במסגרת תערוכת אגריטך 2012, שתתקיים השבוע בגני התערוכה בתל-אביב, יוענקו מטעם עמותת אגריטך פרסים לחקלאים, מדריכים, חוקרים יצרנים, חברות ותאגידים מצטיינים, העוסקים בקידום החקלאות. הטקס יתקיים ביום רביעי (16 במאי) בביתן 10 אולם A2 בשעה 17:00 בסיום כנס CIPA.
הפרסים יוענקו למצטיינים בתחומי החקלאות השונים כהוקרה לאלה המובילים את החדשנות בפיתוח וקידום הטכנולוגיה בחקלאות. אירוע אגריטך המהווה חלון ראווה לחקלאות ישראל והישגיה, הינו במה ראויה והזדמנות טובה לציין את המצטיינים בתחומם. אמות המידה לקבלת הפרס הן תרומה ייחודית לייצור החקלאי על כל שלביו כולל שיווק, חדשנות יוצאת דופן שתרמה לקידום או קפיצת מדרגה, פעילות יוצאת דופן שתרמה לקידום ייחודי ומפעל חיים בחקלאות.
להלן שמות הזוכים בפרסי אגריטך (לפי סדר ה א' ב') ונימוקי צוות השופטים לגבי כל אחד מהם:
יאיר אזולאי - פרס אגריטך בקטגוריה חקלאי
יאיר הגיע כעובד חקלאי אחרי שירותו הצבאי לבקעת הירדן ללא כל הכשרה חקלאית קודמת מהעיירה שדרות בשנת 1984, ולאחר מכן שימש בתפקידים שונים בבית האריזה ובתפקידי ציבור. בשנת 1991, לאחר הסדר הקיבוצים והמושבים, נקלט במושב תומר וקיבל הקצאת קרקע של 40 דונם כמקובל באזור. שנה לאחר מכן כבר שכר חלקות קרקע מהקיבוצים השכנים בהם שתל 100 דונם בננות ו 150 דונם קנרס (ארטישוק). בהמשך, הקים בית אריזה להבחלת בננות ושיווקם. מלבד שיווק תוצרתו, יאיר שיווק גם תוצרת שנקנתה ממגדלים אחרים. מערכת שיווקית וגידולית זו משמשת אותו גם כיום. בהמשך הקים משתלת צמחי נוי (שנת 2000) בהיקף של 40 דונם.
בשנים 1999-2000 החל לגדל פלפל בבתי רשת וכיום מגדל יאיר פלפל ע"פ שטח כולל של 500 דונם בהם 300 דונם מנהרות עבירות "2, 100 דונם מנהרות "1, בתי צמיחה "טכנולוגיים" (הכוללים חימום, אוורור מאולץ, מסכים תרמיים, בקרת אקלים מתקדמת) וכן 50 דונם עגבניות צ'רי בשטח פתוח.
בשנת 2005 הקים חברת ייצוא של תוצרת חקלאית המשווקת רק את תוצרתו לחו"ל. על מנת לטפל בתוצרתו ברמה הגבוה ביותר, הקים יאיר בית אריזה הכולל מערכי מיון מתקדמים וחדרי קירור מבוקרים וכל האמצעים הנדרשים על מנת להבטיח עקיבות מלאה של תוצרתו מהשטח למדף ושקיפות מלאה ללקוח עבור המוצר אותו הוא קונה.
יאיר אזולאי, הינו חקלאי ומנהל מצטיין המנהל משק חקלאי למופת בכל שלבי הגידול והשיווק. במשך כל השנים שמר יאיר על קשר רציף עם מערכת ההדרכה השה"מית . המערכת המקצועית שאבה ולמדה מניסיונו של מגדל מצטיין.
האופן בו יאיר מנתח שיווקית, חקלאית וכלכלית את מגמות הגידול והשיווק של פלפל לסוגיו השונים, הרצון לחלוק ולשתף את הסובבים אותו באינפורמציה והידע שצבר, האינטראקציה שלו עם שווקי היעד והמגדלים המובילים באירופה, היכולת להטמיע ולעבוד עם כל טכנולוגיה ניהולית חדשה ומתקדמת (מערכות בקרת אקלים מרחוק, מערכת בקרת ניהול ועוד)
על כל אלה ועוד מגיע ליאיר אזולאי להיות החקלאי המצטיין במסגרת תערוכת אגריטך 2012.
ד"ר נתיב דודאי - פרס אגריטך בקטגוריה של חוקר
תחנת מחקר נוה יער וענף תבלינים בישראל פועלים יחד זה יותר מ-25 שנה. ד"ר נתיב דודאי הינו חלק בלתי נפרד מהצוות ובשנים האחרונות אף מוביל את טיפוח זני התבלינים בישראל. אגודת מגדלי התבלינים וד"ר נתיב דודאי פועלים יחד ברמה יום-יומית.
נתיב הוא איש קואופרטיבי ברמה יוצאת דופן וכל העוסקים במלאכת גידול תבלינים ושיגורם לשווקי חו"ל מנהלים איתו קשר רצוף, הוא מתגייס מיד לחיפוש פתרון לכל בעיה וכאלו לא מעט בענף התבלינים. הישגיו המקצועיים הם יוצאים דופן והם הביאו לתוצאה: תבליני ישראל, במיוחד בזיל - נחשבים לטובים ביותר בעולם מבחינת האיכות, חיי מדף. זו תוצאה של פעילות נמרצת של מחלקה בניהולו של נתיב בתחום טיפוח מיני תבלינים.
ד"ר נתיב דודאי הינו חוקר בתחום צמחי רפואה ותבלין. ענף זה הינו מענפי הדגל של יצוא תוצרת חקלאית. ההצלחה המסחרית נובעת בעיקר משילוב של מחקר ופיתוח יצירתיים ורמה מקצועית גבוהה של החקלאים המעורבים. לנתיב תרומה מכרעת בפיתוח הענף והישגיו.
מאז שנת 1983 בה החל את עבודתו במרכז המחקר נווה-יער, כמהנדס מחקר ולאחר סיום בדוקטורט כחוקר, עסק נתיב בפיתוח שיטות גידול של שורה ארוכה של צמחי תבלין ביניהם: קורנית, אורגנו, מריום, בזיל, שמיר, רוקט, כוסברה, מרווה, מליסה, מנטה. פיתוח פרוטוקולי הגידול נעשתה בשיתוף פעולה עם מדריכים ומגדלים ותוצאות העבודה יושמו ע"י מגדלים שהגדילו והרחיבו את שטחי הגידול ויעילותו. כמו כן הוביל נתיב מחקרים ומיזמים להחדרה של גידולים חדשים בענף כמו סטיביה כממתיק טבעי, מרווה מרושתת לגידול והפקת אומגה-3 וחומצה לינולאית מהזרעים וכן את הצמח התבלין רוזמרין. כל אלו הובילו להגדלת מגוון הגידולים ולהרחבת תחומי ההכנסה של מגדלי התבלינים בישראל. בנוסף פיתח נתיב זנים חדשים של מגוון תבלינים כמו רוזמרין "ברביקיו", זני בזיל העמידים למחלת הפוזריום ולעקת קור.
על תרומתו הייחודית והחשובה להתפתחות ענף התבלינים מצאנו את ד"ר נתיב דודאי ראוי לפרס אגריטך לשנת 2012, על כישרונו היוצא דופן, על מקוריות, איכפתיות ושיתוף פעולה ותרומה הרבה לענף התבלינים/
אבישי וזה פרס אגריטך בקטגוריה של הדרכה
אבישי וזה, ממ"ר בכיר מיכון לגד"ש וירקות ש"פ. פעיל למעלה מ 30 שנה לקידום המיכון בענף הירקות ובגד"ש בפרט. כמו כן משמש כמדריך מיכון וטכנולוגיה פעל רוב זמנו בנגב והגיע עד ניהול האגף למיכון וטכנולוגיה, שה"מ.
כל חייו המקצועיים פעל למציאת פתרונות מיכון לטובת החקלאים ועסק בהתאמת ציוד מחו"ל לעבודה בארץ, תוך קשר הדוק וליווי היצרנים מחו"ל. על פועלו זה זכה לתשבחות רבות מחקלאים, מדריכים בארץ וכן מיצרנים בינלאומיים של ציוד ומכונות חקלאיות. מהווה את הסמכות המקצועית בארץ למיכון לעיבוד קרקע. ממליץ לחקלאים לגבי כל מיכון מתאים ובעיקר לאחרונה על ציוד לעיבוד משמר קרקע - אפס עיבוד כמו מינימום עיבוד. מלווה ומנחה את החקלאות המדייקת.
אבישי הוציא במהלך השנים הנחיות להפעלת קומביינים המהווים תנ"ך לכל העוסקים בענף. הנחיותיו המקצועיות לגבי תפעול ועבודה עם כלי עיבוד הן, נר לכל המגדלים בארץ. שותף מלא לפיתוח קומביינים לאיסוף ירקות עלים כגון חסה ומכונת שתילה, בענפי הירקות. פועלו בתחום הקומביינים לתפו"א, יחד עם המכון להנדסה תרם להמצאות כלים מתאימים לחקלאים הישראלים ולפיתוח וקידום ענף תפו"א. פרסם עשרות מאמרים המתארים מכונות ויתרונותיהן.
אבישי וזה הצטיין בפעילותו היוצאת דופן בהיקפה, תוך גילוי יוזמה, מעורבות וסיוע למאות מגדלים ומשקים ולרוב תוך השקעת זמן ומאמצים.
על כל זה אני מוצא את מר אבישי וזה לזכאי לפרס אגריטך למען חקלאי ישראל בפרט והחקלאות בכלל.
דוד סדן - פרס אגריטך בקטגוריה של מפעל חיים
דוד סדן סיים את עבודתו בשה"מ ובשירות השדה עם הגיעו לגיל 70, בשנת 1999 לאחר יותר מ-40 שנה בשירות המדינה. כבוגר פלמ"ח ויוצא קיבוץ שמיר את רוח ההתנדבות והמסירות לחקלאים ולחקלאות במשך כל שנות עבודתו וגם לאחר מכן כמתנדב יום בשבוע.
דוד החל את עבודתו כ"בוגר קיבוץ" - טכנאי חקלאות. תוך כדי עבודה השלים את השכלתו האקדמית כשהוא אינו מסתפק בתואר "בוגר" אלא משלים גם "מוסמך" והופך תוך כדי כך, לצד עבודת ההדרכה, גם לאיש מפתח בפיתוח המקצועי והמחקר השימושי בתחומי קרקע-מים-צמח בנגב.
אנו ממליצים להעניק לדוד סדן פרס עבור מפעל חיים על תרומתו לפיתוח החקלאות בנגב בכלל, ועל תרומתו לשימוש במים וקרקעות שוליים לצרכי חקלאות בפרט. לדוד תרומה מרכזית ביישום השימוש במי שפד"ן, מים מליחים ממקורות נוספים תוך כדי שמירה על ערכי איכות הסביבה ושיפור מתמיד בכמות ואיכות היבולים. לדוד חלק חשוב, ביחד עם יהודה זוהר ז"ל, בהחדרת ההשקייה בטיפטוף במגוון גידולים, מהדרים ועד ירקות, ברחבי הנגב.
תרומתו של דוד והקניית הידע שלו, באמצעות אישיותו ומנהיגותו, בתחום ההשקייה והדישון לכלל החקלאים בנגב ניכרת ביותר והיא יסוד מוסד בחקלאות המודרנית והפרחת הפעילות החקלאית בנגב, כפי שניתן לראות כיום.
ייחודו של דוד הוא בשילוב הייחודי של מקצועיות רבה, מנהיגות אישית ומקצועית, אמונה בחקלאות ובחקלאים, סקרנות והתלהבות בלתי פוסקים, חריצות ומסירות בלתי נלאים והיותו ציר מרכזי לכל בעלי העניין בקידום החקלאות בנגב - הן למקבלי ההחלטות, לחוקרים, למדריכים, לחקלאים ולגופים השונים המלווים את הפעילות החקלאית כל השנים. יכולת ההתמדה שלו לעסוק בקידום החקלאות בנגב למעלה מארבעים שנה, כאילו זו רק תחילת דרכו המקצועית יוצאת דופן. בזכות האמור לעיל, תרם דוד, תרומה סגולית ייחודית, להפרחת הנגב, קידום החקלאות הצמחית באזור זה ותרומה רבה לקיומה הכלכלי והמקצועי. דוד סדן נחשב למוסד במגזר החקלאי!
על כל אלו ראוי דוד סדן לפרס על מפעל חיים.
ד"ר שמעון פיבוניה - פרס אגריטך בקטגוריה של חוקר
ד"ר פיבוניה הינו חוקר הגנת הצומח משכמו ומעלה התורם רבות לחקלאות ישראל בכלל ולאזור הערבה בפרט. בהכשרתו שמעון הינו פיטופתולוג שבעבודת הדוקטורט חקר את מחלקת ההתמוטטות הפתאומית במלון, השתלם בארה"ב לאחר מכן וחזר לעבוד במו"פ ערבה תיכונה וצפונית כחוקר מהמניין. במחקריו המוקדמים עסק במחלות צמחים אך בפועל בעבודתו באזור הערבה הוא עוסק בכל נושאי הגנת הצומח ובכלל זה במזיקים התוקפים את גידולי האזור ושאר בעיות.
מחקריו של שמעון הניבו כבר תוצאות רבות ופתרונות המיושמים בישראל ובכלל זה בערבה הביאו לתמורה כלכלית רבה למגדלים. לדוגמא, הוא פיתח כלים להחלפת השימוש במתיל ברומיד בערבה באמצעות ממשק להדברה משולבת של מחלת ההתמוטטות של המלונים.
שמעון כבר עבר לנושא השימוש בכנות אשר יפתרו בעיות נוספות בגידול זה. מחלת הקימחונית נפוצה ביותר בגידול הפלפל והוא פיתח את שיטת ההגמעה של פונגיצידים כנגד מחלת נוף זאת בפלפל. המחקר בנושא התמוטטות חורפית של פלפל בערבה הביא להבנת הגורמים ולקבלת פתרונות יפים אף במקרה זה. שמעון חוקר בהצלחה הדברת תריפס וכנימות ותורם רבות למחקר ויישום ההדברה המשולבת של מזיקים בפלפל.
שמעון אמון על כל בעיות הגנת-הצומח אצל החקלאים באזור הערבה. מחקריו של שמעון מצטיינים ברעיונות מקוריים ובחדשנות פורצת דרך. הוא חוקר בעיות הגנת-הצומח בגידולים שונים ומשיג הישגים לא רק ביצירת ידע להבנתן אלא גם במציאת פתרונות יישומיים. פתרונותיו לא רק מונעים נזקי הגנת-הצומח אלא מביאים להפחתת עלויות למגדלים, מוסיפים יבול ומפשטים את הפעולות אותן צריכים המגדלים לנקוט. שמעון משתף פעולה עם מדריכים, אנשי חברות וחוקרים ממגזרי התעניינות שונים ותורם רבות לפעולותיהם ומחקריהם. הוא שותף וגורם מדרבן ברישוי של חומרים לטובת שימוש מסודר ע"י מגדלים. חקלאי האזור נעזרים רבות בשמעון לקבלת ידע והבנת המתרחש בשדותיהם ובנוסף כמובן מפרסם שמעון את ממצאיו כפרסומים כתובים לטובת כל המגזר החקלאי.
על השילוב של חוקר המשלב מחקר תשתיתי עם מחקר יישומי רלוונטי בצורה נאותה, על התמודדות עם שאלות חקלאיות וסביבתיות כבדות משקל, בנועם הליכותיו בצניעות, על שיתוף פעולה עם מערכת ההדרכה וצוות המו"פ, על הישגיו בתחום הגנת-הצומח ותרומתו הרבה לחקלאים בערבה בפרט ובארץ בכלל מצאנו את ד"ר שמעון פיבוניה ראוי שיקבל את פרס אגריטך לשנת 2012.
תעשיות לכיש - פרס אגריטך בקטגוריה של קידום טכנולוגיה בחקלאות
תעשיות לכיש (או בשמה המקצועי R.M.H) הוקמה כחברה פרטית בשנת 1956, בעיירה שדרות. החברה התמחתה בייצור שיווק ופיתוח, של מערבלי מזון לבעלי חיים ובעיקר לרפת החלב. בשנת 1982 הפכה החברה לחברה בורסאית.
שיטת ערבול המזון הכולי (בליל לעומת הגשת מזונות בנפרד בהגשה חופשית) החלה לפני כ-70 שנה והיוותה מהפכה בהזנת הבקר בארץ ובעולם. השיטה מסייעת בהגברת התנובה ויעילות הייצור. זה מתבצע ע"י הזנת בליל מאוזן מבחינה תזונתית ומאפשר לכל פרה לצרוך מזון ולספק את צרכי האנרגיה, החלבון, הסיב הגס, הוויטמינים, והמינרלים הנדרשים לצרכי קיום, גדילה, בריאות ויצור.
בשעה, שלצערנו מפעלים רבים שעסקו בייצור ציוד חקלאי נסגרו או שהחליפו כיווני פיתוח, הפך המפעל להיות מהמובילים בעולם בתחום. המפעל ממשיך להתפתח בשדרות וחרף התקופות הקשות שעיירה זו עברה, המשיך וממשיך המפעל לייצר את מוצריו ללא הפסקה ואף להגדיל המכירות באופן משמעותי.
במפעל מועסקים, באופן ישיר 83 עובדים ובסה"כ תורם המפעל ליצירת מקומות עבודה לכ-150 עובדים. המפעל זכה פעמיים (2009,2011) לפרס עתיר שניתן לעיצוב תעשייתי.
למרות הקשיים האובייקטיביים בגין מיקומו שדרות, המפעל ממשיך להשקיע בפיתוח מוצרים חדשים כ-5% ממחזור המכירות והדבר בא לידי ביטוי בתוצאות העיסקיות.
כ-90% מתוצרת המפעל מיועדת ליצוא ואין יבשת אליה לא הגיעו מערבלי המזון של תעשיות לכיש. בשנת 2011 ייצאה החברה בסכום של 65 מיליון ₪.
על כל אלה מצאנו כי תעשיות לכיש ראויה לקבל את פרס אגריטך לשנת 2012, בהוקרה על הובלתם לחדשנות בפיתוח וקידום הטכנולוגיה בחקלאות. מפעל המשמש חלון ראווה לחקלאות ישראל והישגיה.
