ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בראשות ח"כ חיים כץ (ליכוד) קיימה דיון בגובה דמי התיווך שרשאי מתווך לגבות מעובד זר שהביא לעבודה בישראל. התקנות מתייחסות לעובדים זרים המגיעים ממדינות עמן נחתם הסכם בילטראלי המאפשר פיקוח של ארגון ההגירה הבינלאומי. נכון להיום, נחתם הסכם כזה רק עם תאילנד, כך שבפועל התקנות רלוונטיות לעובדים זרים מתחום החקלאות.
בתקנות שהגיש משרד התמ"ת התבקשה הוועדה לאשר תשלום חד פעמי של עובד עבור תיווך, אשר אינו עולה על 3,480 ש"ח.
נציגי חברות התיווך, גבי בורנשטיין, קובי גבאי וצבי רם, טענו בדיון כי הסכום אינו מספיק ולא מאפשר להם רווח הוגן.לדבריהם, החברות נושאות בעלויות הטיסה של העובד, מלוות אותו באופן יומיומי ודואגות לצרכיו. לכן הם מבקשים לגבות מעובד זר סכום של 3,480 ש"ח מדי שנה.
יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ (ליכוד) אמר בתגובה כי ''העובדים הזרים הם גוף חלש ללא הגנה שבא לעבוד בתנאים קשים תוך הקרבת משפחתו, ואתם רואים בו באר שואבת לכסף. מגיע לכם להרוויח, אבל אתם מבקשים יותר מדי. יש לגבות חלק מהעלויות גם מהמעסיק, כמו בתחום הסיעוד".
ח"כ אילן גילאון (מרצ) אמרי כי חברות כוח האדם קבלו ''רישיון ממדינת ישראל לסרסר בכוח אדם זר. אם הסכומים המופקעים והמופרכים שאתם גובים היום לא מספקים אתכם, עליכם לפרוש מעיסוקכם הבזוי שראוי שיעבור מן הארץ".
עידית ליבוביץ', קו לעובד: "הפועלים עובדים 18 שעות ביום ומרוויחים 14 ש"ח לשעה, ובאין תקנות המפקחות על גובה דמי התיווך שהם משלמים גובים מכל אחד מהם 11 אלף דולר על תיווך בממוצע. לשכות התיווך לא עובדות לשם שמיים".
עו"ד נטע ברנר-מאור מהלשכה המשפטית במשרד התמ"ת הדגישה כי בעיקרון, על פי ההסכמים הבינלאומיים, חל איסור על גביית דמי תיווך מעובד זר. חריגות מאיסור זה מאפשרות גביית סכומים מינימליים בלבד.
יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ, סיכם את הדיון ואמר: "הוועדה בראשותי תקבע כללים ברורים בנושא. אני דורש מנציגי התמ"ת, לשכות התיווך והחקלאים להגיע להסכמה על הסכומים. לא ייתכן שהעובד הזר יהיה הפרה הנחלבת היחידה. ייתכן שנצטרך לגבות תשלומים גם מהחקלאים".
