזל. יישוב זה היה העיר הכנענית האחרונה במגידו, בטרם הפכה אותו ממלכת ישראל הצפונית לנחלתה.
לפני כשנתיים, בקיץ 2010, נמצא בחפירות בתל מגידו כלי חרס קטן שהונח בתוך קערת חרס, והיה מכוסה בקערה נוספת. הכד הפנימי היה מלא בעפר דחוס והוחלט שלא לרוקן ולנקות אותו אלא לשלוח אותו כמו שהוא לבדיקה במעבדת הארכיאולוגיה במכון ויצמן. זאת, במטרה לנסות ולדגום את החומרים שהונחו בכלי כדי להבין טוב יותר את השימוש שנעשה בו.
החפירה בתל מגידו, בראשותם של הפרופסורים דוד אוסישקין וישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל-אביב ואריק קליין מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בארה"ב, מתנהלת מזה כעשרים שנה. השטח בו נמצא כלי החרס עם המטמון נחפר בניהולו של מר ערן אריה.
בחודש יולי האחרון רוקן הכלי בצורה מבוקרת במעבדות הרסטורציה של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, ולתדהמת הנוכחים במקום התברר, כי הוא מכיל תכשיטים יקרי ערך. כבר עתה, ברור שזהו אחד המטמונים העשירים ביותר מתקופת התנ"ך שנמצאו בישראל. המטמון כולל תשעה עגילים גדולים וטבעת חותם (עם חריטה של דג), כולם עשויים זהב, וכן יותר מאלף חרוזים קטנטנים מזהב, כסף וקרניאול (אבן חצי-יקרה בצבע כתום עז), שנשזרו לכדי מחרוזת מרהיבה. כמו כן, נתגלה במטמון צרור עטוף בבד פשתן, ובו תכשיטים נוספים עשויים כסף.
מצב ההשתמרות של החפצים טוב מאוד. אחד מעגילי הזהב הוא יצירת אמנות שטרם נראתה כמותה במכלול התכשיטים שנחפרו באזורנו. זהו עגיל דמוי סל, שבתוכו מעוצבת ציפור קטנה, אולי יען. לחלקו החיצוני חוברו שמונה בעלי חיים מיניאטוריים עם קרניים, ככל הנראה עיזים. למרות שלא נמצאה מקבילה מדויקת לחפץ, סגנונו וכן העובדה שהוא עשוי מזהב מרמזים על השפעה מצרית בייצורו.
פרופ' קליין מסביר, כי "השפעה מצרית במגידו מוכרת היטב בתקופה בה מדובר". המטמון נמצא בתוך פך חרס קטן, בפינתה של חצר מרווחת ומרוצפת באבן. הפך הוצב בתוך קערת חרס והונחה עליו קערה נוספת, ששימשה כמכסה. סביר להניח כי הייתה זו קופסת התכשיטים של בעלי הבית. פרופ' אוסישקין הוסיף, כי "היה זה אולי אוסף תכשיטים של אישה כנענית שהתגוררה במקום". למרות מצבם הכלכלי הטוב של תושבי המבנה, לא שפר עליהם גורלם, ובסביבות שנת 1,100 לפני-הספירה חרב ביתם. עדיין לא ידוע מהן הנסיבות שהביאו לחורבנו של המבנה, ומדוע לא שבו תושביו לקחת את תכשיטיהם.
עד כה נמצאו בארץ כ-25 מטמוני תכשיטים מתקופת הברזל – רובם מכילים אך ורק חפצי כסף. "חשיבותו של המטמון החדש ממגידו נעוצה בכמות הזהב הרבה שהוא מכיל", אומר פרופ' פינקלשטיין. "כמו כן, העובדה שהוא מתוארך בצורה טובה לראשית ימיה של תקופת הברזל, תאפשר לעמוד על ראשית השימוש בכסף באזורנו ועל היעלמותם, המוחלטת כמעט, של חפצי זהב, שהתרחשה במקביל לנסיגת השלטון המצרי מכנען בסוף תקופת הברונזה המאוחרת (סביב שנת 1,150 לפנה"ס)". המטמון יעבור אנליזות רבות באוניברסיטת תל-אביב, במכון ויצמן ובמוזיאון ישראל, בטרם יוצג לקהל הרחב.
| 
|
| תכשיטי המטמון |
| |
| 
|
| החרוזים |
| |
 |
| טבעת חותם עם חריתה של דג |
| |
 |
| עגיל הזהב היחודי (משני צידיו) |
הצילומים באדיבות: © משלחת חפירות מגידו, ע"י פבל שרגו
