כיצד ניתן לקדם צריכה ירוקה בקרב משקי הבית בישראל? איך נוכל לאפשר למפעלים לייצר יותר – אך להקטין את ההשפעה השלילית שלהם על הסביבה? ומה יביא יותר ישראלים לפתח מיזמי חדשנות ירוקה? אלו חלק מהשאלות שיוצגו החל מתאריך 22 בפברואר 2012 לציבור הרחב, באתר האינטרנט ייעודי -
www.agolyarok.gov.il כחלק מתהליך גיבושה של התוכנית הלאומית לצמיחה ירוקה.
אתר האינטרנט נועד לרכז אליו את כלל הידע שנאסף בתהליך בחודשיים האחרונים, במסגרת שורה של מפגשי שולחנות עגולים, אותם מובילים המשרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת וכעת, הציבור מוזמן לקחת חלק בהליך גיבוש התוכנית להציע פתרונות ורעיונות, להגיב על הנושאים המוצעים ולסייע בקידום הצמיחה הירוקה במדינת ישראל. התגובות שייאספו באתר השולחן העגול ייקראו באופן מלא, ויעובדו לכדי "שורות תחתונות" אשר תוצגנה בפני מקבלי ההחלטות והמשתתפים במהלך.
את הדיונים במתכונת שולחן עגול מובילים שני יושבי ראש מטעם הממשלה - מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, עו"ד אלונה שפר ומנכ"ל התמ"ת, שרון קדמי. לצידם, מכהנים שני יושבי ראש שותפים: הגב' מקסין פסברג, מנכ"לית אינטל ישראל וסגנית נשיאה אינטל העולמית, ומר נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה, ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים. אתר האינטרנט מופעל על ידי "תובנות" העוסקת בתהליכי התייעצות רחבים.
בין הגורמים אשר תרמו ידע ורעיונות לממשלה במסגרת התהליך: יהודה ברוניצקי (אורמת), טל רבן (קוקה קולה), גיל ליבנה (מועצת שוהם), נעמי צור (עיריית ירושלים), גלית אבישי (אמון הציבור), אתי אלטמן (תנו לחיות לחיות) וגורמים בכירים במשרדי הממשלה השונים (הג"ס, תמ"ת, חקלאות, אוצר, ראה"מ, בריאות, ואחרים).
ערב פתיחת האתר לציבור, אמרה מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, שפר-קארו: "אין ספק שידע ורעיונות חשובים נמצאים בשטח, אצל הצרכנים עצמם, היצרנים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים, ואצל אזרחים שאכפת להם מהמדיניות הסביבתית".
מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, ציין כי "משרד התמ"ת שמח לקחת חלק ולהוביל יחד עם הגנת הסביבה את השולחן העגול. זאת חלק ממגמה של קבלת החלטות משתפים, אשר תרומתם הגדולה היא ביכולת לתרום להחלטה אפקטיבית יותר תוך התחשבות בכל הגורמים לרבות בסביבה ובתעשייה. יש עתיד גדול בצמיחה ירוקה ואנו בונים סדרה של כלים ותכניות שתוביל את התעשייה לשם."
להלן מספר רעיונות מוצעים:
יהודה ברודינצקי (אורמת):" צריך להיות גוף, אשר לאחר שהמדען בודק את הדברים, ייתן אפשרות זמנית לנסות פרויקט מסוים. אין צורך להמציא גוף חדש אלא לנצל גופים קיימים שהוכיחו את עצמם ולשריין אותם למטרה זו".
טל רבן (קוקה קולה):"התעשייה והעולם העסקי בנויים על מערכות ניהול ביצועים. אני חושב שאנחנו צריכים להפסיק לדבר בעולם אמוציונאלי ולהתחיל למדוד מדידה של קיימות וצמיחה ירוקה".
גיל ליבנה (מועצת שהם):" כיצד לגרום להגדלת הייצור הקיים ולצמצום הנזק הסביבתי? חלק מזה, במקביל לרגולציה הארצית שקיימת, יכול להיעשות במסגרת רישוי העסקים המקומי, והאכיפה בנושא".
גלית אבישי (אמון הציבור): " הדבר המרכזי בעיניי זה הנגשה של המידע לכלל האוכלוסייה, והדגש פה הוא על כלל האוכלוסייה. הכוונה להנגשה אפקטיבית של המידע. כך שבעלי העסקים ידעו מה נדרש מהם - והצרכן ידע מה לדרוש מהם".
רקע"צמיחה ירוקה" הוגדרה כגידול בתוצר הלאומי הגולמי, תוך מניעת פגיעה שאינה בת קיימא באיכותם ובכמותם של משאבי הטבע, ומיצוי פוטנציאל הצמיחה מתהליך השינוי עצמו. ממשלת ישראל החליטה על גיבוש תכנית לאומית לצמיחה ירוקה לשנים 2012-2020. על פי החלטת הממשלה הוקם שולחן עגול תלת-מגזרי, בו משתתפים נציגים מהמגזר הציבורי, המגזר העסקי והמגזר השלישי. במסגרת התהליך נאסף ידע שנועד לייצר תובנות שיאפשרו לממשלה להחליט באופן מושכל.
זוהי הפעם הראשונה שבה מטילה הממשלה על משרדי הממשלה להסתייע בשולחן עגול תלת מגזרי כבסיס לקבלת החלטות, אשר יובאו במאי 2012 להכרעה בממשלה. הדיון התנהל עד כה בשלושה ערוצים – ייצור, צרכנות וחדשנות. כחלק מהמהלך הוחלט להפנות אל הציבור את שאלות ההתייעצות מתוך הבנה שידע חשוב בנושא נמצא בידי הציבור הרחב.
התוכנית הלאומית לצמיחה ירוקה צפויה להוביל שורה של צעדים לשינוי המדיניות הממשלתית לשנים 2012-2020, ביניהם שינויי רגולציה ותקציבים יחד עם הפעלת כלי מדיניות נוספים על אלה הקיימים כיום. בין היתר, תבחן התוכנית מחדש את האופן בו ניתן להשיג תוצאות מיטביות בתחומי החדשנות הסביבתית, הבנייה הירוקה, התעשייה המקיימת, הרגולציה על השווקים והיבטי הצריכה הירוקה ובכלל זה, המהלך להפרדת פסולת במקור.
