חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית • מדור החדשות
מחקר ישראלי: ההתחממות הגלובלית פוגעת בתשתית המזון העולמית
מחקר ישראלי שנערך באוניברסיטת חיפה, מראה שהזנים המהווים בסיס תזונתי למרבית אוכלוסית העולם, כמו חיטת ושעורת הבר הישראליות, עברו שינויים גנטיים שעלולים לפגוע ביכולת שיפור המזון העולמית. בבנק הגנים הגדול במכון לאבולוציה מנסים למצוא דרכים להשביח את זני התרבות, אך ממצאי המחקר מראים שיש צורך בפעולה מאסיבית יותר
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 26-3-2012
שינויים גנטיים שעברו על חיטת ושעורת הבר הישראליות בפרק זמן קצר של 28 השנים האחרונות, עלולים לפגוע ביכולת השרידות שלהן, וכתוצאה מכך ביכולת שיפור המזון העולמית, מכיוון שדגני הבר הם בסיס חשוב לשיפור הדגנים התרבותיים שמהווים מרכיב בסיסי בתזונה העולמית. כך עולה ממחקר חדש שנערך במכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת היוקרתי PNAS (Proceedings of the National Academy of Science USA).
"ההתחממות הגלובלית המתרחשת גם בישראל, היא המשתנה היחיד שיכול היה לגרום לשינויים אלה באוכלוסיות הבר של החיטה והשעורה בישראל.'' אומר פרופ' אביתר נבו שעמד בראש המחקר. ''חיטה ושעורה הן הבסיס התזונתי של בני האדם ובעלי חיים בעולם והן התפתחו ממיני הבר ''אם החיטה" ו"אם השעורה" שמקורם במזרח התיכון. לפיכך, מיני הבר האלה הם המקור העיקרי להשבחה גנטית של הזנים המתורבתים לעמידות בפני מחלות ופגעים סביבתיים אחרים. במחקר בו השתתפו ד"ר יונג-בי פו מקנדה, ד"ר אביגדור בילס, ד"ר מוטי טוסי וגב' סועד חליפה מהמכון לאבולוציה ביקשו החוקרים לבחון האם חיטת הבר ושעורת הבר עברו שינויים גנטיים והתפתחותיים לאורך העשורים האחרונים כתוצאה משינויי האקלים.
לשם כך, נבחרו עשר אוכלוסיות של חיטת בר ועשר אוכלוסיות של שעורת בר מאזורי אקלים שונים ברחבי הארץ - מהדרום החם והיבש ועד לצפון הגשום והקר. אוכלוסיות אלה נבדקו לראשונה בשנת 1980 ושוב עם תחילת המחקר בחורף 2009-2008, זרעים מאיסופי 1980 ו- 2008 גודלו יחד בחממה ניסיונית.
מהממצאים עולה כי במשך זמן קצר יחסית של 28 שנים, כל 20 האוכלוסיות הקדימו את זמן הפריחה שלהן בממוצע בכעשרה ימים. הסיבה לדברי פרופ' נבו, נעוצה בכך שהצמחים התאימו את עצמם לסביבה והם למעשה מנסים "להקדים" את הימים החמים. אולם אם זמן הפריחה מראה על הסתגלות להתחממות הגלובלית, השינויים הגנטיים שנמצאו מעידים על ירידה אפשרית בכושר ההסתגלות של צמחי הבר: המגוון הגנטי של מרבית הצמחים בשנת 2008 היה נמוך בצורה משמעותית מהמגוון הגנטי בשנת 1980, תופעה המקטינה את יכולת ההסתגלות הגנטית של הצמחים. עם זאת, פרופ' נבו ציין כי צמחים במספר קטן של אוכלוסיות, הראו שינויים גנטיים חיוביים להסתגלות להתחממות האקלימית והירידה במשקעים - שינויים היכולים להביא לפריצת דרך ביכולת לפתח זנים עמידים בפני יובש.
לטענתם של החוקרים כאמור, רק ההתחממות הגלובלית יכולה להסביר את השינויים האלה באוכלוסיות שונות מאזורי אקלים שונים. המשמעות היא שמיני הבר של החיטה והשעורה נמצאים תחת לחץ סביבתי שעלול להשפיע על סיכויי השרידות שלהם בעתיד.
"אנחנו לא יכולים להשאיר את הדאגות האלה לעתיד מכיוון שפגיעה בחיטת ושעורת הבר היא פגיעה במוצר המזון הבסיסי של בני האדם בכל רחבי העולם. בעזרת בנק הגנים הגדול שיש לנו במכון לאבולוציה אנחנו מנסים כל הזמן למצוא דרכים להשביח את זני התרבות, אבל ממצאי המחקר הנוכחי מראים שיש צורך בפעולה הרבה יותר מסיבית כדי לאפשר לאוכלוסיות הבר להמשיך ולשגשג גם בטבע, כדי להתמודד עם האיומים של ההתחממות הגלובלית", סיכם פרופ' נבו.