ראש השנה בפתח - על דגים, רימונים, דבש ותפוחים

לקראת ראש השנה וחגי תשרי, מפרסם משרד החקלאות מספר עובדות ונתוני צריכה של המאכלים הפופולאריים ביותר בראש השנה - דבש, רימונים, דגים ותפוחים.

רימונים

על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בשנה האחרונה החלו לשאת פרי עוד כ- 2000 דונם עצי רימונים שניטעו בשנים האחרונות. לאור זאת, בשנת 2010 עמדנו על כ- 17,000 דונם מטעי רימונים נושאי פרי ואילו השנה אנו נהנים מכ- 19,000 דונם מטעי רימונים נושאי פרי. בתקופת החגים צורכים הישראלים כ- 6,000 טון רימונים, מתוך כ- 11,000 טון רימונים אותם צורכים הישראלים לאורך כל השנה. ישראלי אוכל בממוצע כ- 3 רימונים בשנה.

היבול בשנת 2010 עמד על כ- 35,000 טון, שהם כ- 8,000 טון יותר מיבול שנת 2009. העלייה ביבול נובעת בעיקר מנטיעות חדשות שבוצעו, כאמור, בשנים האחרונות וכן, מכניסה של זנים חדשים: "שני" ו"עכו". בזכות הנטיעות המרובות צופים במשרד החקלאות כי בשנים 2012 - 2013 נגיע ליבול של כ- 50,000 טון.

בענת היצוא 2010-2011 (יולי עד דצמבר 2010 ועד מרץ 2011) כ- 16,500 טון יועדו לייצוא. בעונת הייצוא הנוכחית צפוי היצוא להגיע לכ- 20,000 טון, עלייה של כ- 25% מעונת הייצוא המקבילה אשתקד ויותר מפי שתיים וחצי מהעונה לפני שנתיים!

במשך שנים התרכז ענף הרימונים בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי, והיקפו היה מצומצם ועמד על כ- 3,500 דונם. לפני מספר שנים, פותחה על ידי מינהל המחקר החקלאי ("מכון וולקני") במשרד החקלאות מכונת פריטת רימונים שאפשרה עדנה מחודשת לפרי. בעקבותיה, ובעקבות שילוב של זנים חדשים, הורחבו בין השנים 2003 -2011 הנטיעות באופן משמעותי, ובשנת 2011, כאמור, הענף עמד על כ- 19,000 דונם מטעים מניבי פרי ועוד כ- 3000 דונם מטעים צעירים המעובדים על ידי כ- 500 מגדלים בכל רחבי הארץ.

לרימון ערך בריאותי גבוה, הוא מכיל נוגדי חימצון, ויטמין C וברזל בכמויות גבוהות. נכון להיום, הפרי משווק בשלמותו, כגרגרים באריזות החוסכות את עבודת הקילוף, כמיצים טבעיים, כמשקאות אלכוהוליים ואף כמוצרי בריאות וקוסמטיקה. הזנים העיקריים הם: "ראש פרד" (ורוד), "עכו" ו"שני" (אדומים) - מוקדמים, "הרשקוביץ" (אדום וחמצמץ)- באמצע העונה ו- ו"ונדרפול" (חמוץ-מתוק וגדול) המאוחר, את פירותיו ניתן למצוא על המדפים עד סוף החורף.

דגים

בחודש ממוצע צורך הישראלי כ- 900 גרם דגים (כ- 11 ק"ג לשנה), ואילו בחודש תשרי נוסקת הצריכה פי שניים ומגיעה ל- 1,800 גרם לנפש. כך עולה מנתונים שמפרסמים משרד החקלאות ופיתוח הכפר וארגון מגדלי דגים לקראת ראש השנה וחגי תשרי.

בחודש תשרי נצרכים 1,000 טון קרפיונים לעומת 350 טון בשאר חודשי השנה, 800 טון אמנון בחודש תשרי לעומת 500 טון בשאר חודשי השנה ו- 300 טון בורי בחודש תשרי, לעומת 170 טון בשאר חודשי השנה.

הצריכה המקומית לנפש נמוכה מאוד לעומת הצריכה במדינות אחרות: מדינות הים התיכון צורכות לשנה 20 - 40 ק"ג לנפש, ביפן צורכים 60 ק"ג לנפש והאמריקאים צורכים 6 - 7 ק"ג לנפש לשנה.

השנה צפויים להימכר בתקופת חגי תשרי דגים בהיקף כספי של כ- 100 מיליון ₪ (במונחי מחירי צרכן). המחירים לא התייקרו צפויים להיות דומים למחירים בשנה שעברה: קרפיון 22 - 25 ₪ לק"ג, אמנון 22 - 28 ₪ ובורי 25 - 38 ₪ (לעומת 30 - 40 ₪ לפני שנתיים) וצפויה אספקה סדירה של דגים. לקראת החגים אף צפויים להופיע על המדפים שני מוצרים חדשים - פילה קרפיון מפולט ללא אידרה ועצמות ודג קרפיון שלם.

על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר בשנת 2010 צרכנו כ- 75,000 טון דגים, מהם 25,000 טון דגים טריים מייצור מקומי ו- 50,000 טון מייבוא (ברובו קפוא). הייצור המקומי של הענף (25,000 טון) נחלק לשלושה מקורות: חקלאות מים (מדגה) כ- 19,000 טון, דייג כ- 4,000 טון וחקלאות ימית כ- 2,000 טון.

דגי אמנון נצרכו בשנת 2010 בכמות של כ- 7,600 טון, כ-600 טון יותר מן השנה שקדמה לה. במקום השני נצרכו בשנת 2010 דגי הקרפיון בכמות של כ- 6,800 טון לשנה, אחריהם דניס ובורי (קיפון) כ- 2,000 טון כל אחד, כסיף כ- 1,000 טון, פורל כ- 500 טון ובאס כ- 150 טון.

בשנה הקרובה לא צפוי מחסור בדגים, לאור מזג האוויר הנוח שאפיין את החורף האחרון והשיפורים הנכנסים דרך קבע לענף גידול הדגים, המבטיחים אספקה שוטפת ורציפה.

דבש

50% מהתצרוכת השנתית של דבש בישראל נצרכת סביב חגי תשרי, ובעיקר בראש השנה. המדובר ב- 1,800 טון בקרוב הנצרכים בחודש אחד, בשווי כולל של כ- 60 מיליון ₪ במונחי מחיר לצרכן. ישראלי ממוצע צורך בחודש תשרי כ- 300 גרם דבש בממוצע (לפי חישוב האוכלוסייה החוגגת את חגי תשרי). במהלך השנה כולה צורכים הישראלים כ- 3,600 טון דבש.

על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר במשך שנים נעשתה הקנייה על פי שיקולי מחיר בלבד ורוב הציבור העדיף את הדבש "הרגיל" הנמכר ברשתות השיווק, העשוי ממספר מקורות צוף של פרחים שונים, הקרוי דבש פרחי בר. ארץ ישראל היא ארץ זבת חלב ודבש, אשר נתברכה בשפע מקורות צוף ותנאי סביבה מיוחדים המאפשרים לדבוראים לייצר דבשים מיוחדים. בהתאם, בשנה האחרונה נצפית המשך מגמת צריכת דבשים מיוחדים, הנקראים דבשים זניים. דבשים אלו נרכשים בחנויות מתמחות ואצל הדבוראים באופן ישיר. למרות החורף החם והשחון ותנובת הדבש הנמוכה במכוורות, צפויה אספקה תקינה של דבש לכל הרשתות והחנויות.

סוגי הדבש מראים שונות גדולה בטעם ובארומה. העובדה שהדבורים אוספות צוף מפרחים שונים גורמת לשינויים בהרכב הדבש מלבד השינויים הבולטים של טעם, ריח וצבע. איכות הדבש הישראלי גבוהה, ביחס לדבש האירופאי או האמריקאי הודות למגוון גדול של צמחיה ותנאי סביבה. דבש מסווג לפי מינים על פי הפרח ממנו נאסף הצוף ועל פי העונה והמיקום בהם נאסף הצוף.

לדברי חיים אפרת, מרכז מקצועי ראשי לדבורים בשירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות: "הדבש בארץ ישראל נחשב לאיכותי במיוחד, נוכח מגוון הצומח ותנאי הסביבה בארצנו. למרות זאת, רק אחוז קטן מהאוכלוסייה, כ- 25% מהצרכנים, מבחין ומחפש דבש לפי זנים, העשוי מצוף פרחים של צמח אחד, דומיננטי, כדוגמת דבש מצוף הדרים, צוף אבוקדו, צוף זעתר וצוף אקליפטוס, שערכו התזונתי והבריאותי רב. לרוב ניתן למצוא דבש זני במכוורות הבוטיק".

ככלל , מבחינים בין הדבש הכהה, שמקורו לרוב בצוף אבוקדו או בצוף אקליפטוס, לדבש בהיר, שמקורו בצוף הדרים וצוף פרחי בר. הדבש הכהה מכיל שיעור גבוה יותר של מינרלים, בהם אשלגן, ברזל, זרחן, נתרן ומגנזיום, ומתאים למאכלי "חורף", כדוגמת: קדירות ובשרים. הדבש הבהיר מתאים לבישולים "קיציים" של ירקות, עוף, סלטי ירקות ופירות ויוגורט.

הדבש הנרדה נוזלי וצמיגי בעת הרדייה. במהלך חיי הדבש הוא מתגבש והופך מנוזלי למוצק. לכל דבש קצב ההתגבשות וצורת ההתגבשות האופייניים לו. דבש מגובש הוא טבעי לכל דבר ועניין, יש צרכנים המעדיפים אותו על דבש נוזלי מסיבות טעם ואסתטיקה.

תוכנית בקרת איכות הדבש - מזה מספר שנים מקיים משרד החקלאות ופיתוח הכפר יחד עם המועצה לייצור ושיווק דבש ויועץ חיצוני (ד"ר שאול ינאי), תכנית לשיפור איכות הדבש בישראל. ניתן לומר שמאז שהחלה תכנית הבקרה, השתפר הליך ייצור הדבש ושיווקו לצרכן.

תפוחים

בישראל כ- 40,000 דונם מטעי תפוחים נושאי פרי. היבול של שנת 2010 עמד על כ- 125,000 טון, מעט מעל הממוצע השנתי שעומד על 115,000 טון. השנה היו תנאים טובים מאוד לגידול התפוח, ולכן הפרי צבעוני וגדול יותר מהרגיל. ישראלי אוכל בממוצע כ- 125 תפוחים בשנה! מדובר בכמות מאוד גבוהה לאורך כל השנה ולכן העלייה לקראת חגי תשרי קיימת אך היא מינורית.

הייצור השנתי העולמי של תפוחים נע סביב 50 - 60 מיליון טון. המדינות העיקריות המגדלות תפוחים הן: סין (25 - 30 מיליון טון לשנה), אירופה (9 מיליון טון לשנה) וארה"ב (5 מיליון טון לשנה).

תפוחים אוהבים קור, לכן ישראל נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידול תפוחים. הרוב המכריע של התפוחים בישראל מגודל באזור הצפון, בהרי הגליל והגולן בגבהים של לפחות 600 מטר.

ישראל אינה מייצאת תפוחים, למעט יצוא תפוחים מיישובי הדרוזים בגולן לסוריה שנעשה בשנים האחרונות. המדובר בכ- 8,000 טון תפוחים שנשמרו בקירור, הודות לפיתוח תשתיות קירור ואריזה מתקדמות בישראל שאינן קיימות בסוריה, דבר שמאפשר אספקת תפוחים לאורך כל השנה. ייבוא התפוחים לישראל הוא מינימאלי - כ- 2,000 טון מארה"ב ואירופה.

הזנים העיקריים הינם: "זהוב" (ירוק-צהוב), "סטארקינג" (אדום), "גרניסמית" (ירוק), "גאלה" (אדום-צהוב), "פינקליידי" (אדום-צהוב), "יהונתן" (אדום) ו"ענה" (אדום-ירוק). "ענה" הוא זן מקומי, אשר פותח על ידי אבא שטיין מעין שמר, והוא הזן היחיד שיכול לגדול בתנאי חום ולכן הוא מגודל בישראל באזור הדרום.

בברכת שנה טובה !