סיפור של סוכן כפול: לקרום קרקע פיסיקלי תפקיד חשוב בשמירת מי הגשם החודרים לקרקע לאורך עונת הגשם. כך עולה ממחקר חדש שנערך על-ידי הדוקטורנט שי סלע בהנחיית פרופ' טל סבוראי מהמחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וד"ר שמואל אסולין ממרכז וולקני.
במסגרת המחקר במימון הקרנות ISF ו-IALC, נחקרה השפעת שכבת קרום פיסיקלי בפני הקרקע על מאזן המים העונתי בשטח מרעה באזור חצי צחיח. בעזרת מודל פיסיקלי אשר דימה תנאים של מדרון שלם באזור גבעות גורל מדרום ללהבים ונתונים מטאורולוגיים יומיים מ-32 השנים האחרונות, חושב שיעור חדירת המים לקרקע וההתאדות ממנה במהלך סופות הגשם ובמרווחי הזמן ביניהם.
יצוין כי באזורים צחיחים למחצה, בהם כיסוי הצומח דליל, נוצר בפני הקרקע קרום בעקבות חבטת טיפות הגשם (קרום פיסיקלי - בהבדל מקרום ביולוגי המתפתח גם הוא באזורים אלה). הקרום הפיסיקלי מהודק יותר ומוליך פחות מהקרקע עליה הוא נוצר. לכן, ההתייחסות אליו במדע היא בדרך- כלל כגורם המגביל חדירת מים לקרקע וככזה המגביר זרימתם לאורך המדרונות במהלך סופות הגשם. אולם מהמחקר מסתבר כי קרום זה גם מפחית בצורה ניכרת שטפי אידוי מפני הקרקע בעת התאדות בין סופות הגשם, הפחתה אשר מהווה ברוב המקרים פיצוי על אובדן המים שלא חדרו.
למנגנון זה חשיבות רבה למערכות אקולוגיות, לאור העובדה כי באזורים צחיחים למחצה מתקיימות תקופות ייבוש ארוכות יחסית בין סופות הגשם. בהמשך המחקר תיבדק ההשערה כי הלחות הנשמרת בקרקע בזכות הקרום הפיסיקלי מפצה על שינויים במשטר הגשם והטמפרטורה בסביבות עתידיות. ממצאי המחקר התקבלו לפרסום בכתב העת ההידרולוגי Water Resources Research .
קרומי קרקע באזור גבעות גורל, צילום: שי סלע
