עכשיו זה סופי: ביום הראשון לשנת 2012 תסמן התנועה העולמית לזכויות בעלי-חיים את השלמת אחד ההישגים החשובים בתולדותיה: שיפור משמעותי ובר-אכיפה בחיי 363 מיליון התרנגולות המטילות באיחוד האירופי, מהלך שבטווח הרחוק עתיד להשפיע על חייהם של מיליארדי בעלי-חיים. יהיה זה סופו של מאבק ציבורי עיקש מול תעשיית הביצים האירופית, שפעלה בכל כוחה בניסיונות לדחות את מועד קיצה של תקופת המעבר שהוקצבה לה כדי ליישם את התקן החדש.
ערב השלמת המהלך מפרסם ארגון שיתוף הפעולה האירופי לחקלאות ומזון
דו''ח חדש לפיו רוב מדינות האיחוד כבר נפטרו מהכלובים הישנים. לפי הדו"ח, כ-40% מהתרנגולות בתעשיית הביצים באירופה הועברו ללולים נטולי כלובים (לולי מעוף/ חופש/אורגני). מגמה זו ניכרת בעיקר במדינות צפון ומערב אירופה: בשוויץ 100% מהלולים הם ללא כלובים, באוסטריה 96%, בגרמניה 62%, בשבדיה 60%, ובבריטניה ובהולנד 50%. בחלק ממדינות מזרח ודרום אירופה הועברו התרנגולות ל"כלובים מאובזרים", המהווים 40% מהלולים באיחוד. מדובר בכלובים גדולים יותר המצוידים באביזרי העשרה, בתקן הנמוך ביותר שהותר בדירקטיבה. לגבי כ-23% מהלולים אין מידע ברור, וככל הנראה אינם עומדים בתקן ולכן ייסגרו. בישראל רק כ-2% מהתרנגולות מגודלות בלולים ללא כלובים.
הדירקטיבה הקובעת "סטנדרטים מינימאליים להגנת תרנגולות מטילות" (Council Directive 1999/74/EC) התקבלה בשנת 1999. ההוראה המרכזית בדירקטיבה היא איסור על כליאת תרנגולות ב"כלובי סוללה" מהסוג הנפוץ בישראל. סוג זה משאיר לכל מטילה שטח של כ-דף נייר משרדי, והיא בקושי יכולה לזוז במשך כל חייה. כבר מ-2003 הקמת "כלובי סוללה" חדשים אינה מותרת, והכלובים הקיימים יאסרו לשימוש בתום תקופת המעבר שתגיע לקצה בסוף 2011. הדירקטיבה שרדה במשך השנים מול ניסיונות ערעור ודחייה מצד תעשיית הביצים חרף המשבר הכלכלי. בינואר 2011 אישררה הנציבות האירופית את הדירקטיבה פעם נוספת, ולאחרונה אף שלחה מכתב אזהרה ל-13 מדינות שעדיין יש בהן "כלובי סוללה", הצפויות לעמוד לדין אם לא יאכפו את הדירקטיבה.
הלולנים במדינות כגון בריטניה, שיעמדו כולם בהוראות הדירקטיבה, מודאגים מהצפת שוק המוצרים המעובדים בביצים זולות מ"כלובי סוללה" מחוץ לאיחוד. ב-6 בדצמבר הושגה הסכמה וולונטרית בתעשיית המזון הבריטית להימנע מסחר בביצים כאלה. ממשלת בריטניה הבטיחה לפעול בנושא, בין השאר באמצעות סריקות מדגמיות של ביצים שיאפשרו לזהות סימני תיל של כלובים. בשבדיה לא מודאגים מחדירת ביצים מ"כלובי סוללה" לשוק; למעשה, במשרד החקלאות השוודי צופים שאכיפת הדירקטיבה תביא לסגירת "לולי סוללה", וכתוצאה מכך יעלה ביקוש הביצים באירופה על ההיצע, והלולנים שעמדו בדרישות הדירקטיבה ייצאו נשכרים. מצב זה אף עשוי להביא לעלייה בשימוש ב"תחליפי ביצים" מן הצומח במוצרים מעובדים, וחברות המספקות מוצרים אלה מרבות כעת להדגיש את יתרונותיהם (מחיר נמוך, העדר כולסטרול וחיי מדף ארוכים).
ב-1999, כשנוסחה הדירקטיבה, היא נחשבה למתקדמת. אולם בשנים האחרונות כל המדינות שגיבשו תקנים בנושא – קליפורניה, מישיגן, אוהיו, גרמניה, הולנד, בלגיה ואוסטריה - אימצו סטנדרטים גבוהים יותר. לאחרונה אף נחתם הסכם בין ארגוני בעלי-חיים לבין נציגי תעשיית הביצים בארצות הברית, לפיו יקדמו חקיקה פדרלית להחלת סטנדרט מתקדם יותר בארצות הברית כולה.
"בעולם כולו גוברת המודעות לסבל העצום של בעלי החיים במשקים, וישנה מגמה ברורה של החמרה בתקנים המינימאליים הקיימים" אומר רונן בר, דובר עמותת אנונימוס לזכויות בעלי-חיים. "לעומת זאת, בישראל משקיע משרד החקלאות 350 מיליון ₪ מכספי ציבור בהקמת כלובים מהסוג שנאסר אף בתקן הנמוך ביותר בעולם, למרות ההתנגדות הציבורית ועל אף שחברי ועדת החינוך של הכנסת סירבו לאשר את המהלך בששה דיונים שהתקיימו בנושא. בשבועות הקרובים צפוי דיון נוסף, וגם הפעם בחר משרד החקלאות להציג תקן נמוך מהתקן האירופי המינימאלי. תקן זה קובע כי יוקמו כלובים מאובזרים, אך ללא האביזרים! מדובר בהמצאה שלא קיימת בשום מקום בעולם. זה אכזרי ומיותר, במיוחד כאשר קיימים היום לולי מעוף ללא כלובים, הבנויים לגובה וחוסכים בשטח ובמשאבים".
