הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז תל-אביב במשרד הפנים, בראשות הגב' גילה אורון, ממונה מחוז תל-אביב במשרד הפנים, החליטה על הכנת תכנית שימור למתחם מקווה ישראל.
תכנית השימור תהווה שכבה בתכנון העדכני הכולל של מקווה ישראל המוכן בימים אלה, על פי מטרות חוק מקווה ישראל, וכדי לחדשו כבי"ס תיכון, פנימייה חקלאית ייחודית ומתחם חינוכי ציוני הנשען על ההיסטוריה החקלאית הציונית.
ביה"ס החקלאי מקווה ישראל והמועצה לשימור אתרים, עובר בשנים האחרונות שינוי והתחדשות מקיפים, באמצעות מנכ"ל ביה"ס, הנהלת מקווה ישראל בראשות מר אילן כהן, ובהשתתפות פעילה של קרן רש"י, בראשות מר אלי אללוף. גורמים אלה, יחד עם פעולות הקמת פארק אריאל שרון, בראשותה של הוועדה המחוזית- מקדמים ראייה מערכתית של החינוך והמתחם הפיזי, אשר תכנית השימור תהא נדבך חשוב ומרכזי בה.
התכנית תחול על כל שטחה של מקווה ישראל ותגדיר: מבנים, פריטים ומכלולים נופיים קיימים לשימור עפ"י דרגות סיווג שונות ועפ"י רשימת האתרים לשימור כפי שאושרה בהחלטת וועדת השימור מיום 8.11.2010. כמו כן תגדיר הוראות לעניין שימור, תוספות בניה ושימושים למכלולים/מבנים קיימים, בהתאם לדרגות השימור שלהם. ובנוסף תפרט הוראות לבניה חדשה בהתאמה למאפייני המקום ולמערך הבנוי בו.
הרקע לגיבושה של תכנית השימור למקווה ישראלמקווה ישראל משקף בהתפתחותו את העידן המודרני, וסיפורו קשור קשר ישיר לסיפור הציונות והקמתה של מדינת ישראל. התפתחותו של המוסד חופפת במרבית שנותיו להתפתחות היישוב היהודי, טרם הקמת המדינה, ובשנות קיומה וקליטתם של יהודי התפוצות שהתקבצו ובאו אליה. סיפורו של מקווה ישראל מביא לידי ביטוי היבטים הנוגעים לצמיחתה והתעצבותה של היהדות המודרנית, על ניסיונותיה וכשליה. כמו כן, המקום מגלם בסיפורו את היצירתיות האנושית, ומביא לידי ביטוי את הזיקות למקורות העתיקים לצד השאיבה מן הנעשה וקורה בתרבויות אחרות.
מקווה ישראל הינו אנומאליה במובן החיובי. הוא שמר על ייחודיותו המרחבית, ייחודיות שדגשיה משתנים בעיקר לנוכח השינויים המתרחשים מסביב לו, ואופיו מוכתב במידה רבה על ידי אירועים חיצוניים ומגמות גלובאליות. כך הפך מקווה ישראל מנקודת ישוב בנויה בשטח פתוח, לשטח פתוח במרחב בנוי. באופן דומה מקווה ישראל הפך ממוסד שתשתיותיו מייצגות חדשנות וגלובאליות, למוסד שמרבית תשתיותיו מייצגות ארכאיות לוקאלית.
מקווה ישראל מתאים להפוך למרחב ייחודי, אף בקנה מידה עולמי. הנהלת ביה"ס החקלאי במקווה ישראל וכן מנהלת תמ"ר במשרד ראה"מ, בודקים את חשיבות המורשת לצורך ההכרזה ברשימות הארצית והעולמית וכן שוקדים להכניסו כאתר מורשת עולמי לרשימה זו. על כן, החליטה הוועדה המחוזית לאמץ את החלטת וועדת השימור לאתרים לשטחים הגליליים במחוז תל אביב, על הכנתה של תכנית לשימור מבנים ואתרים בתחומה של מקווה ישראל לאחר שזו אישרה את רשימת המבנים והאתרים לשימור בהחלטתה מיום 8.11.2010. כמו כן, קובעת הוועדה המחוזית תנאים להוצאת היתרי בנייה גם בשלב הביניים עד שהתכנית דנן תתאשר.
כמו כן קבעה הוועדה כי התכנית תתייחס לנושאים הבאים: פוטנציאל ההכרזה של מקווה ישראל על ידי אונסק"ו כאתר אתר מורשת עולמית, לרבות הגדרת הערכים האוניברסאליים שבגינם המקום ראוי לשימור וכיצד ניתן לסייע בשימור ערכים אלו; מתחם בית הספר בהקשרו הכולל, לרבות לעניין התפתחות של תפיסות כלכליות, התפתחות של גנים בוטנאים, המפעל של "אליאנס" ושאר כפרי הנוער; מתן ביטוי לשכבות נושאיות והיסטוריות במכלולים לשימור והשתלבותם בסביבה הבנויה הקיימת והמתוכננת. גיבוש עקרונות לסדר פעולות לביצוע מהן תיגזר תוכנית השימור.
הרקע והחשיבות ההיסטורית של מקווה ישראלבמאה ה-19 שלאחר המהפכה התעשייתית והצרפתית, מתעורר המערב לתחילתו של עידן חדש, העידן המודרני. תמורות מדיניות, כלכליות וחברתיות באירופה מקדמות התעוררות לאומית, ורוחות חדשות מבשרות על תקווה לשינוי באורחות החיים. באווירה זו מתגבשת וצומחת גם תנועת ההתעוררות היהודית, הלא היא התנועה הציונית.
לקראת סוף המאה ה 19 חלה הרעה במצב היהודים עקב חקיקה המטילה מגבלות על עיסוקיהם, ותכיפותן של פרעות המאיימות על ביטחונם של רבים ברחבי רוסיה ובארצות ערב. מצבם הקשה של היהודים מעורר ארגוני סיוע בארצות המערב, בהם ארגון כל ישראל חברים, לפעול ולסייע לאחיהם היהודים.
על רקע מצב דברים זה מוקם ב 1870, בסמוך ליפו, מקווה ישראל, בית ספר חקלאי לבנים וחוות הכשרה חקלאית. יוזם הרעיון הוא קרל נטר, אז מזכיר ארגון כל ישראל חברים, שמצליח לרתום את חבריו בארגון ואת הברון רוטשילד לתמוך במוסד. מטרתו של המוסד ברוח יעדי כל ישראל חברים לקדם היהודים על ידי חינוך והכשרה לחיי תורה ומקצוע, תוך העדפה לעבודה יצרנית.
התמיכה שמקבל המוסד ומיקומו האסטרטגי על הדרך הראשית מיפו לירושלים הפכו אותו למוקד תרבותי ואתר ביקורים. כך, נפגשים בשנת 1898 בשערי המוסד הרצל והקיסר הגרמני קרל השני, ובשנת 1913 ינחת בשדותיו המטוס הראשון שהגיע לארץ ישראל.
בעשורים הראשונים עוצב המקום ברוח חזונם של נטר וממשיכי דרכו, ששילבו בפועלם בין חזון ומעש. הלימודים בתקופה זו מתנהלים בשפה הצרפתית, כפי שהיה נהוג בשאר מוסדות כל ישראל חברים. בתקופה זו מונחים היסודות לפעילותו החינוכית-חקלאית של המוסד, פעילות שתרמה לבניית משק חקלאי מגוון ומודרני בישראל, שפניו אל הייצוא.
החל משנות העשרים משנה מקווה ישראל את דמותו. לשינוי אחראי במידה רבה אליהו קראוזה, בוגר מקווה שמשמש מנהלו של המוסד בין השנים 1914-1954. תחת הנהגתו של קראוזה מוחלפת שפת ההוראה במוסד לעברית, בית הספר גדל ושעריו נפתחים לבנות. מקווה ישראל בתקופה זו הוא מוקד ציוני חשוב העוסק בחקלאות קליטת עליה והכשרת צעירים להתיישבות והגנה. ב 1923 מבקר במוסד אלברט איינשטיין, חתן פרס נובל הצעיר, ו בשנת 1930 מוקם בו הגן הבוטאני הראשון בישראל.
ממקווה ישראל יוצאים גרעיני התיישבות להקמת נהלל וכפר יהושוע, כפר נטר, רמת יוחנן ומעברות, מרחביה וכפר ויתקין וכן נקודות יישוב נוספות (49 לאורך השנים). במקביל משמש מקווה ישראל חלק ממערך ההגנה על תל אביב המתפתחת ועל דרכי התחבורה המובילות מתל אביב לדרום הארץ ואל ירושלים. בבתי המלאכה במקווה ישראל פותחה הדוידקה, המרגמה הישראלית הראשונה, על ידי דוד ליבוביץ ששימש מורה במוסד. בוגרי המוסד השתלבו בהגנה, בפלמ"ח ולאחר מכן בצה"ל כמפקדים בכירים.
עם הקמת המדינה הופך מקווה ישראל לכפר נוער חקלאי, צביון עליו הוא שומר מאז ועד היום. שנתו המאה של המוסד צוינה בישיבת כנסת חגיגית בה הועלתה על נס תרומתו להתקבצות העם היהודי בארצו, והודגש חלקו בהנחת היסוד לבניינה של מדינת ישראל.
