עלייה בטמפרטורות השנתיות, ירידה בכמות המשקעים, מדבור דרום הארץ, עלייה באירועי גלי חום, הצפות ושיטפונות - זו התחזית הקודרת לעשור הקרוב, כפי שפורסמה בחודש ינואר האחרון בחלק הראשון מתוך דוח מומחים להיערכות לשינויי אקלים בישראל.
הטמפרטורות השנתיות הממוצעות יעלו בין 0.3-0.5 מעלות לעשור; תירשם ירידה של 1.1% עד 3.7% בכמות המשקעים הממוצעת, תתגבר תופעת המדבור; נצפה בעלייה במשך ובעוצמת גלי החום; ונאלץ להתמודד עם עלייה באירועים קיצוניים כדוגמת הצפות ושיטפונות. הדוח גם התריע מפני גל פליטים שיסתננו לישראל בשל שיטפונות ומכות בצורת.
דו''ח מרכז הידע הכולל כ-100 מומחים, הגיש אתמול (ב') את המלצותיו לשר להגנת הסביבה גלעד ארדן, לדרכי פעולה ביניהן: המלצות לפעולה בתחומי המים, הבריאות, המגוון הביולוגי, אקלים, בנייה ירוקה, גיאו-אסטרטגיה וכלכלה. לדברי מחברי הדו''ח, הטוב ביותר שישראל יכולה לעשות בעשור הקרוב, הוא להפוך חששות ואיומים כתוצאה משינויי האקלים למנוף לקידום פרויקטים שעל החברה הישראלית חשוב לקדם ממילא.
ישראל עלולה לשמש מדינת מעבר למהגרים שינסו להגיע לאירופה
המומחים מזהירים כי ישראל עלולה לשמש מדינת מעבר למהגרים שינסו להגיע לאירופה ממדינות שיוכו בבצורות ומעליית מפלס הים, כדוגמת מדינות צפון אפריקה מצרים וירדן. הצוות קורא גם להשלמת גידורה של ישראל בכל גבולותיה כולל 'גדר ימית' בים התיכון ובים סוף. הדוח מבקש גם לשנות את המיקוד בניהול היצע המים ותעדוף ניהול ביקוש למים. "בניגוד למדיניות מדינת ישראל הקיימת בניהול משק המים, יש למקסם מאמצים בשיפור היעילות של היצע המים, מחזור מים ומניעת דליפות, כמו גם קידום פעילויות ניהול הביקוש למים לפני השקעה בבניית מפעלי התפלה הכוללים עלויות חיצוניות גבוהות''.
בין ההמלצות הכלולות בדו''ח מלבד היצע המים ובניית גדרות הפרדה בין ישראל לשכנותיה: הגברת השמירה על קרקעות חקלאיות על מנת להבטיח המשך אספקת מזון לישראל, הגברת אספקת הגז הטבעי לכל מתקני החשמל החדשים, בחינת מתן תמריצים למגזר הפרטי לפרויקטים של ניקוי בארות ומי תהום. הגברת השימוש החוזר במים אפורים, מתן תמריצים כלכליים המעודדים בנייה ירוקה, התניית עמידה בתקני בנייה ירוקה בעת רכישת פוליסת ביטוח, מיסוד דירוג חיסכון אנרגטי של מבנים אשר יהווה שיקול בזמן ביצוע עסקות נדל"ן, איסוף מי גשמים מכל מבני הציבור והחדרתם לקרקע, מדיניות חדשה בטיפוח בניה תת-קרקעית, הכנת צה"ל - לרבות בדיקה מחודשת של מיקום מתקנים בכלל ובסמיכות ליערות ועצים במיוחד, שינוי בזמני אימונים, בניית מתקנים, לבוש, מזון ומניעת מחלות.
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: "שינויי האקלים כבר כאן ומחייבים היערכות כוללת. לשינויים אלו השלכות חברתיות כלכליות ביטחוניות ואקולוגיות המחייבות שינוי דפוסי התנהגות של הפרט, התעשייה והמדינה כדי למזער את הפגיעה האפשרית".
''הסתגרות מאחורי גדרות אינה יכולה להוות פתרון''
''חיים וסביבה'', ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל מברך על הגשת הדו"ח. מנכ''ל הארגון נאור ירושלמי אמר היום: "אנו קוראים לממשלה לאמץ את המלצות הדו"ח ולהכין בהקדם תכנית עבודה מקיפה, הכוללת גם תקציבים מתאימים, כדי להיערך לפגיעה הידועה מראש של משבר האקלים. היערכות מוקדמת תאפשר לצמצם את הנזקים הצפויים, ואף לנצל לחיוב הזדמנויות שייווצרו בעקבותיו, בעיקר בצורך בטכנולוגיות סביבה בעולם. לצד היערכות להשלכות המשבר יש צורך להמשיך גם במילוי המחויבות הבינלאומית של ישראל להפחתת פליטות גזי חממה מתחומה.''
עם זאת, אומר ירושלמי, כי הסתגרות מאחורי גדרות אינה יכולה להוות פתרון, אלא יש חשיבות לפיתוח שיתופי פעולה עם מדינות שכנות וסוכנויות בינלאומיות, כדי לפתח עמידות בכל הרבדים להשלכות הידועות מראש של המשבר. ''בארגון חיים וסביבה מביעים הערכה לפעילותו של מרכז הידע להיערכות לשינויי האקלים בראשות פרופ' אופירה איילון ופרופ' מוטי שכטר, ומביעים תקווה כי פעילותו החשובה תימשך גם בשנים הבאות.''
