במסגרת הצטרפותה של ישראל כחברה בארגון המדינות המפותחות ה-OECD, בחן הארגון השנה את ביצועיה הסביבתיים לאורך העשור האחרון. סקירה זו היא הראשונה המבוצעת לישראל כחברה בארגון,
ה-OECD מאגד את הכלכלות המפותחות בעולם ומתמודד כיום מול המשבר הכלכלי הקשה שפוקד את מדינות המערב. האסטרטגיה בה נקט במאמץ להוציא מדינות אלו מהמשבר הגלובלי היא 'צמיחה ירוקה', אשר משלבת בין שגשוג כלכלי ואיכות חיים לבין מניעת פגיעה באיכותם וכמותם של משאבי הטבע וככזו מצמצמת סיכונים למשק ומייצרת הזדמנויות עיסקיות חדשות. כאמור, ה- OECD מקנה חשיבות רבה לשיקולים סביבתיים, דוגל בהטמעת שיקולי סביבה בתהליכי קבלת ההחלטות, בעיקר באמצעות כלי מדיניות כלכליים.
משלחת אנשי מקצוע מהארגון ונציגי המדינות החברות ביקרה בישראל באוקטובר האחרון על מנת להתרשם מהמדינות הסביבתית בישראל ואספה מידע ונתונים לצורך הסקירה. הדו"ח בוחן את הביצועים הסביבתיים של ישראל במספר תחומים: צמיחה ירוקה, שינויי אקלים ואיכות אוויר, ניהול משאבי מים, מגוון ביולוגי, ניהול פסולת ומחזור ועוד.
בהיותו ארגון כלכלי, מדגיש ה-OECD את השימוש בכלים כלכליים - כמו מיסוי, השקעה כלכלית בתעשיות "ירוקות" ועבודה צמודה עם המגזר העסקי לצורך השגת מטרות סביבתיות.
מספר נקודות המועלות בדו"ח:
קיים חוסר מידע לגבי היקף משאבי הטבע הקיימים, מצבם וערכם הכלכלי.
הפחתת השימוש ברכב פרטי: הדו"ח ממליץ לבחון מחדש את מדיניות המיסוי על רכבי חברה ואת העדר ההגבלה על דלק. על פי הדו"ח קיימים כיום תמריצים הגורמים לשימוש מוגבר ברכבים פרטיים כאמצעי הגעה לעבודה, דבר הגורם לפגיעה בסביבה (כולל תשלום על אחזקת רכב והעובדה שהחניה חינם). כמו כן, מומלץ להפחית את מס רכישת הרכב ומנגד, להעלות את המיסוי על הדלק ואגרות כבישים כדי לעודד מעבר לתחבורה ציבורית. הדו"ח ממליץ עוד להמיר את התשלום הנוכחי במגזר הציבורי לאחזקת רכב באמצעים חלופיים של תשלומים שאינם מותנים בבעלות על רכב, כדוגמת סיוע במעונות יום .
מיסוי על אנרגיה: סבסוד מחירי דלקים פוגע ביעילות השימוש (כמו סולר לשימוש מסחרי בתחומי ההובלה היבשתית, תחבורה ציבורית, חקלאות ודייג, וכן pet-coke בו משתמשים בתעשיית המלט, והוא מאוד מזהם ופולט פחמן דו-חמצני).
השקעות תקציביות בסביבה: בין 2000-2009 חלה עלייה של 35% בהוצאות הציבוריות על סביבה (לא רק תקציב המשרד), אך מדובר היה עדיין רק ב-0.65% מהתמ"ג, מתחת לממוצע ה-OECD שעמד ב-2009 על 0.8%. תקציב המשרד להגנת הסביבה ב-2008 היה 0.01% מתקציב הממשלה בלבד שמהווה אחוז נמוך לשאר החברות בארגון.
מים: התפלת המים בישראל נמצאה בין היעילות ביותר בעולם מבחינה כלכלית ומבחינת צריכת אנרגיה, אך מצוין כי מים מותפלים אינם פתרון קסם חף מבעיות. בהתאם להמלצת הדו"ח, על ישראל לבחון בזהירות את ההנחות הכלכליות של ייצור ושימוש במים מותפלים, וכן את ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות, ולהפנים עלויות סביבתיות במחיר המים המותפלים. הדו"ח קורא לשקף את המחסור במים בשיעור היטל ההפקה.
מיגוון ביולוגי ושטחים פתוחים: שיעור מיני היונקים בישראל המצויים בסכנה עומד על 56% והוא גבוה יחסית למדינות OECD אחרות. הדו"ח ממליץ על הרחבת שימוש בכלים מבוססי שוק כגון אגרות חיובים ותשלומים בעבור שירותים אקלוגיים במגזרים הכלכליים עיקריים כגון בנייה, פיתוח תשתיות, חקלאות. רק 1% מסך הקרקע בישראל מוגדר כפארקים לאומיים ושטחי הפארקים הקיימים קטנים מדי ואינם מאפשרים את התנאים הנדרשים לבתי הגידול של בעלי החיים במקום ובכך פוגעים בהתפתחותם הטבעית.
פסולת: הדו''ח קובע כי לשקף באופן אמיתי את עלות פינוי הפסולת בתוך מיסי הארנונה על ידי העלאת החלק היחסי של רכיב זה. הדו"ח ממליץ להכניס בהדרגה לשימוש אגרות מבוססות משקל או נפח לפינוי פסולת מעורבת. להמשיך ולהעלות את גובה היטל ההטמנה אשר למרות העלייה האחרונה עדיין נותר נמוך יחסית לשאר המדינות. להרחיב את המנגנונים של אחריות יצרן מורחבת לזרמים נוספים של פסולת – סוללות ציוד חשמל ואלקטרוניקה ורכבים.
ניהול סביבתי: להטיל חבות סביבתית על נזק למשאבי הטבע על ידי חקיקה לגביית עלויות שיקום וניקוי מהגורמים האחראים. ה OECD קורא לחייב בחקיקה את היעד של הפחתת פליטות גזי חממה ב 20% עד 2020 עליו התחייבה ישראל בועידת קופנהגן ולהפוך אותו 'מעסקים כרגיל' ליעד מוחלט. הדו"ח קורא לחזק את יישום המדיניות הסביבתית ברמה המקומית על ידי התניית הסבסוד הממשלתי לעיריות בהקמת יחידות סביבתיות. הדו"ח משבח את מערך ניתור זיהומי האוויר בישראל ומציין כי הוא ממערך גדול ורחב המאפשר ניתור אמין ונתוניו נגישים לציבור. לשקול הטלת מס פחמן כלל משקי או התאמת המס על הבלו כך שישקף את מחיר הפחמן. הדו"ח קורא לאימוץ מהיר של חוק מניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות.
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: ''כניסתנו ל OECD שינתה את כללי המשחק שהתקיימו בישראל בעשור הקודם. הסביבה היא חלק אינטגרלי בתהליך קבלת ההחלטות של החברות בארגון וישראל חייבת לאמץ גישה זהה. האתגר הוא לנתק את הקשר ההרסני שבין צמיחה כלכלית לבין הפגיעה בסביבה.כחלק מאסטרטגיה זו אמשיך להוביל את הרחבת השימוש בכללים כלכליים לקביעת מחיר על השימוש במשאבי הטבע ושמחירי המוצרים יגלמו את ניצול משאבי הטבע והציבור יקבל את חלקו."
