''כבר שנים שהממשלה מתעמרת בחקלאים בכל הנוגע להעסקת עובדים זרים ואינה פותרת את בעיית המחסור בידיים עובדות. במקום לקחת אחריות כפי שהיא חייבת לטובת המשך קיומה של התיישבות עובדת בערבה. אין זה פשוט לחקלאי להגיש עתירה כנגד משרד החקלאות, אך זו בהחלט אמירה כי לצערנו משרד זה איננו מייצג כשורה את החקלאים והתיישבות העובדת''.
כך אמר היום יו''ר הועדה החקלאית ערבה תיכונה, לאחר ש-118 חקלאים מהאזור הגישו הבוקר (ג') עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בבקשה לעצור את החלטת משרד החקלאות לראות בהם "שותפויות" לעניין העסקת עובדים זרים עד לשנת 2014, ובתואנה זו לדבריהם, לקצץ במכסות העובדים הזרים שלהם. הנזקים הצפויים, באם אכן יקוצצו המכסות, נאמדים במאות אלפי שקלים לכל משק חקלאי.
בעתירה שהוגשה באמצעות עורכי-הדין דוד זיילר ורועי חיון ממשרד עוה''ד הרצוג, פוקס, נאמן ושות' נכתב כי משרד החקלאות ערך שינוי בתנאים לפיהם מוגדרים חקלאים כ"שותפויות" וקבע כי במפקד החקלאי לצורך העסקת עובדים זרים לשנים 2012 ו-2013 תצומצם ההגדרה לפיה מוגדרים חקלאים כ"שותפים". המשרד הסיר את אחד התנאים לפיהם הוגדרו החקלאים כשותפים ורבים מהם הוגדרו ללא כל התראה כ"שותפויות".
''שוב עומדים החקלאים בפני שוקת שבורה'' אומר יו"ר הועדה החקלאית בערבה התיכונה חיים חבלין. ''משרדי ממשלה האמורים להגן על החקלאות ולסייע לחקלאים, פועלים נגדם ומאלצים אותם לזנוח גידולים רווחיים הזקוקים לידיים עובדות רבות. אזור הערבה זנח את גידולי העגבניות והפרחים ועבר לגדל בעיקר פלפל. כל נפילה במחירים עלולה להביא לפגיעה חמורה בהתיישבות בערבה התיכונה. חבלין קורא לממשלה לקחת אחריות ולהסיר לאלתר את המגבלה, באופן שהחקלאים יוכלו לבחור את הרכב הגידולים האופטימאלי תוך הקטנת הסיכונים, ללא התחשבות במגבלת כוח האדם.
''משרד החקלאות בוחר בדרך הקלה במקום לטפל במדיניות הכושלת של משרד האוצר''
עוד אומר חבלין, כי המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צביקה אקשטיין כתב בדו"ח עבור הממשלה, שהעסקת עובדים זרים בישובי הספר המרוחקים איננה משפיעה לרעה על שוק העבודה הישראלי. על מנת שחקלאי הערבה יוכלו לבחור בממשק הגידולים האופטימאלי יש להגדיל את המכסות ב- 1,000 עובדים זרים. במקום זאת החליט האוצר באופן שרירותי על קיצוץ של כ- 1,000 עובדים.
"חבל שמשרד החקלאות בוחר בדרך הקלה ופוגע אנושות בחקלאים, במקום לטפל במדיניות הכושלת של משרד האוצר בכל הנוגע להעסקת עובדים זרים בחקלאות. 60% מיבול המדינה המיוצא לחו"ל הינו משטחים חקלאיים בערבה התיכונה, המהווה את אסם הירקות של המדינה וגאוות החקלאות הישראלית. היצוא תורם לקופת המדינה ובכל זאת הממשלה מקשה על החקלאים. צר לי כי אנו נאלצים להגיע למצב זה. העתירה כנגד משרד החקלאות הוגשה לאחר שפניות החקלאים למשרד לא צלחו. לא ייתכן שחקלאי הערבה התיכונה, יעמדו בפתח עונת קטיף חסרי אונים למול קיצוץ כבד הצפוי במכסות העובדים הזרים ויאלצו לפנות פעם נוספת לערכאות לשם הגנה על פרנסתם, במקום להימצא בשדות ולעסוק בקטיף.'' אומר חבלין.
במצב עניינים זה קיים סיכון מוחשי לדבריו, שחקלאים רבים יזנחו את החקלאות. ''כאשר בכל ארצות העולם מסבסדים חקלאים ומעמידים עבורם אשראים גדולים, הטבות מס ומענקים לחיזוק החקלאות, בישראל עסוקה הממשלה בחקיקת חוקים המקשים על ענף החקלאות. אין אנו מבקשים נדבה, אלא עובדים לחקלאות במספר שיאפשר גידול מגוון הגידולים החקלאיים. מדובר בחקלאים המייצאים ירקות לחו"ל וללא עובדים זרים אינם יכולים לעמוד בהתחייבויות החוזיות שלהם לקניינים, זאת מכיוון שעובדים מקומיים אינם זמינים לעבוד בגרעין הקשה של העבודות החקלאיות אם בשל תנאי מזג האוויר הקשה ואם בשל הריחוק הרב מריכוזי אוכלוסין." אומר חבלין.
''באמצעות הניסוחים והמילים הקטנות שבהם משתמשים הפקידים במשרד החקלאות, נטמן פח לחקלאים. משמעות הגדרתם של חקלאים אלו כ"שותפויות" הינה, כי ההקצאה לעובדים זרים הניתנת להם תהיה קטנה באופן משמעותי מזו שהייתה מגיעה להם אילולא הוגדרו כשותפים. השינוי נעשה בשרירות ובהסתמך על נתוני עבר שאינם עדכניים, כך שלחקלאים אין כל אפשרות להחליט, כי הם מבטלים כל שיתוף פעולה בו הם מעורבים. זו שערורייה ואנו נלחם בכך ולא ניתן לממשלה לפגוע בנו. המחיר ההתיישבותי והכלכלי אותו תשלם ההתיישבות בערבה יהיה כבד מנשוא ולא נוכל לשאת אותו'' אומר חבלין.
