"במידה וממשלת ישראל לא תשנה את מדיניותה לאלתר, תוך זמן קצר תיעלם החקלאות מנוף ארצנו וממשלת ישראל תיאלץ לייבא תוצרת חקלאית יקרה מאירופה, ציבור הצרכנים יהיה זה שישא בנטל העלויות הגבוהות", כך אמר הבוקר אברהם דניאל, יו"ר מטה המאבק של חקלאי ישראל, במסיבת עיתונאים שהתקיימה בבית לשכות המסחר בת"א לרגל הקמת מטה המאבק החקלאי באיגוד לשכות המסחר.
עוד אמר דניאל, כי הטלת מיסים ואגרות הגורמים לנטל כבד על החקלאים, והחוסר בידיים עובדות במשקים מביאים לכך שכ-30% מהתוצרת החקלאית אינה נקטפת ואינה משווקת. הדבר גורם כבר כעת לייקור הפירות והירקות עבור ציבור הצרכנים.
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שפתח את האירוע התייחס לעצם הקמת המטה וציין כי: "אם ציבור גדול של חקלאים הסמיכו בכתב את מטה המאבק לייצגם באינטרסים החשובים להם ולפעול לאיגודם, יש להגיע למסקנה שהתאחדות חקלאי ישראל אינה מייצגת את אינטרס החקלאים במדינה. לדברי לין, מדינת ישראל נוהגת במדיניות של בת יענה. במקום לבלום את הגירת העובדים הזרים הלא חוקיים לישראל ולטפל בפצצה החברתית שנבנית בדרום ת"א נטפלים לעובדים הזרים החוקיים העובדים בחקלאות. "איגוד לשכות המסחר המהווה את ארגון המעסיקים הגדול במדינה רואה בחופש ההתאגדות זכות יסוד חוקתית ושמח להוות את בסיס התמיכה למטה מאבק החקלאים בישראל."
''בידי מטה המאבק כ-3,000 חתימות של חקלאים''
בתחילת האירוע סוער הרוחות בו השתתפו עשרות רבות של חקלאים מכל רחבי הארץ, אמר דניאל כי כבר עתה מצויות בידי מטה המאבק כ- 3,000 חתימות (מתוך 5,300 החקלאים בישראל) לייפוי כוחו של המטה במאבקו נגד פעולות התאחדות חקלאי ישראל ומדיניותה הפוגענית של הממשלה כלפי החקלאים ולפיכך "אין להתאחדות זכות מוסרית לפעול בשמנו".
"התאחדות חקלאי ישראל חתמה בשנים 2009, 2011, 2012 על הסכמים עם משרדי החקלאות, האוצר והפנים, בהם נתנה את הסכמתה לפגיעה בחקלאים. בין השאר הוטלו על החקלאים אגרות שנתיות בגובה 1,960 ₪ לעובד זר בשנה, מס מעסיקים בגובה 10% משכר הברוטו של העובד הזר, הסכמה לתשלום חודשי בסך 500 ₪ מכל חקלאי לשם עידוד יציאת העובד הזר מהארץ והסכמה למתווה יורד מ 28,500 עובדים זרים ל 18,900 עובדים עד שנת 2015. כמו כן הסכימה ההתאחדות לכך שהחקלאים לא יוכלו להגיש תביעות כנגד ממשלת ישראל בגין נזקים שייגרמו להם מהתרשלות המדינה בהבאת העובדים הזרים", ציין דניאל.
באירוע סיפרו מספר חקלאים על מצוקתם האישית, הפסדיהם הכספיים וחששם כי יום יבוא וייאלצו לרדת מהארץ. החקלאים התייחסו אף לסוגיה מטרידה של חיסול משקים ומכירת אדמות חקלאיות לגורמים עוינים כתוצאה ממצוקה כלכלית וציינו כי אדמות כאלה נמכרו לאחרונה בבאזורי בנימינה, ראש פינה, גדרה וזיכרון יעקב.
בתום האירוע קראו ראשי מטה המאבק לממשלת ישראל לבטל לאלתר את ההסכם שנחתם עם התאחדות חקלאי ישראל ולחתום עימם על הסכם חדש בהתאם לחמשת הדרישות הבאות: האחת, קיום האמנה המשותפת שנחתמה בין ממשלת ישראל ותאילנד, לפיה אין להפלות את העובד הזר בהשוואה לעובד ישראלי. השנייה, הפקדת תשלומי פנסיה ופיצויים לעובדים הזרים בקרנות הפנסיה כנהוג לגבי עובדים ישראלים. השלישית, ביטול אגרות ומיסים המוטלים על מעסיקי העובדים זרים. הרביעית, ביטול שיטת הבאת העובדים הזרים על ידי רשות ההגירה ופיקוח ה- IOM (ארגון העבודה הבינלאומי מטעם האו"ם) על תהליך הבאת העובדים הזרים והמשך גיוסם וליווים ע"י חברות כ"א מקצועיות ואמינות כמקובל בעולם וכפי שהיה נהוג בישראל ב-20 השנים האחרונות. והחמישית, ביטול המתווה היורד של העסקת עובדים זרים לפיו יופחת מספר העובדים הזרים בישראל מ 28,500 ל 18,900 עובדים בתקופה בת 5 שנים. אנו דורשים הקצאת היתרים לעובדים זרים עפ"י צרכיו הספציפיים של כל חקלאי כנהוג במדינות ה- OECD.
תגובת התאחדות חקלאי ישראל והתאחדות האיכרים
התאחדות חקלאי ישראל, היו"ר מאיר צור והמזכ"ל אבו וילן והתאחדות האיכרים בישראל בראשות דובי אמיתי, הודיעו כי הם דוחים את ''הניסיון הנואל של לשכת המסחר המייצגת את היבואנים הגדולים והטייקונים להקים התאחדות חקלאית דמה משלה ובאופן ציני לבטל את מכסי המגן בחקלאות, דבר שיוביל לפגיעה דרמטית בענף החלב, בגידול הזיתים ועוד.''
עוד הם אומרים כי ישראל נמצאת בתמיכות החקלאות במקום לפני האחרון בהשוואה למדינות ה-OECD. ההגנה היחידה על החקלאות נמצאת באמצעות מכסי המגן. ''כבר לפני שנה הזהיר וילן את אוריאל לין כי המהלך של איגוד לשכות המסחר לנסות להקים ארגון חקלאות משלהם הוא ציני ומכוער. התאחדות חקלאי ישראל, המאגדת בתוכה את כל תנועות ההתיישבות וכל ארגוני המגדלים לא תיתן ידה לסוג כזה של התנהלות מבישה שתכליתה פגיעה בחקלאים.''
