לאחר גידול בייצוא של כ 19% בשנת 2010 וכ 11% בשנת 2011, היצוא הישראלי בשנת 2012 לא צפוי לגדול. ב-20 השנים האחרונות לא נרשם קיפאון בייצוא למעט שנות המשבר 2009 ו-2001-2002. יו''ר מכון היצוא: ''היצואנים הישראליים צפויים להתמודד בשנה הקרובה עם ירידות בביקוש בשוקי היעד העיקריים של ישראל. מכון היצוא יפעל להאיץ את הרחבת הייצוא בשווקים הצומחים ולסייע להם בפיתוח עסקיהם בשווקים אלו''
הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 4-1-2012
לאור ההאטה בכלכלה העולמית והתיסוף המצטבר בשנים האחרונות בשער החליפין, צופים כלכלני מכון היצוא קיפאון בצמיחת היצוא בשנה הבאה, כך על פי תחזית המתפרסמת היום (3.1.2012). יצוא הסחורות והשירותים במונחים דולריים לא צפוי לגדול בשנת 2012 ובנתונים כמותיים צפוי גידול של כ- 1.5% בלבד.
על פי ניתוח כלכלני המכון, בשנת 2012 צפויה ירידה נוספת בשיעורי הגידול של הסחר העולמי לכ-%4 בלבד לעומת גידול של כ-6.6% ב-2011 ושל כ-14% ב-2010. על רקע הירידה בהיקפי היבוא של מדינות האיחוד האירופי צפוי היצוא לאיחוד האירופי לרדת בשיעור דולרי של כ 10% בשנת 2012. היצוא לארה"ב צפוי לרשום גידול דולרי של כ-5% ואילו היצוא לאסיה צפוי לגדול דולרית בשיעור של כ-10% בשנה הבאה.
רמזי גבאי, יו"ר מכון היצוא, ציין כי למעט משבר ה"סאב-פריים" בשנת 2009 ומשבר ההיי טק בשנים 2001-2002, לא נרשם קיפאון בשעורי הייצוא הדולריים בישראל בעשרים השנים האחרונות. לדבריו, "היצואנים הישראליים צפויים להתמודד בשנה הקרובה עם ירידה בביקוש בשווקי היעד העיקריים של ישראל באיחוד האירופי ועם עלייה מתונה בלבד בהיקפי היבוא בארה"ב. שווקים אילו מהווים עדיין למעלה מ- 60% מסך היצוא הישראלי. במקביל, עליהם להתמודד עם שער חליפין נמוך של השקל מול סל המטבעות, לאחר תהליך של התחזקות ריאלית של השקל בחמש השנים האחרונות. אילולא הגידול המשמעותי הצפוי בייצוא ענף הרכיבים האלקטרוניים בשנה הבאה, היינו רואים ירידה בייצוא הדולרי".
על רקע הנתונים ציין יו"ר מכון היצוא, כי "על היצואנים להפנות מאמץ מיוחד בכניסה לשווקים נוספים הצומחים באסיה ובאמריקה הלטינית כמו דרום קוריאה, מקסיקו, וייטנאם ומדינות באפריקה. האזורים הצומחים הם אזורים בהם נדרש מאמץ חדירה מיוחד ארוך טווח המלווה לעיתים בסיכונים עסקיים גבוהים. מכון היצוא יפעל להאיץ את הרחבת היצוא בשווקים הצומחים ולסייע ליצואנים בפיתוח העסקים בשווקים אלו. "
על רקע הנתונים ציין יו"ר מכון היצוא, כי "על היצואנים להפנות מאמץ מיוחד בכניסה לשווקים נוספים הצומחים באסיה ובאמריקה הלטינית כמו דרום קוריאה, מקסיקו, וייטנאם ומדינות באפריקה. האזורים הצומחים הם אזורים בהם נדרש מאמץ חדירה מיוחד ארוך טווח המלווה לעיתים בסיכונים עסקיים גבוהים. מכון היצוא יפעל להאיץ את הרחבת היצוא בשווקים הצומחים ולסייע ליצואנים בפיתוח העסקים בשווקים אלו. "
סיכום נתוני היצוא לשנת 2011 (כולל אומדן לרבעון הרביעי)
עפ"י ניתוח מכון היצוא, סך היקף יצוא הסחורות והשירותים (למעט חברות הזנק) בשנת 2011 הסתכם בכ- 89 מיליארד דולר, המהווים אומנם עלייה דולרית של כ- 11% לעומת שנת 2010, אך גידול כמותי של כ-4.5% בלבד. העלייה הדולרית הגבוהה הושפעה משמעותית מעליית מחירי חומרי הגלם שהתרחשה במחצית הראשונה של השנה. יצוין כי בשנת 2010 עלה יצוא הסחורות והשירותים בכ 19%.
ייצוא הסחורות ללא יהלומים הסתכם בכ- 46 מיליארד דולר - עלייה דולרית של כ- 10% לעומת שנת 2010, המהווה גידול כמותי של כ-1.7% בלבד. העלייה הדולרית הגבוהה, נובעת מהעלייה במחירי חומרי הגלם בעולם ומחירי היצוא של מוצרי הכימיה, כרייה, חציבה, פלסטיק, כותנה ומתכות. יצוא הסחורות הושפע מההאטה ביצוא ההיי-טק, שירד מגידול דולרי של 12% בשנת 2010 לכ-6% בלבד בשנת 2011.
יצוא היהלומים הסתכם השנה בכ-10.7 מיליארד דולר, עלייה דולרית של כ-%20 בהשוואה לשנה שעברה, אז הסתכם יצוא זה בכ-9 מיליארד דולר. בתוך כך, יצוא יהלומים מלוטשים גדל בכ 23% ויצוא יהלומים גולמיים בכ 15%.
יצוא השירותים (ללא חברות הזנק) הסתכם בכ 26 מיליארד דולר, עלייה בשיעור דולרי של כ-10% ועלייה כמותית של כ-6%. גידול זה הושפע בעיקר מעלייה חדה של כ-35% ביצוא שירותי המחשוב והתוכנה.
ביתר סעיפי היצוא (כולל היצוא לרשות הפלסטינית, העודף מייצור ומכירת סחורות המיוצרות בקבלנות משנה בחו"ל ואינן חוזרות לארץ והתאמות בגין פרויקטים מתמשכים המיועדים לייצוא) נאמד היקף היצוא בכ – 6 מיליארד דולר, גידול דולרי של כ 14% בהשוואה לשנה שעברה.
יצוא סחורות ושירותים השוואה במונחים דולריים בין השנים 1995-2011
מקור: מכון היצוא
אומדני יצוא הסחורות ללא יהלומים ושירותים - על פי גושי הסחר בשנת 2011
ארה"ב היצוא לארה"ב היווה בשנת 2011 כ- 25% מסך היצוא. סך היצוא לארה"ב הסתכם השנה בכ-12 מיליארד דולר, ללא שינוי בהיקפי היצוא הדולרי בהשוואה לשנה קודמת .
אירופה היצוא לאירופה היווה בשנת 2011 כ- 40% מסך היצוא. סך היצוא לאירופה הסתכם בכ 18.5 מיליארד דולר, גידול דולרי של כ-21% בהשוואה לשנה קודמת. בתוך כך: • היצוא לאיחוד האירופי היווה בשנת 2011 כ 32%. סך היצוא לאיחוד האירופי הסתכם בכ- 15 מיליארד דולר, גידול דולרי של כ 18% בהשוואה לשנה קודמת . • היצוא למדינות אירופה אחרות שאינן חברות באיחוד האירופי כולל רוסיה, טורקיה ומדינות אפט"א הסתכם השנה בכ- 3.5 מיליארד דולר, גידול דולרי של כ- 35% בהשוואה לשנה קודמת. הגידול בייצוא לאירופה הושפע, בין היתר, מהשפעת התחזקות השער הממוצע של האירו מול הדולר בשנת 2011 לעומת שנה קודמת. במכון היצוא מציינים כי הגידול בחלקו של היצוא לאיחוד האירופי מתוך סך היצוא של ישראל, מגביר את רגישות היצוא להמשך יציבותן של כלכלות האזור.
אסיה היצוא למדינות אסיה מהווה כ 19% מסך היצוא. סך היצוא לאסיה הסתכם השנה בכ-9 מיליארד דולר, גידול דולרי של כ-6% בהשוואה לשנה קודמת זאת לעומת שיעור גידול של כ 40% בשנת 2010. שיעור הגידול המתון, יחסית בשנת 2011, הושפע מהירידה שנרשמה ביצוא להודו ולדרום קוריאה.
אמריקה הלטינית היצוא למדינות אמריקה הלטינית, המהווה כ 5% מסך היצוא, הסתכם השנה בכ 2.5 מיליארד דולר, עלייה דולרית של כ – 3% לעומת שנה קודמת.
אפריקה היצוא למדינות אפריקה, המהווה כ 3.3% מסך היצוא, הסתכם השנה בכ -1.5 מיליארד דולר, גידול דולרי של כ 25% לעומת שנה קודמת.
שאר העולם היצוא לשאר מדינות העולם (הכולל בין היתר את היצוא למדינות הבלתי מסווגות) המהווה כ-7.7% מסך היצוא, הסתכם השנה בכ -3.6 מיליארד דולר, גידול דולרי של כ- 12% לעומת שנה קודמת. מקור: מכון היצוא
אומדני היצוא על פי חלוקה לענפים בשנת 2011:
יצוא ההיי-טק גדל בשיעור דולרי של כ-6% לעומת גידול של כ 12% בשנה קודמת. סך ייצוא ההיי טק הסתכם בכ -21 מיליארד דולר. בתוך כך: • יצוא התרופות רשם גידול של כ-8% בשנת 2011 לעומת גידול של כ- 40% בשנה קודמת. סך יצוא התרופות הסתכם בכ-7 מיליארד דולר. • יצוא ציוד התקשורת, בקרה ורפואי-מדעי רשם גידול דולרי של כ-4.5% בשנת 2011 לעומת גידול של כ- 12% בשנת 2010. סך יצוא ציוד התקשורת, בקרה ורפואי-מדעי הסתכם בכ-8 מיליארד דולר. • יצוא הרכיבים האלקטרונים והמחשבים רשם גידול דולרי של כ-5% לאחר ירידה דולרית של כ-12% בשנה שעברה. יצוא הרכיבים האלקטרוניים והמחשבים צפוי להסתכם השנה בכ-4.5 מיליארד דולר.
היצוא בתעשייה המעורבת-עילית (הכולל בין השאר את יצוא הכימיקלים וזיקוקי הנפט, המכונות והציוד), עלה בשיעור דולרי של כ-18% לעומת עלייה של כ 20% בשנה קודמת. סך היצוא בתעשייה מעורבת עלית הסתכם בכ-14 מיליארד דולר. הייצוא בענפים אלו הושפע מאוד מעליית מחירי חומרי הגלם בעולם.
היצוא בתעשייה המעורבת-מסורתית (הכולל בין השאר את ענפי הגומי ופלסטיקה, מוצרי מתכת וכרייה וחציבה), עלה בשיעור דולרי של כ -13% לעומת גידול של כ – 26% בשנה קודמת. סך היצוא בתעשייה מעורבת מסורתית הסתכם בכ-7.5 מיליארד דולר. העלייה בייצוא בענפים אלו מוסברת כולה בעליית מחירי הסחורות וחומרי הגלם בעולם.
הייצוא בתעשייה המסורתית (הכולל בין השאר את ענפי הטקסטיל, המזון והמשקאות) עלה בשיעור דולרי של כ -8% בדומה לגידול שנרשם בשנה קודמת. סך היצוא בתעשייה מסורתית הסתכם בכ -2.5 מיליארד דולר. העלייה בייצוא בענפים אלו מוסברת רובה ככולה בעליית מחירי הסחורות וחומרי הגלם בעולם.
היצוא החקלאי עלה בשיעור דולרי של כ 4% לעומת גידול של כ 8% בשנת 2010 והסתכם בכ – 1.4 מיליארד דולר. העלייה בייצוא החקלאי מוסברת בעיקר בעליית מחירי התוצרת החקלאית בשווקים העולמיים.
שאולי כצנלסון, הכלכלן הראשי של מכון היצוא הסוקר את שנת 2011 ביצוא הישראלי ומציג תחזית ל-2012.