מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדשטראוס, יבדוק את תהליכי קבלת ההחלטות סביב פירוק אגרקסקו, כך הוחלט היום (ב') בוועדה לביקורת המדינה, שקיימה דיון בבקשה לחוות-דעת מבקר המדינה בעניין הכשלים הניהוליים שהביאו לקריסתה של חברת אגרקסקו ואי-נקיטת צעדים למניעת פירוקה.
חברת אגרקסקו, הנמצאת בשליטת המדינה, נכנסה להקפאת הליכים בחודש יוני והיא עתידה להתפרק בחודש ספטמבר. מחר (ג') אמור בית המשפט המחוזי בתל-אביב להכריע בין שתי הצעות לרכישת השליטה בחברה - האחת של גדעון ביקל וחן למדן, והשניה של מועצת מגדלי הפרחים ואהרון פורם.
מבקר המדינה קבע כי ההליך המשפטי המתקיים בימים אלה אינו מונע קידום בדיקת התהליכים וקבלת ההחלטות בעניין החברה ע''י משרדו, על-פי סעיף 21 לפי חוק מבקר המדינה. המבקר אמר עוד כי בעבר כבר נערכו שני דוחות על התנהלות אגרקסקו, וציין כי בדוחות אלה נחשפו הערות יסודיות שיש בהן כדי להאיר את המשבר שאליו נקלעה החברה.
יו''ר הועדה רוני בר-און הדגיש בישיבת הוועדה כי מדובר בחברה מובילה בתחומי היצוא והובלת התוצרת, בעלת מוניטין רב-שנים ברחבי העולם ועובדים רבים, וכיוון שיש עדיין סיכוי להפעילה ולהשתמש ביוקרה הרבה שלה בעולם, על משרד האוצר לשקול שנית האם לסגת מפירוק החברה ולהפעילה לקראת הפרטה.
"לא ייתכן שבתחילת שנת 2010 הערכת השווי של אגרקסקו הייתה 110 מיליון אירו - ושנה לאחר מכן היא כבר ניצבת עם חוב של למעלה מ-600 מיליון שקל ועל סף פירוק בגלל חוסר יכולת לפרוע חובות. המבקר חייב לבדוק מה הסיבות שהובילו למשבר, האם הייתה התנהלות כושלת, והאם ניתן היה למנוע אותו", אמר בר און.
כמו כן הציע בר און לבדוק מה הוצג למשקיעים, מה הייתה התנהלות הממשלה בעניין ההפרטה, וכיצד בתחילת שנת 2010 משרד החקלאות הזרים לחברה 55 מיליון שקל ללא תוכנית הבראה.
שי חרמש: המדינה יצרה שוק ריכוזי בבעלות דנקנר ותשובה
לטענת מנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי, תהליכים עולמיים גרמו לירידת היעילות של אגרקסקו ולהקמת חברת מתחרות. "כשהמצב הקשה התברר נערכה תוכנית הבראה אך היא לא יצאה לפועל, וכיום אני בודק אם כל החקלאים משובצים בחברות אחרות", אמר. ישי הזהיר כי כ-40 מיליון שקל מעוכבים בקופת הפירוק של החברה וכ-600 חקלאים טרם קיבלו את שכר עמלם ונמצאים במצב כלכלי קשה. לעומתו, יעקב גזית מרשות החברות הממשלתיות הבהיר כי יש קושי לפקח על חברות בעלות שליטה מעורבת (ממשלתית ופרטית), ולדבריו, ע"פ התקנון המיושן, החברה לא אמורה להרוויח, ולחלק דיבידנדים ובעלי המניות לא יוכלו למכור את אחזקותיהם. "ניסינו לשנות כל זאת - אך לא הצלחנו", הוסיף.
ח"כ שי חרמש, יו"ר הלובי החקלאי וחבר ועדת הכספים אמר בדיון היום כי "המדינה יצרה במו ידיה לא רק שוק ריכוזי בבעלות נוחי דנקנר ויצחק תשובה, אלא גם תקדים מסוכן הפוגע באמון בה מצד המשקיעים ועל כך היא תשלם בריבית". חרמש הציג במסגרת הדיון נתונים ושאלות כלפי נציגי האוצר והממשלה: ''מי ידאג וייקח אחריות על 440 עובדי אגרקסקו שנשלחים הביתה מבלי שבשלב זה מובטחים להם הפיצויים על פי ההסכם הקיבוצי שעליו חתמו? מי ייקח אחריות ויסייע ל646 החקלאים ששיווקו סחורה לאגרקסו? מדובר בחובות על סך 42 מיליון שקלים. קוני האג"ח בצעו רכישה משום שמדובר בחברה בבעלות ממשלתית (89%) וכיום הם עומדים בפני חוב של 120 מיליון ש"ח. את הרכישה הם בצעו ביודעם, כי מצב החברה אמנם אינו מזהיר אך היא בבעלות המדינה. כל רוכש אג"ח שואל את עצמו כעת, ובצדק: האם אפשר להבין מהתנהלותה של המדינה בעניין אגרקסקו, כי מחר צפוי גורל דומה למחזיקי האג"ח בחברת החשמל? נוצר פה תקדים מסוכן שמייצר חוסר יציבות ופוגע באמון במדינה.
לאחר הישיבה אמר חה''כ חרמש, כלכלן במקצועו: "לפני שנה הוערכה החברה בכ-600 מיליון שקל. כיום החברה רושמת חוב של 400 מיליון שקל. לאן נעלמו מיליארד שקלים בשנה האחרונה. למעלה ממחצית חברי הדירקטוריון של החברה הם נציגי המדינה, כולל נציגות של אגף התקציבים. היכן האחריות האישית של כל אחת ואחד מהם ומנין הזכות המוסרית להתערב במהלכיהם של טייקונים כאשר המדינה מתנהלת באופן כה כושל?"
כדי להמחיש את האבסורד הגדול, במסגרתו המדינה עושה קולות של מלחמה בריכוזיות אך בה בעת מייצרת במו ידיה שוק ריכוזי, השתמש חרמש במשל האבוקדו: ''עד לא מזמן שיווק האבוקדו התחלק בעיקר בין אגרקסקו (50%) לחברת מהדרין, בבעלות דנקנר ותשובה (24%). קריסת אגרקסקו הפכה את חברת מהדרין לבעלת 74% שליטה על השוק. דוגמאות מבהילות כאלה יש למכביר", מסכם חרמש.
