לכאורה, יש כאן ממשלה המכריזה על עצמה כממשלה לאומית ואומר אפילו לאומנית, כזו שרוממות המדינה בגרונה, חשיבות ההתיישבות בחבלי ארץ ועוד כיו"ב. בעוד שלמעשה, באופן הכי פשוט, הממשלה פועלת נגד ההתיישבות, נגד התעשיה המקומית ובעד קבוצה קטנה שאפשר לומר כי ראש הממשלה מתייחס אליה בחרדת קודש.
אלו הם ה"טייקונים". ולמה במרכאות? משום שהם לא באמת כאלה, הם אינם יותר מסוחרים פשוטים, או מאחזי-עיניים טובים. את רוב הונם (פרט לכמה בודדים) עשו על גב כספי הפנסיה של ציבור העובדים, בעידודה של הממשלה, שאיפשרה לקבוצה קטנה ומקושרת להשתלט על מפעלים ואוצרות טבע, והכל בנזיד עדשים.
הכוח המניע מאחורי כל המהלכים האלה, הוא השדרה הניהולית של האוצר, שמשום מה, בחלק ההומני של הלימודים הם בחרו להיות במקום אחר. זו קבוצה שכבר שנים רבות מתייחסת אך ורק למדדי שוק הסחורות. זו קבוצה שמעדיפה את הרווח המהיר על פני השקעה בחברה (כזו שאנשים חיים בה) וכך אני מגיע לענף שנמצא בבסיס הקשר של העם לאדמתו, לחקלאות.
איום קיומי לחקלאות הישראלית
כבר שנים רבות שאנשי האוצר רוצים להוביל תוכנית שתייתר את החקלאות המקומית. אפשר לייבא ביצים? נייבא. אפשר לייבא שמן זית? נייבא. אפשר לייבא חלב? נייבא. זו השקפת עולם קצרת טווח של סוחרים (מבלי לפגוע בסוחרים אמיתיים). הרצון רב השנים של אנשי האוצר, לחדול מלייצר כאן מוצרי מזון ולהסתמך על ייבוא, פגש ראש ממשלה שאינו באמת יורד לשורש הדברים, ומשרד תמ"ת המונע בידי נכלוליים נקמנים שלא קיבלו את שרצו, והנה נקרתה לפניהם ההזדמנות להיפרע מהרפתנים הנוראים האלה.
העובדה שהרפת הישראלית היא הטובה, המקצועית והיעילה בעולם, לא תפריע למהלך. העובדה שהחלב האירופי לא זול יותר, לא תשנה דבר. העיקר - לשבור. לו הושוו תנאי הייצור בין ישראל לאירופה, כלומר סבסוד עמוק ומכסי מגן לתוצרת הבאה מחוץ ליבשת, כי אז היה מתברר שלא כדאי כלל לייבא מוצרי חלב מחו"ל. אבל מי נכנס לדקויות שכאלה כשאפשר להיבנות על סבסוד אירופי? וכך יוצא שממשלה שרוממות ישוב הארץ בגרונה, במהלך היסטורי-היסטרי תגרום לחיסול ההתיישבות החקלאית בערבה, בנגב, בגליל ובגולן.
לא רק הרפת מאוימת, גם מגדלי הזיתים, גם מגדלי הדבורים, שלא לדבר על ענף הפרחים שכבר מזמן ממררים את חיי החקלאים העוסקים בו ומשתדלים להבריחם לחו"ל. כמוהם את מגדלי הירקות. בכל מקום בו אפשר להמציא חוקים מקשים ולייקר תשומות, שם נמצאת הממשלה.
סל מפוקח - לא אצלנו
לו רצתה הממשלה להוזיל את מחיר מוצרי החלב, כי אז הייתה מוותרת על המע"מ, ממש כמו במדינות אירופה, הייתה מכניסה מוצרים לסל מפוקח. אבל לא כאן.
מתגנב ללב חשש שהמלחמה מול אירן כבר הייתה, ובעצם מי שמנהל את המדינה, מבצע תוכנית חיסול של הייצור המקומי, מעביר כסף לסקטורים שאינם נושאים את משקלם ולא משתתפים בשוק העבודה. ייתכן שכאן נדרשת התעשתות ואלה שתמיד היו חלוץ לפני המחנה, החקלאים, הם אלה שצריכים להרים את נס המרד ולהחזיר את המדינה לאזרחיה.
* הכותב - ארנון אושרי, רפתן ותיק מכפר ויתקין