השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ורשות הטבע והגנים מקיימים בימים אלו מבצע חשוב במסגרתו מפזרים חיסונים נגד כלבת המיועדים לאוכלוסיית התנים והשועלים בארץ. במסגרת המבצע מפוזרים כ- 400,000 פיתיונות בשטח של כ- 20,000 קמ"ר ובהיקף כספי של כ- 4 מיליון ₪. המבצע יימשך עד לסוף חודש פברואר 2012.
בשנים האחרונות אנו עדים להתפרצות של מחלת הכלבת, בעיקר בכלבים בצפון הארץ, זאת לאחר שנים בהן מספר מקרי הכלבת בישראל נשמר נמוך וקבוע יחסית. בשנים 2010-2009 נרשמו כ-50 מקרי כלבת בשנה, ואילו בשנת 2011 נרשמה ירידה לכ-30 אירועי כלבת בשנה, אך זו עדיין נחשבת לכמות גדולה, במיוחד לאור העובדה כי מדובר במחלה חשוכת מרפא (לבעלי החיים ולאדם). רוב המקרים התגלו בצפון הארץ, חלקם בסמיכות לגבולות עם סוריה ולבנון, חלקם בלב הגליל ובצפת. כתוצאה מכך, נחשפו לנגיף אנשים רבים, שנאלצו לקבל חיסונים למניעת התפתחות המחלה.
נגיף המחלה המאפיין את המקרים הרבים שאירעו בשנים האחרונות, מוגדר כ"זן כלב", אליו רגישים ביותר הכלבים, ולראייה אנו אכן עדים לגידול משמעותי בהופעת המחלה בכלבים משוטטים וכלבים ביתיים בשנים אלו, ביחס לשנים קודמות. לצד הכלבים, ניכרת עלייה גם במקרי ההידבקות בקרב תנים, כפי הנראה בשל קרבתם הגנטית לכלבים.
בשל היות המחלה חשוכת מרפא, יש לפעול במספר מישורים לשם ההתמודדות איתה. ראשית, כל כלב בישראל חייב בחיסון שנתי נגד כלבת אשר חייב להינתן בנפרד מכל חיסון אחר. כמו כן, נעשות פעולות לאיסוף כלבים המשוטטים בחופשיות ברשות הרבים. לצד פעילות זו, השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ושירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות פועלים להבאת הנושא לידיעת הציבור הרחב ולהסברת הכלים להתמודדות בקרב אנשי המקצוע הרלוונטיים, בהם רופאים וטרינריים רשותיים ופרטיים.
מישור חשוב נוסף של התמודדות עם המחלה הינו פרויקט החיסון האוראלי. חיסון זה ניתן לשועלים ותנים באמצעות פיזור פיתיונות הנושאים את החיסון מן האוויר. הפיתיונות מושלכים מכלי טייס קלים והם נראים כקופסאות גפרורים קטנות בצבע חום בעלות ריח המושך את השועלים והתנים. כאשר בעל החיים נוגס בהם, מגיע התרכיב למגע עם ריריות הפה וגורם להתחסנותו. גודל הפיתיון מותאם לגודל וצורת הלסת ומאפשר וודאות גבוהה במיוחד שכאשר הוא ייאכל, בעל החיים יחוסן. על בני האדם להימנע ממגע עם פיתיונות אלו, על אף שהם אינם מסוכנים.
פרויקט החיסון הארצי של שועלים ותנים כנגד הכלבת החל בניסויי שדה בשנת 1998 בעקבות התפרצות המחלה בשועלים, ובעקבות שלושה מקרי מוות של בני אדם שחלו בכלבת. קדם לפיזור מחקר שנערך על ידי השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות ורשות הטבע והגנים, בו הוכחה יעילות השיטה של פיזור תרכיבים מהאוויר, בחיסון השועלים והתנים בתנאי השטח של המדינה וכן נעשה ניסוי מעשי של פיזור החיסון בצפון הארץ, באזור בו היתה שכיחות המחלה גבוהה במיוחד. החל משנת 1998 ועד היום פוזרו 5 מיליון פיתיונות. במהלך בדיקת השיטה נמצא כי חיסון בדרך זו אינו מתאים לכלבים, ועל כן מושם דגש נרחב על איסוף כלבים משוטטים וחיסון כלבים ביתיים.
החיסון האוראלי תרם לכך שבשנים האחרונות לא נצפו כלל מקרי הידבקות בקרב שועלים. בקרב התנים, לעומת זאת, נרשמה עלייה בהידבקות, כאמור בגלל הנגיף הייחודי שפוגע בעיקר בכלבים ודומיהם. ועדת ההיגוי הבינמשרדית, שמונתה לטיפול בהתפרצות מחלת הכלבת קבעה כי פיזור החיסון האוראלי הוא אחד הכלים הטובים והיעילים בהם ניתן לעשות שימוש להכחדת המחלה בקרב אוכלוסיית התנים.
ד"ר בוריס יעקובסון, האחראי על הפרויקט בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר: "גודל אוכלוסיות התנים בארץ וצפיפותם גבוהים מאוד ולכן עלינו לחסנם באופן האפקטיבי ביותר, לשם מניעת התפרצות גדולת ממדים של המחלה. החיסון האוראלי הוא כלי שהוכח לאורך השנים כיעיל ביותר בהתמודדות עם מחלת הכלבת בקרב חיות בר".
השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות קוראים לציבור הרחב לא לאסוף כלבים שאינם מוכרים להם מהרחוב, ולדווח לעירייה על כלבים משוטטים. בעלי הכלבים נדרשים להקפיד לחסנם נגד כלבת מדי שנה (על פי חוק) ולהקפיד לטייל עימם עם רצועה. שחרור כלבים באופן חופשי, עלול להביאם במגע עם בעלי חיים אחרים החולים בכלבת, ובכך להכניס את המחלה הביתה, באמצעות הכלב הביתי ולסכן את בני המשפחה.
