הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


נחשפו עדויות על הפולחן הקדום של עם ישראל בתקופת דוד המלך


כלי פולחן קדומים מתקופת דוד המלך שמצא ארכיאולוג מהאוניברסיטה העברית שופכים אור על בית המקדש הראשון. באתר נמצאו העדויות הראשונות בתולדות המחקר הארכיאולוגי לפולחן קדום ביהודה בתקופת דוד המלך

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  9-5-2012


משלחת חפירות מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בראשות פרופ' יוסי גרפינקל וסער גנור מרשות העתיקות, השלימה באחרונה חשיפת עדויות מסעירות באזור עמק האלה אודות הפולחן הקדום של עם ישראל בתקופת דוד המלך. הממצאים גם שופכים אור חדש על פעילויות הבנייה של ארמון ומקדש שלמה המלך בירושלים. נתונים אלו ואחרים מתפרסמים במסיבת עיתונאים שתיערך היום באוניברסיטה העברית. בנוסף, הממצאים מתפרסמים בספר חדש הנקרא: עקבות דוד המלך בעמק האלה.

באתר של חורבת קיאפה, המזוהה עם שעריים המקראית, כ-30 ק''מ דרום מערבית לירושלים, נחשף חלק גדול מעיר ששטחה היה 23 דונם. בניית העיר נעשתה על פי תוכנית מוגדרת ולה בתי מגורים, חומה מבוצרת הבנויה מאבני ענק שחלקן שוקל 8 טון, שני שערים, ושתי רחבות שער ששימשו כנראה להתכנסויות.

לאחרונה מצא צוות החפירות באתר שלושה חדרי פולחן ובהם מצבות, מזבחות בזלת, כלי נסך לנוזלים מחרס וגולת הכותרת – שני ארונות לשמירת סמלי האל. אלו העדויות הראשונות בתולדות המחקר הארכיאולוגי בארץ ישראל לפולחן הקדום ביהודה בימי דוד המלך. חשוב לציין שלא נמצאו בשלושת חדרי הפולחן צלמיות אדם או בעלי חיים, הנפוצים במקומות פולחן כנעניים, פלשתיים או אדומיים. תושבי האתר שמרו על הדיבר השני: לא תעשה לך פסל וכל תמונה.

''הארונות שנמצאו, אחד עשוי חרס והשני מאבן, זהים לחפץ שכונה במקרא בתקופת דוד המלך 'ארון אלוהים''', מציין פרופ' גרפינקל ומוסיף: ''אלה מתקנים בהם שמרו את סמל האל, בדומה לארונות הקודש המשמשים בבתי הכנסת לשמירת ספרי תורה''.

שני הארונות מעוטרים בחזית בדגם של מקדשים מפוארים. הפריט מחרס עשיר בפרטים וכולל פתח מעוטר עליו שומרים שני אריות. בחזית נראים שני עמודים הדומים, לדברי פרופ' גרפינקל, לתיאור עמודי יכין ובועז במקדש שלמה. מעל הפתח נראות שלוש קורות ישרות ועליהן עיגולים מחורצים, תיאור לחלקו העליון של הבית. על קורות אלו נמצאת רצועת טין מגולגלת שמזכירה לפי פרופ' גרפינקל את הפרוכת על פתח הדביר בבית המקדש. על הגג שלוש ציפורים המשמשות כקישוט, אך גם עשויות לרמוז על הקרבת ציפורים כקורבנות הפולחן.

הארון השני מגולף מאבן גיר רכה, צבוע באדום, ולו חזית מפוארת הכוללת פתח מלבני שרוחבו 10 ס''מ וגובהו 20 ס''מ. מכאן שגובה הפתח כפול מרוחבו. מעניין לציין כי במסכת מידות מתוארים פתחים שונים בבית המקדש השני, ומידותיהם 10 על 20 אמה, או 20 על 40 אמה, כלומר גובה הפתח כפול מרוחבו. נראה שתפיסה אסטטית זאת הייתה משותפת לשני בתי המקדש.

הפתח מודגש על ידי משקופים הנסוגים כלפי פנים. מתחת לגג נראים שבעה מלבנים קטנים מחורצים בדגם היוצר שלושה קווים מקבילים המדמים קורות עץ לתמיכת הגג. ''בעוד שבעבר נמצאו דוגמאות לארונות חרס, זוהי הפעם הראשונה שארון אבן מתגלה בחפירות בארץ'' מציין פרופ' גרפינקל. ''הפריט משקף סגנון בניה מפואר של מקדשים, ארמונות ואף קברים מלכותיים, סגנון המוכר במבנים או בתיאורים אמנותיים מתקופת המקרא המאוחרים לחורבת קיאפה במאות שנים. עתה מתברר כי סגנון בניה זה היה מקובל ביהודה כבר בתקופת דוד המלך''.

לדברי פרופ' גרפינקל, ''ארון האבן שהתגלה בחפירות פותר לראשונה את התעלומה בדבר משמעותם של כמה מתיאורי הבנייה של ארמון ומקדש שלמה. בתיאור הארמון מופיע הביטוי הקשה: ושקופים שלושה טורים ומחזה אל מחזה שלוש פעמים (מלכים א, פרק ז, פסוק ד). עתה ברור כי מתואר כאן פתח מפואר לארמון שבו שלוש מסגרות שנסוגו פנימה, שלושה משקופים מצד ימין, שלושה מצד שמאל ושלושה מעל הפתח. במסורת גם נאמר כי בבית המקדש פתחים הבנויים כ'רביעית' ו'חמישית'. כעת בעקבות גילוי הארון מתברר כי הכוונה לארבע וחמש מסגרות נסוגות סביב הפתח''.

לדברי גרפינקל דגם האבן תורם גם להבנת גג הארמון וגג המקדש. ''במקורות נכתב כי בגג ארמון שלמה היו צלעות המאורגנות בשלשות: 45 צלעות ב 15 טורים (מלכים א, פרק ז, פסוק ג). כך גם בתיאור מקדש אצל הנביא יחזקאל: והצלעות, צלע אל צלע שלוש, ושלושים פעמים באות בקיר אשר לבית סביב סביב (פרק מא, פסוק ג). כעת ברור שאותן צלעות הן קורות עץ לתמיכה בגג, המאורגנות בקבוצות של שלוש קורות הצמודות זו לזו. קורות כאלו מוכרות בארכיטקטורה היוונית הקלאסית, במבנים מפוארים ובמקדשים, ושם מקובל לכנותן טריגליפים''. הופעת טריגליפים מסותתים בארון האבן של חורבת קיאפה היא ציון דרך חשוב בהתפתחות הארכיטקטורה העולמית.

גם בתיאור מקדש שלמה כתוב: ויעש צלעות סביב (מלכים א, פרק ו, פסוק ה). אמנם הכתוב אינו מרחיב אודות הצלעות בגג המקדש, אבל מהזכרת הצלעות במבנה הארמון, במקדש שמתאר יחזקאל, ובממצא מחורבת קיאפה, מסתבר שלכך מתכוון הכתוב.

לסיכום מציין פרופ' גרפינקל כי ''הממצאים מחורבת קיאפה הם העדות המוקדמת ביותר שנמצאה עד כה לפולחן הקדום בממלכת יהודה, ומאירים היבטים שונים הקשורים בצמיחת הדת הישראלית הקדומה, ופולחן ללא דמויות אדם או בעלי חיים. ארון האבן מחורבת קיאפה הוא למעשה תמונה מוחשית המראה לנו כיום, אחרי 3,000 שנה, כיצד נראו חלקים במבנה הארמון והמקדש שמתארת המסורת המקראית בירושלים''.