אוכלוסיית הקיבוצים מונה כיום כ-140,000 נפשות, והיא הגדולה ביותר שנרשמה בקיבוצים מאז ומעולם. כך מגלה "שנתון הקיבוצים" שמפרסמת התנועה הקיבוצית.
הנתונים עליהם מבוסס השנתון לקוחים מתוך הדוחות הכספיים ודיווחים אחרים שנמסרו על ידי כל הקיבוצים. מרבית הנתונים הכלכליים מתייחסים לשנת 2010, אחרים לשנת 2011. את הנתונים אספו מלווי הקיבוצים מטעם מטה התנועה ואגף הכלכלה, ניתוח הממצאים ועריכת השנתון נעשו על ידי הכלכלנית שלומית ארבל.
הנתונים עליהם מבוסס השנתון לקוחים מתוך הדוחות הכספיים ודיווחים אחרים שנמסרו על ידי כל הקיבוצים. מרבית הנתונים הכלכליים מתייחסים לשנת 2010, אחרים לשנת 2011. את הנתונים אספו מלווי הקיבוצים מטעם מטה התנועה ואגף הכלכלה, ניתוח הממצאים ועריכת השנתון נעשו על ידי הכלכלנית שלומית ארבל.
בשנת 2004 עמדה אוכלוסיית הקיבוצים על 115,000 נפשות, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כיום כבר מונה אוכלוסיית הקיבוצית 140,900 נפשות. אוכלוסיית הקיבוצים נמצאת ברובה בפריפריה, מראים הממצאים. מעל 70% מהקיבוצניקים מתגוררים ביישובים הנמצאים במחוזות בצפון ובדרום הארץ, פחות מ-20% באזור השרון והמרכז. כמות האוכלוסייה הממוצעת לקיבוץ היא 500 נפשות.
מנופי הצמיחה היו תחילה שכונות הרחבה שהוקמו בחלק מהקיבוצים, אך בשנים האחרונות התופעה המרכזית בכ-200 קיבוצים היא קליטת המצטרפים לחברות מלאה בקיבוץ, כחברי קיבוץ לכל דבר, שהוא מסלול ה הקליטה הפופולארי ביותר כיום.
"בשנים האחרונות מתרחשת בקיבוצים מהפכה דמוגרפית - נעצרה ההגירה השלילית, יש יותר מצטרפים לקיבוץ מאלה העוזבים אותו'' אומר מזכיר התנועה הקיבוצית, זאב (ולוולה) שור. ''זוהי מציאות הפוכה לזו שאפיינה את שנות המשבר בקיבוצים. המצטרפים בהמוניהם מצאו קיבוץ בטוח יותר בעצמו ובעתידו, עם איכות חיים, בסביבה כפרית, המקיים אורח חיים הוגן וצודק, ומיישם מערכות ערבות הדדית וביטחון סוציאלי.''
נתוני השנתון מראים שהגידול הדמוגרפי - בעיקר במשפחות צעירות עם ילדים, "הצעיר" את אוכלוסיית הקיבוצים, והביא להתמלאותם מחדש של גני הילדים. נתוני הקיבוצים מראים שלמעלה מ-20% הם ילדים עד גיל 18 וחיילים בשירות חובה.
הקליטה תופסת בשנים האחרונות מקום מרכזי בחיי הקיבוץ. 60% מהקיבוצים מצהירים שהם קולטים "בנים" ו"חיצוניים". 26% קולטים "בנים בלבד" ו-14% מהקיבוצים לא מנהלים מסלול קליטה.
מקורות ההכנסה העיקריים: תעשייה, חקלאות, תיירות ועוד סך הכנסות הקיבוצים בשנת 2010 הסתכמו בכ-30 מיליארד שקל. הרווח הגולמי הסתכם ב-10 מיליארד שקל והוא זהה לשנת 2009, זהה לשנת 2009 היה גם הרווח התפעולי שהסתכם בכ-6 מיליארד שקל. פילוח ההכנסות מראה שהתעשייה היא המרכיב המרכזי - 20 מיליארד שקל, שני שלישים - תפוקת 250 מפעלי התעשייה, אשר 72% מהם בפריפריה, בהם מועסקים 30,000 עובדים. חלקם של הקיבוצים בתפוקה התעשייתית של מדינת ישראל הסתכם בשנה שעברה בכ-7% ממחזור כלל המכירות וכ-9% מסך מחזור הייצוא, גדול בהרבה משיעור אוכלוסיית הקיבוצים באוכלוסייה.
חקלאות סך ערך הייצור החקלאי בקיבוצים הסתכם בשנה שעברה בכ-6 מיליארד שקל. הענפים המובילים במשק הם רפת חלב, גידולי שדה, פירות והדרים, בקר, ופטם. הקיבוצים משתמשים לגידולי חקלאות בלמעלה מ-2 מיליון דונם קרקע חקלאית. מרבית הקרקע משומשת לגידולי שדה 70%, מרעה, ומטעים. יתר הכנסות הקיבוצים מגיעות מתיירות, עסקים זעירים, שירותים ועבודת החברים.
סיכום המדדים הכלכליים, לפי מנהל אגף הכלכלה, אודי פלד, מראה על יציבות בשלוש השנים האחרונות, הבאים לידי ביטוי בשורת רווח-גולמי, תפעולי ונקי. בשנים 2008 - 2010 היו השקעות הקיבוצים - למרות המשבר הכלכלי העולמי - גבוהות יותר מאשר "הפחת", עם עדיפות להשקעות בתחום היצור, וגם זו אינדיקציה לחזרתם למצב של התנהלות כלכלית בריאה.
ברמת היקף ההכנסות, עומדים 45 קיבוצים עם הכנסות של למעלה מ-150 מיליון שקל. 36 נוספים עם היקף הכנסות שבין 90 ל-150 מיליון שקל. ברמת ההון העצמי, מגלה השנתון 24 קיבוצים המצויים בגירעון בהון העצמי. לעומתם, למעלה מ-200 קיבוצים מצויים בהון עצמי חיובי.
חובות בשנתיים שבין 2008 ל-2010 קטן מ-62 ל-42 מספר הקיבוצים עם חוב גבוה מ-30 מיליון שקל. 100 קיבוצים נוספים נמצאים עם יתרת חוב של עד 30 מיליון שקל. 95 קיבוצים אחרים כבר עברו ליתרת זכות עם עודף נכסים שוטפים של עד 10 מיליון שקל בשנת 2010.
אורחות חיים בסוף שנת 2011 התנהלו 200 קיבוצים לפי מודל "הקיבוץ המתחדש" (חלוקת שכר דיפרנציאלי-לא שוויוני לחברים, הפרטת מוצרי צריכה וחלק מהשירותים, ואפשרות לשיוך דירות). 60 קיבוצים מתנהלים כקיבוץ שיתופי-קלאסי, ו-14 לפי מודל ביניים "המשולב".
במטה התנועה הקיבוצית מציינים, שהבעלות המשותפת של חברי הקיבוץ בנכסי הייצור מהווה בסיס לקיום מערכות ערבות הדדית ושותפות בין חברי הקיבוץ. חלק מפירות הנכסים היצרניים נשאר בידי הקהילה, ומהווה מקור כספי להבטחת הסיוע לבעלי צרכים מיוחדים, תשלום הוצאות בריאות חריגות שאינן כלולות ב"סל הבריאות" ובביטוחי בריאות משלימים, תשלום פנסיה הוגנת לחברים הוותיקים, ולתחזוקת התשתיות הציבוריות, קיום התרבות והנוי.
"הרחבה" זה פאסה בשנים האחרונות ניכרת האטה ברורה בתכנון והקמת שכונות חדשות - "הרחבה" - לצד הקיבוץ. הסיבות הן שיפור במצב הכלכלי בקיבוצים וריבוי הקיבוצים שעברו למסלול קליטת חברים לתוך הקיבוץ. סיבות נוספות הן הגבלות תכנוניות והגבלות מספר יחידות הדיור בתשתיות הקיימות, ותובנות על הקשיים הנובעים מן השוני ולפעמים ניגודי האינטרסים שבין חברי הקיבוץ לתושבי ההרחבה. תמונת מצב שנת 2011 מראה שב-130 קיבוצים - 53% מכלל הקיבוצים - אין שכונת הרחבה, ב-80 קיבוצים היא מאוכלסת מלא או חלקית, וב-40 קיבוצים נוספים השכונה בתכנון או בבנייה.
שיוך מגרשים ובתי מגורים בצד המעבר לשכר דיפרנציאלי, האפשרות לשיוך בתי המגורים לחברים היוותה יסוד שני וחשוב בתהליך "השינוי" בקיבוצים. מתוך הקיבוצים שפנו לשיוך מול המנהל, דהיינו רישום הזכויות במקרקעין על שם החבר ("שיוך ריאלי"), עד סוף שנת 2011 רק כ-10% מהקיבוצים השלימו את התהליך המפרך, והם בדרך-כלל קיבוצי פריפריה שבהם שווי הקרקע להיוון הוא אפס. נכון לסוף שנת 2011 בכ-25% מן הקיבוצים לא עומד נושא שיוך קנייני של מגרשים ובתי מגורים על הפרק. כך גם במרבית הקיבוצים השיתופיים. ממצאי השנתון מראים שמרבית הקיבוצים המתנהלים כ"מתחדשים" מנהלים מהלך שיוך "חוזי" (פנימי) בין החבר המשתכן לקיבוץ - האגודה השיתופית, מסלול שיוך בו שומרת האגודה בידיה את הזכויות בקרקע.
לשנתון המלא - לחצו כאן
